את האנרגיות הרבות שממלאות את הגר כהן-כליף אפשר לשמוע כבר ב"הלו" הראשון שלה בשיחת הטלפון. הצעירה בת ה-22, ילידת הוד השרון, הגיעה במעט הזמן שהיה לה בינתיים על כדור הארץ להישגים בענף הטריאתלון שלא היו מביישים אף ספורטאי מקצועי מבוגר ממנה וממש בקרוב תוכלו לראות אותה על מסלול הישראמן שם תתחרה בחצי המרחק.
סגנית אלופת ישראל עילית בוגרות ב-2019, מקום 9 באליפות אירופה עד גיל 23 ב-2018, מקום 5 בסבב גביע אירופה לנוער ב-2018 בדניפרו, מקום 10 בסבב גביע אירופה לנוער בטיזאברואוס ב-2018 והיד עוד נטויה. "הטריאתלון הוא ספורט נהדר להוציא בו אנרגיות", היא מספרת בראיון לשוונג, "מדובר בספורט שבעיניי הוא יותר מנטלי מאשר כל דבר פיזי אחר, וזה מה שבעיקר מושך אותי. וככל שעובר הזמן אני מבינה עוד יותר כמה הכל בראש".
הילדה שהתחילה בענף השחייה בגיל 8 ועברה לטריאתלון ארבע שנים אחר כך בקבוצת העירונית של הוד השרון תחת המאמן מיקי אילני, חברה בנבחרת ישראל כבר מגיל 16.
המעבר לאיטליה
לפני כשנתיים היא החליטה להעתיק את מקום מגוריה למילאנו שבאיטליה, כדי להתפתח מבחינה מקצועית תחת המאמן סימונה דיאמנטיני בקבוצת Sevenmp. מדובר בקבוצת טריאתלון שבה חברים כ-10 ספורטאים וכולם לוקחים חלק בתחרויות ברחבי העולם. כהן-כליף גרה שם לצד שניים מהמתאמנים הנוספים, במימון מלא שלה ושל משפחתה.
"הייתי צריכה שינוי וגם רציתי להתקדם", מספרת כהן-כליף את הסיבות למעבר שלה לחו"ל, "אם אני רוצה להצליח בספורט זו הדרך, וכרגע אני רואה את עצמי באיטליה לתקופה של לפחות עד אולימפיאדת פריז 2024, ואם לא אגיע אליה אז לפחות עד האולימפיאדה הבאה ב-2028".
בינתיים היא מגיעה לביקור בישראל אחת ל-10 חודשים לערך, כשהפעם יש לה סיבה טובה עוד יותר: השתתפות בחצי איש הברזל לראשונה במסגרת תחרות הישראמן היוקרתית.
"אני עדיין עובדת במלוא המרץ על המשחקים האולימפיים של 2028, וגם על זו שב-2024 למרות ששם אהיה מאוד צעירה", מספרת כהן-כליף על הסיבות שהובילו אותה לבחור לראשונה במקצה הזה, "אם אגיע לפריז זה יהיה בונוס. הישראמן זו יופי של הכנה לאימוני נפח לתחילת העונה. המאמן שלי באיטליה מאמין גדול באימוני נפח ובכמה שיותר שעות על הרגליים. אירובי, המון אירובי. רציתי לעשות הרבה זמן תחרות חצי ואז חשבנו יחד לגשת לישראמן גם כי אין תחרויות בעולם בינואר בגלל שמאוד קר. הישראמן פשוט השתלב טוב בלוח האימונים כמטרה לתחילת העונה".
הישראמן נחשב באופן יחסי קשה יותר מתחרויות אחרות.
"וזה מה שעושה את זה יותר כיף ומעניין מבחינתי".
את רואה את עצמך בעתיד עוברת למרחק המלא?
"אני חושבת שהמעבר בין מקצה הטריאתלון האולימפי לחצי איש ברזל הוא קשה, אבל לא משמעותי. כבר רצתי פעמים רבות 23 ו-25 ק"מ ורכבתי 120 ו-130 ק"מ, אבל לעשות איש ברזל זו שאלה אחרות. אני חושבת שאהיה חייבת לעשות את המרחק המלא אבל בעתיד הרחוק. זה חלק מהדרך".
והכיוון הוא לעמוד על הפודיום בסיום התחרות?
"ברור שאני תמיד רוצה לנצח ולתת את הכי טוב שלי וליהנות. הייתי רוצה לעשות משהו יפה, אבל זה חצי ראשון ועוד בישראמן שזה חתיכת מסלול. אני מקווה ליהנות ולעשות את הטוב ביותר שלי".
התעלפויות חוזרות ונשנות שמקורן לא היה ברור
אבל אותה דרך שעליה מדברת הגר כהן-כליף נעצרה לפני למעלה משנתיים ולא היה ברור אם ומתי בכלל תמשיך. ב-2020, בשנה שבה הקורונה הגיעה לשיא ועוד לפני שעזבה לאיטליה, כהן-כליף כלל לא התאמנה. הסיבה:
"הלכנו לקרדיולוג", נזכרת כהן-כליף, "הוא החליט להשתיל לי בניתוח צ'יפ ליד הלב, שהקליט אותו בזמן ההתעלפות וגילה שממש חוויתי דום לב. גם אחרי הצ'יפ ההתעלפויות והפסקות הנשימה המשיכו ואפילו החמירו, ואף הגעתי למצב של פרכוסים. אז הגיעה האבחנה שאני חולה באפיליפסיה ושהכל היה קשור לזה. מאז אני על כדורים ומאוזנת".
חווית גם התקפים במהלך אימונים ותחרויות?
"באימונים היו, אבל לא בתחרויות. יש לי סוג של התרעה לפני שההתעלפות מגיעה ולכן ידעתי לעצור ולא ליפול למשל. המאמן האיטלקי שלי, אצלו התאמנתי ב-2018 וב-2019 לפני שכל זה קרה, יצר איתי קשר כשכבר הייתי עם רגל מחוץ לענף. הוא ביקש שאגיע אליו ושננסה להתחיל מחדש. אם הוא לא היה כותב לא הייתי ממשיכה בטריאתלון. הוא נורא עזר לי".