לקריאת טור 01 של אבי פרידריך | טור 02 | טור 03 |
לפני 4 שנים, נולדתי מחדש… גיליתי את עולם הספורט ובתוכו את עולם ספורט הסיבולת. מאז, זה הפך להיות דרך חיים. בזמן יחסית מאוד קצר (שלוש שנים) הספקתי לכבוש כמה פסגות בתחום. פעמיים ישראמן מלא 226 (איש ברזל), ריצת אולטרה 100 קמ' וגם לאחרונה אולטרה-מן, ראשון מסוגו בארץ שנמשך שלושה ימים והיה למרחק 515 ק"מ. אבל אין ספק שהכותרת הראשית היא תחרות איש הברזל של ישראל, ישראמן, שבה השתתפתי לראשונה בשנת 2015.
חשוב לי לחדד, שנה לפני התחרות, לא ידעתי לשחות כלל. כן, ממש ככה. אני סובל מפחד מים מולד ובנוסף בקושי ידעתי לרוץ ועל רכיבה אני בכלל לא רוצה לדבר. למעשה תוך שנה ניגשתי לישראמן המלא, וצלחתי אותו – וזה כמובן שינה את כל השקפת החיים שלי על כל דבר.
גולת הכותרת היא הישראמן | צילום: צלמי שוונג
עוד כתבות ישראמן
תכנית אימון למרחק איש ברזל לקראת הישראמן
10,000 קלוריות! זה מה שתוציאו בתחרות איש הברזל ישראמן
הגורמים המשפיעים על היכולת הגופנית והמנטלית לקראת ישראמן
עברו 365 ימים והחלטתי להתחרות גם בישראמן של שנת 2016. להפתעתי אפילו שיפרתי בו את התוצאה באופן משמעותי מאוד (קיצרתי בשעתיים וחצי) והבנתי שאין מושג כזה זקן מדי או מאוחר מדי. לאחר שסיימתי שתי תחרויות איש ברזל, התיאבון לתומי רק גדל והחלטתי לאתגר את עצמי (שוב). החלטתי לגשת לתחרות בת שלושה ימים בשם אולטרה-מן, המורכבת מ-10 ק"מ שחייה – 420 ק"מ רכיבה ולא פחות מ-85 ק"מ ריצה. רק על מנת לסבר את האוזן, במשך שנה שלמה ויתרתי על כל דבר בחיים – כולל משפחה וחברים. התאמנתי 10 חודשים כ-35-40 שעות שבועיות בנוסף לעבודה במשרה מלאה. השתתפתי בתחרות בנובמבר 2016, בה חצינו את הארץ מהצפון לדרום בשלושה ימים. זה היה אירוע מדהים והייתי בטוח, שזהו , הגעתי לפסגת הריגושים…!
"זה רץ במשפחה"
אבל השגעון כנראה לא עצר רק אצלי וכמו שאומרים "זה רץ במשפחה". באסיפה משפחתית החלטנו להירשם לישראמן 2017 שהתקיים כחודשיים וחצי לאחר האולטרה-מן שלי. כך למעשה כל המשפחה לקחה חלק ב"בילוי הספורטיבי" ונרשמנו כשלשה משפחתית למקצה החצי איש ברזל 113 – אמא, אבא ובן. הרעיון היה שאני אשחה 1.9 ק"מ, הבן הגדול ירכב 90 ק"מ (בני איתי היה אז בן 16.5 בלבד) ואשתי אפרת תרוץ את החצי מרתון. וכך באמת היה, השתתפנו בישראמן האחרון. אני כאמור שחיתי, הבן שלי רכב (הוא היה המשתתף הכי צעיר) ואשתי רצה (ליוויתי אותה) – לשמחתנו אפילו לקחנו פודיום מקום שלישי בקטגוריית המשפחות.
לחצו להרשמה לישראמן אילת 2018
אך דווקא באירוע הזה היה משהו שונה. הרי בסך הכל שחיתי בו 1.9 ק"מ… אבל התרגשתי באופן באופן שונה. כל ההכנות לישראמן הזה היו מלווים בהתרגשות בעיקר בשל החיבור המשפחתי עם בני איתי ורעייתי אפרת. כאשר יצאתי מהמים ורצתי ל-T1 (תחנת ההחלפה הראשונה) כדי להעביר את הצ'יפ לבן שלי, פשוט רעדתי מהתרגשות. המעמד הזה בו אני מעביר את "המקל" לבן שלי הוא רגע מכונן עבורי. איתי בני יצא לרכיבה, ואני לראשונה בחיי התחלתי לדאוג… לאחר שלוש וחצי שעות הבן שלי נחת מהרכיבה בתחנת ההחלפה השנייה T2. הפנים שלו הראו בהלה ומצד שני אושר אין סופי, אני אישית, לא הצלחתי לעצור את הדמעות באותו הרגע. מכאן יצאתי לדרך עם אפרת לחלק השלישי והאחרון של החצי מרתון. גם כאן , לרוץ ביחד בהרי אילת ביחד כזוג זהו ריגוש שלא הכרתי עד כה.
התרגשות בשל החיבור המשפחתי | צילום: צלם אותי
שום דבר לא ישתווה לאירוע משותף עם המשפחה
באותו היום הבנתי דבר חשוב. כל פסגה שאכבוש במובן הספורטאי, עוד איש ברזל, או עוד תחרות אולטרה לא ישתווה לאירוע משותף עם המשפחה. ואז זה קרה דבר מופלא בעיני כאשר ניגש אליי הבן שלי ואמר לי: "אבא, בעוד שנה וחצי אני מתגייס, אני רוצה להגשים חלום לפני, לסיים חצי איש ברזל…". בהתחלה לא ידעתי איך להתייחס לכך, האם זה מדובר במעשה נכון או לא נכון?!
יש לכך כמובן הרבה מאוד היבטים שעוד אדבר עליהם בבלוגים הבאים שלי כאן בשוונג, אך איתי עוד "שיפר" את הבקשה שלו והוסיף: "אבא, בוא נתחרה אחד בשני". אוקיי אמרתי, זו כבר שפה שאני אוהב. נדלקתי. כמובן שבעיני העניין הוא לא עצם התחרות בינינו, למרות שמדובר בנושא מעניין עליו אני גם כן תוהה ביני לבין עצמי: מי ינצח? הצעיר, החזק, המהיר, המבוגר, הוותיק, בעל הניסיון?! עוד חזון למועד.
הבן רוצה להגשים חלום בישראמן הקרוב | צילום: צלם אותי
בכל מקרה החלטנו אשתי ואני שנהיה מגשימי חלומות ונגשים לילד את החלום. חשבנו על ההיבטים והגענו למסקנה שמדובר בילד עם הרגליים על הקרקע שיודע שבתקופת הצבא הוא לא יתחרה וישתתף בתחרויות מהסוג הזה. מבחינתנו מכיוון שהוא מוכן להשקיע את כל הזמן הפנוי שלו לצורך אימונים, בעינינו זו בגרות מצוינת לגיל הזה. כמו כן בגיל 16-18 הקשר עם ההורים לא קל (לעתים אפילו קשה) ובדרך כלל להורים אין כל כך על מה לדבר עם הילדים. הם חיים בעולם משלהם ובעצם כאן יש לנו הזדמנות במשך חצי שנה להתאמן ביחד עם הבן שלי… בעיני זה לא פחות מחלום!
אז רק חשוב שתדעו שבישראמן 2018 אנחנו באים להגשים חלום!
