יעל סגל מצאה כמה קווי דמיון בין גידול ילד לריצה וגם מצאה שימוש הולם ויצירתי לאוסף חולצות הדריי פיט שלה
מאת:יעל סגל
אז תשעה וחצי (אבל מי סופר) חודשי הריון הסתיימו להם בלידתו של הילד הכי חמוד בעולם (לדעתם האובייקטיבית של שני הוריו). כולם אומרים שילד משנה את החיים ללא היכר, אבל אנחנו דווקא מצאנו כמה קווי דימיון בין לרוץ לבין לגדל ילד.
• 5 בבוקר, את מתעוררת, והמיטה צועקת עלייך: "רגע, לאן את הולכת? רק הגעת! בואי, תשארי פה כמה דקות… אולי שעתיים…" ובכל זאת את קמה ומתחילה את היום. אז במקום שעון מעורר יש לי עכשיו ילדון מעורר, ובמקום ריצת שטח של שעתיים באיזה חור, יש לי הנקה. אבל בסופו של דבר, גם בתכנית אימונים אינטנסיבית וגם עכשיו – לקום ב-8 בבוקר זה חלום רחוק.
• ואם דיברנו על הנקה, תמיד שאלו אותי למה אני עושה "הר לעמק" ברביעייה. בשביל מה זה טוב? או – אז הנה. הר בעמק ברביעייה הוא ההכנה המושלמת להנקה! רצים שעה, נחים שלוש. ואני, מניקה חצי שעה, נחה שעה וחצי וחוזר חלילה, במרתון שלא נגמר (וסליחה על השימוש במילה מרתון לציון כל דבר שאינו מירוץ של 42.2 ק"מ). הסתיימה הנקה? מיד מעבירים את המקל לשליח הבא (אבא שלו, תחליף לו חיתול), ומתמקדים במתיחות, השלמת נוזלים והאבסת פחמימות עד למקטע הבא. כמו בהר לעמק, מתחילים עם בית (אוטו) מסודר למופת, ומסיימים עם שינה חטופה ב-3 בבוקר בתוך ערימת בגדים מסריחים. ההבדל היחיד הוא כנראה שבהר לעמק שחיתי בירדן, ובהנקה אני שוחה בפליטות. מה שמעביר אותי לסעיף הבא: חולצות.
מזכיר את שיא האימונים לאולטרה צילום: Thinkstock
• מעולם לא חשבתי שאוסף חולצות הדריי-פיט שלי באמת נחוץ. בטח, כמה חולצות – צריך. אבל באמת, כמה חולצות צריך?! והנה, רק בהנקה אני מוצאת את עצמי לובשת את כולן. לא שאני מזיעה במיוחד, אבל פליטות מתייבשות עליהן מאד מהר. ואין יום שאין בו פליטה, פיפי או סתם ריור טובעני. אחרי שבהריון גיליתי למה תמיד במירוצים נשים מקבלות חולצות בגזרת גברים (בשביל שיוכלו להמשיך להתאמן בנוחות גם בחודש תשיעי), עכשיו אני מגלה למה גם חולצת בלאי-פיט קשיחה וחונקת עדיפה על חולצת כותנה.
• בעיקר, התקופה הזאת מזכירה לי את שיא האימונים לאולטרה – בכל בוקר את קמה בשעה הזויה ויוצאת לחרוש את העיר עם עגלה שאמורה לעשות ג'וגינג. רק שבתקופה ההיא, העגלה הייתי אני. היום, אני דוחפת עגלה ברחובות. ולמה "אמורה" לעשות ג'וגינג? כי עד גיל חצי שנה, לא מומלץ לרוץ עם הילד. בינתיים, בספורט האתגרי של ניווט על מדרכות תל אביב החסומות, אני מאד שמחה שיש לי חיית-שטח עם הנעה אחורית.
לסיכום, גידול ילדים, כמו כל ספורט, הוא קשה בהתחלה. אבל אחר כך, ככל שמתקדמים – משתפרים. רק שעם הזמן האתגרים גדלים, כך שזה בעצם קשה כל הזמן.
19.12.13
יעל סגל – עו"ד בהכשרתה ומתרגמת במקצועה, רצה, מתאמנת בקונג פו שאולין ומדושת.יש לה גם בלוג – רצה על זה
