תחרויות סבב אליפות העולם של הITU, במהלך החודשים האחרונים, יצרו הרבה עניין סביב תהליך הבחירה האולימפי, ובעיקר התגבשות הנבחרות של המדינות שספורטאיהן הם כוכבי הסבב
מאת:הילה מימון
התגבשות הנבחרות לקראת האולימפיאדה, איננה רק מסעם האישי של הספורטאים אשר מייחלים לקחת באירוע זה חלק. ולקטוף את הזהב החלומי, המסע הוא מסע קבוצתי-לאומי, אשר מייצר בנדיבות סיפורים מז'אנרים הוליוודים נבחרים: הדרמות, האקשן, הדרמה הרומנטית, ואיך אפשר בלי השילוב המנצח של דרמת-אקשן-רומנטית… קומדיות נצפו בעיקר באותן תחרויות שבהן צמד הבראונלי האנגלי, אליסטר את ג'ון עשו צחוק מיתר שדה המתחרים בהפגנת שליטה ללא עוררין.
האקשן
הקנדים, הפורטוגלים והרוסים ידעו לייצר אקשן נבחרות, בגברים, במאבקם על מקומם בין שמונה הנבחרות הגדולות, ששולחות 3 מתחרים לזנק ליום האולימפי הגדול. כללי התסריט ביום התחרות בלונדון ברורים למדי עבור הגברים: יש שני מלכים שביד רמה בענף שולטים, וכל היתר יודעים שהם צריכים "צבא גדול" בשביל לכבוש את המסלול הבית של הממלכה האנגלית.
לקנדים יש את סיימון וויטפילד, הסופרסטאר של קנדה הוא המוביל של נבחרת מגובשת (לפחות כלפי חוץ) אשר משימתה לאפשר לספורטאי האולימפי בפעם הרביעית והאחרונה בקריירה להשיג עלייה נוספת אל הפודיום. חבריו לנבחרת יצטרכו להגן עליו היטב לקראת שלב הריצה בתקווה שיוכל לשחזר רגליים קלות וראש מברזל ברגע האמת. זה אולי קצת מצחיק לדון במושגים קבוצתיים על נבחרת של שלושה, אבל בעובדת צוות טובה, כפי שהוכיחו הרוסים על מסלול התחרות בסבב אליפות העולם האחרון במדריד שווה לנבחרת מנצחת. הרבה דובר בשבועות האחרונים, עם גילויי הנבחרות על מושגים שגורים יותר בעולם תחרויות אופני הכביש מאשר בתחרויות טריאתלון. מושגים כמו "דומסטיק", "מוביל קבוצה" והעדפת חברי נבחרת מסויימים לפי נקודות חוזק אשר נתפסות כמועילות בהתאם למסלול, הם לא מושגים שקל להשאיל אל תוך עולם הטריאתלון.
אקשן בטריאתלון סן דיאגו (צילומים: triathlon.org)
הרוסים הצליחו, בדומה לקנדים לייצר קבוצה מנצחת ומגובשת כלפי חוץ וגם על המסלול, שניים מחבריה סיימו את 2011 בעשיריה הראשונה בעולם: והשלישי והצעיר התברג פנימה במפגני שחיה-רכיבה ראויים, מתחילת העונה של 2012.
הפורטוגלים, כך נדמה, בדומה לימיה הזוהרים של וונסה פרננדז, הם מדינה של כוכב אחד. עולה, מנצנץ, או נופל. ג'ואו סילבה הצעיר, שהבריק ומבריק בגזרת הU23, סיים את 2011 אך מעט מחוץ לעשיריה הראשונה. המאבק של פורטוגל כנבחרת להכניס שלושה מתחרים אל האולימפידה הסתיים בהפסד לנבחרת הקנדית, והסיכוי של סילבה להראות הופעה שתתקרב ולו מבספר מקומות לכסף של פרננדז מבייג'ינג 2008, לא נראה גבוה.
הדרמה
ניוזילנד, גרמניה ואנגליה הניבו כל אחת בדרכה דרמה סוחטת דמעות. כריס גמל עם ניצחון דרמטי בסבב גביע העולם באוקלנד בסוף עונת 2011 הבטיח לעצמו מקום בנבחרת, בעיקר בעזרת חבריו לנבחרת, כביוון דוקרטי שהופיע באותה תחות במיוחד על מנת לתת כתף למאמץ הלאומי לשמר, אז שלושה מקומות אולימפי. על המסלול העבודה הקבוצתית בלטה למרחוק, והוציאה את כריס גמל מנצח ושטוף דמעות של התרגשות.
גרמניה שמחזיקה באלוף האולימפי השלישי בהיסטוריה של ענף הטריאתלון (לאחר כסף בכורה מהאולימפיאדה הראשונה אי שם ב2000) הייתה מאד דרמטית בסרטון התדמית של נבחרתה ובאופן דומה סגרה את תהליך הבחירה עם ניצחון דרמטי של סטפן ז'סטוס. אנגליה שהייתה מספיק בטוחה עם שני מתחריה הבכירים בראש טבלת הדירוג, הפילה על הדרך בצורה מאכזבת שניים מהמתחרים הבכירים שלה בסבב, טים דון שכיהן כאלוף עולם בשנת 2006 ובלט עוד בימיו כמתחרה בנוער, ואחד הטריאתלטים הבודדים אם לא הבודד שבהם שמחזיק בשיא אישי של סאב 29 דקות לעשרה קילומטר, נשאר בחוץ ביחד עם וויל קלארק.
קלארק, שבעצמו מחזיק בתואר אליפות עולמי של U23, החזיק בקבוק שמפניה במקרר, שנועד להיפתח ערב קבלת הודעת הוועדה האנגלית, על מצבו: בפנים או בחוץ. הוא לא חגג, במקומו נבחר אנגלי אחר, שהשיג בשנה שעברה ניצחון ראשון בסבב הבכיר אחרי שבע עשרה שנים של ניסיונות. היה זה האופן שבו הושגכ הניצחון ששבה את ליבם של חברי הוועדה, וסטואירט הייז נבחר ממורדות הדירוג של חברי הנבחרת האנגלית, לעלות אל פסגת הנבחרת האולימפית. השיקול? דומסטיק לצמד הבראונליס.
דרמת אקשן רומנטית
כמו שנאמר: תפסת מרובה, לא תפסת. היבשת האוסטרלית שכישרונות לה בשפע, ראתה את אחד המעוטרים בינהם עושה את המעבר הבלתי אפשרי, מהמרחק הארוך שבו נהוג להמיר כל מהירות שהצלחת לצבור אל מרחקים אינסופיים ודממת נון דראפט באופניים.
רק אתה והרוח. אבל הרוח האולימפית ביקרה את כריס מקורמיק שנותר מחוץ לנבחרת אולימפית אחרת בעבר, ואז דורבן לבצע את המעבר אל ערבות המרחקים הארוכים. אהבה ישנה חדשה, מפגש מרגש שסיכוייו קלושים והרבה אדרנלין הם מרכיבים הכרחיים לייצר את בלילת התסריט לכל המשפחה שכמעט תמיד מבטיחה כישלון קופתי גורף.
כריס מקורמיק היה כל כך קרוב, אבל כל כך רחוק. ונותר מחוץ לתמונת הנבחרת האוסטרלית לטובת מתחרה צעיר יותר, בלונדיני יותר ועם שם טוב יותר: ברנדון סקסטון.
האמריקאים סיימו את תהליך הבחריה האולימפי על אדמת ארה"ב במפגן סוחט דמעות. עם נבחרת מצומצמת של שניים, מחזיקי מניות הדירוג האולימפי נותרו מחוץ לאולימפיאדה. בעוד ג'ארוד שומאקר ומאט שארבוט היו המדורגים הראלים האמריקאים לאולימפיאדת לונדון, ונעו במשך שנתיים על פני הגלובוס במסע אחר נקודות , האנטר קמפר התעורר מידי מספר ימים להתלבטויות קשות ומחשבות על פרישה לאחר שמצא את עצמו פצוע לאחר תאונה קשה שעבר. ומאנואל הורטה דישדש עם הופעות בינוניות עד חזקות בסבב יבשת אמריקה. ביום התחרות, תחת תנאי ידוע מראש למתחרים האמריקאים, התהפך גלגל המזלות, ובאופן דרמטי רומנטי
ובחום לוהט שרק סאן דייגו יכול יש יותר הוליווד מזה?
להציע, האנדרדוג האלמוני, והפצוע הגמלוני מצאו את עצמם כמנצחים.
צילומים: triathlon.org
• צילום צד עליון: דמיטרי פוליאנסקוי
• צילום צד שני מלמעלה כריס גמל על קו הסיום של טריאתלון סבב גביע העולם באוקלנד, ניו זילנד.
• צילום צד תחתון מעבר לקו סיום של סבב אליפות העולם בסן דיאגו. חיבוק של מנואל חורטא והאנטר קמפר לכבוד הכרטיסים לטריאתלון האולימפי
הילה מימוןסטודנטית לפסיכולוגיה ביולגיה ותזונה מאמנת טריאתלון וטריאתלטית
