החדירה הראשונה של המרוץ אל הפירנאים עזרה מעט בניקוי הדף הראשון של הדרוג הכללי, אבל גם השאירה שאלות רבות ללא מענה, והעלתה יותר מכמה שאלות חדשות
מאת:ד"ר רוס טאקר,תרגום: תומר גמינדר
לצפייה בכתבות על קטעים קודמים בטור, כתבות צבע, וכן כתבות של ד"ר רוס טאקר לחצו על הקישור הבא – טור דה פראנס כתבות קודמות
ברור שעם עוד שלושה סיומים בראשי הרים ומבחן נג"ש שנותרו בהמשך המרוץ, זה לא היה צפוי להיות היום המכריע של המרוץ, אבל בהתחשב בפרופיל ובמה שמונח בכפות המאזניים לאחר 11 השלבים הקשים בתחילת הטור, היו לנו ציפיות רבות. ציפינו לפחות לראות את החולצה הצהובה מחליפה כתפיים, אבל אפילו זה לא קרה אחרי שווקלר (Voeckler) רכב רכיבה אמיצה ומלאת השראה ביום הבסטיליה.
בסופו של דבר, מסובך לפרש את השלב, מכיוון שלאורך פרקי זמן ארוכים הוא היה שמרני מאוד. הזיקוקים שציפינו להם מעולם לא הגיעו, לפחות עד 4 ק"מ לסיום, כאשר צעדי הניסוי הראשונים של אנדי ופרנק שלק התרחשו.
פערי הזמן מספרים את הסיפור
הקצב והעצימות של הטיפוס ניתנים לשיפוט בצורה הטובה ביותר על ידי בחינה של פערי הזמן בין סמי סנצ'ז (Sammy Sanchez), המנצח בשלב, והדבוקה. ג'רמי רוי (Jeremy Roy) וגראנט תומס (Geraint Thomas) התחילו את הטיפוס בהובלה של מעט יותר מ- 3 דקות, בזמן שסמי סנצ'ז ו- וואנדנדרט (Vandendert) עזבו את הדבוקה והתחילו את הטיפוס ביתרון של 20 שניות.
היתרון של 3 הדקות הצטמצם ל- 1:43 דקה כאשר נותרו 10 ק"מ לסיום, ונראה היה שהדבוקה תסגור את הבריחה במהרה. סנצ'ז ו- וואנדנדרט המשיכו ורכבו מעט לפני הדבוקה וכאשר הם תפסו את תומס ורוי, עם 8 ק"מ לסיום, הפער היה 44 שניות. כלומר שסנצ'ז ו- וואנדנדרט הגדילו את הפער שלהם על קבוצת החולצה הצהובה ב- 24 שניות נוספות במהלך 5 הק"מ הראשונים של הטיפוס. בשלב זה היו כ- 20 רוכבים בקבוצה של החולצה הצהובה (היו 30 במהלך כל שלושת הק"מ הראשונים של הטיפוס), מה שבפני עצמו כבר מספר סיפור.
באותו זמן, מאחורה בדבוקה באסו וסילבסטר שמיד מליקוויגס – קנונדייל יצאו קדימה עם כ- 10 ק"מ לפסגה. הנוכחות שלהם אולי העלתה מעט את הקצב, אבל עשתה מעט מאוד לצימצום הפער על סנצ'ז. הוא ירד ל- 40 שניות עם 7.5 ק"מ לסיום. הדחיפה של ליקוויגס – קנונדייל גם דחפה צמצום קטן של הקבוצה המובילה – שנותרה עם 18 רוכבים 5 ק"מ לסיום. קבוצה גדולה באופן חריג לשלב כה מאוחר בטיפוס. אחד מאלה שגילה שהקצב מעט קשה לו הוא כריס אנקה סורנסן. מייד אחרי השלב, הייתי להוט לראות את נתוני הספק הכוח שלו בגלל שהם יוכלו לאשר את הרושם הראשוני שהקצב בחזית המרוץ היה רציני מבלי להיות חריג. יותר על כך למטה …
אבל במשך פרק זמן זה, מ- 8 ועד 4 ק"מ לסיום, הדבוקה למעשה האטה. בתחילה, הפער גדל מ- 40 שניות לדקה, ואז אפילו יותר, וכאשר נותרו 4 ק"מ לסיום, הפער גדל ל-1:20 דקה. המשמעות היא שסנצ'ז ו- וואנדנדרט עברו מרחק של 3.5 ק"מ ב-36 שניות מהר יותר מאשר הקבוצה הגדולה שרדפה אחריהם. היה ברור למדי שהקצב בחזית ירד. וכמה טוב שסנצ'ז ו- וואנדנדרט טיפסו. ביצועי הטיפוס היחסיים שלהם לאלו של הרוכבים בדרוג הכללי מגלים שכל הדיבורים וההייפ על "המאמץ האכזרי מקדימה", הרוכבים הבכירים לא התאמצו במלא יכולתם. כאשר זה קרה לבסוף, זה היה דרמטי, והיתרון של 1:15 דקה ירד ל- 30 שניות תוך כ- 2 ק"מ. העלייה היום הייתה מעט פחות ממה שאנו עשויים לראות בעליות העתידיות.
ההתקפה, כפי שהוזכר, הגיעה ב- 4 ק"מ האחרונים, כאשר השלקים עשו את מה שצפוי והחליפו בינהם את ההובלה. קבוצת העילית הצטמצמה עתה ל- 8 רוכבים. הקצה המהיר-איטי עם ההתקפות אפשרו לאחרים להצטרף ועם 2.6 ק"מ לסיום, הפער לסנצ'ז גדל שוב ל- 1:14 דקה. אז שלק ביצע את ההתקפה המכרעת והצליח להתרחק. זה היה הזרז להקטנה פתאומית של ההובלה – היא ירדה במהירות ועם 500 מטר לסיום, שלק למעשה גישר את הפער לסנצ'ז. סנצ'ז הגיב, וזינק קדימה כדי לנצח בשלב, אבל שלק מחק בהצלחה פער של 1:20 דקה על פני 2.5 ק"מ. שאר השדה היה 20 שניות בלבד מאחוריו.
שדה זה לא כלל, באופן ראוי לציון, את אלברטו קונטרדור. הוא הפסיד 13 שניות לדבוקה העיקרית, כולן ב- 2 הק"מ האחרונים. זה אינו חוזה טובות לקונטרדור, מכיוון שזה לא היה מאמץ מקסימאלי על ידי היריבים העיקריים שלו. הם עבדו קשה, בוודאי, ויהיה נאיבי לחשוב שהיה להם הרבה יותר לתת, אבל ניתן היה להעלות את העצימות מעט, וזה מרמז שרק אם קונטרדור יכול להתאושש בצורה חריגה לא מצפים לו ימים קשים מאוד, ראשית בשבת ואח"כ באלפים.
סיום קטע 12 על פסגת לוס ארדידן
מבט בנתוני הספק הכוח מאתמול יאשר זאת … ניתוח נתוני הספק הכוח – פחות מ- 6 וואט לק"ג, אפילו בחזית.
ראשית בואו ונבחן את המדידות הישירות (תמיד הטוב ביותר) של כריס אנקה סורנסן. כפי שהזכרנו סורנסן נשאר בחזית המרוץ במשך 5 הק"מ הראשונים של הטיפוס ללוס ארדידן. ואז הוא נשר אחרי שליקוויגס עלו קדימה לחזית. ערכי הספק הכוח שלו, במיוחד מ- 5 הק"מ הראשונים, יגידו לנו בדיוק כמה הספק הכוח הרוכבים המובילים ייצרו.
נקודה חשובה מאוד שאנו צריך להדגיש כאן – אחרי שסורנסן נשר מהקבוצה המובילה, הקצב של ה- 5 הגדולים (ושל ווקלר ושותפיו) לא עלה למעשה. אם משהו קרה, הם האטו, כפי שניתן לשפוט לפי מנצ'ז (שייתכן שהוא עצמו האט). לכן כאשר אתם בוחנים את סורנסן, אתם רואים מדידה של הטווח הגבוה של הספקי הכוח שנרשמו בטיפוס, למעט ההתקפות של השלקים.
• 5 הק"מ הראשונים, כאשר סורנסן רוכב עם קונטרדור, שלק וחבריהם, הספק הכוח בחזית הוא 5.8 ± וואט לק"ג (376 וואט)
• סורנסן נסחף אחורה מעט לאחר מכן, וסיים את השלב (8 הק"מ האחרונים) ב- 5 וואט לק"ג.
•הדופק שלו מגיע ל- 172 פעימות לדקה. אתם עשויים לזכור שבעלייה לסופר-בסה שבת שעברה, הוא התקיף בעלייה האחרונה, ורכב את 6 הדקות הראשונות ב6.4 וואט לק"ג והדופק שלו הגיע ל- 176 פעימות לדקה. כך שזה היה קרוב מאוד למאמץ מרבי.
• ברגע שהוא נשר מהקבוצה המובילה והתייצב על 5 וואט לק"ג, הדופק שלו ירד לכ- 160 פעימות לדקה, שהוא בערך 90% מהמקסימום (אני חושב שבטוח לומר שהמקסימום שלו הוא בין 176 ל-180).
שלא כמו סורנסן, אף אחד מהמועמדים הראשיים לדרוג הכללי לא נידב את נתוני הספק הכוח שלו, אבל עדיין ניתן להעריך את הספק הכוח כאשר יודעים את הזמן שנדרש, השיפוע והמרחק. זה נעשה (תודות ל- halamala ב-cyclingnewsforum),
החישוב למטה:
שינוי בגובה – 979 מטר
מרחק – 13.3 ק"מ
זמן – 37.21
משקל הרוכב – 67 ק"ג
משקל כולל – 75 ק"ג
משקל האופניים, בגדים וכו' – 8 ק"ג
מהירות ממוצעת – 21.3 קמ"ש
הספק כוח מחושב – 394.6 וואט, או 5.9 וואט לק"ג
אותו חישוב על פני 10 הק"מ האחרונים, דרך אגב (היכן שתלול יותר, והיכן שיותר מהטיפוס כלל את ההתקפות של השלקים), הפיק בערכה של 396 וואט או 5.9 וואט לק"ג. זו למעשה תוצאה זהה.
כמובן, יש תמיד טעות בחישובים אלה, ומצבים בהם הספק הכוח בפועל יהיה שונה מההערכה. גורמים של רוח ודראפטינג חשובים במיוחד. אבל, הנתונים מ- 2011, תודות לסורנסן, נותנים תמיכה אמיתית לדיוק של החישובים לשלק. זכרו, סורנסן רכב ב- 5.8 וואט לק"ג כדי להישאר עם הקבוצה עד ל- 5 ק"מ. כאשר הוא נסחף אחורה, הקצב הכללי כנראה פחת מעט, עד ההתקפות (במרחק של כ- 4 ק"מ), כאשר הוא עלה שוב. לכן ההערכה שפרנק שלק רכב ב- 5.9 וואט לק"ג בממוצע על כל העלייה נראה לי סביר. זה יהיה דומה לסנצ'ז ו- וואנדנדרט, והביצועים העקובים שלהם יהיו מעניינים לצפייה.
ושוב, חלק מהסתירות עשויות להיות מוסברות על ידי אנשים האומרים שטקטיקות של המרוץ שיחקו תפקיד, שהמצב היה שונה, ושפרנק שלק והמובילים לא רכבו קשה כפי שהם יכולים. וכמובן, יתכן שזה נכון. אבל אם אתם חושבים שזה יכול לגשר את הפער של 10% בין הביצועים ב- 2003 ומה שקורה ב- 2011, ובכן, אני מוצא זרת אופטימיסטי. כמה מהיר יותר יכול הרוכב הבכיר להיות? גידול של אפילו 0.1 יד 0.2 וואט לק"ג, אשר ישתקף בהספק כוח של 6 עד 6.1 וואט לק"ג עשוי להשתקף בפער של 3 – 4 שניות לק"מ, וגם יסבר את 10 הק"מ האחרונים ב- 40 שניות מהר יותר מאשר אנו רואים היום. זה סוג הרכיבה לו אנו יכולים לצפות – 6 וואט לק"ג.
לצורך ההשוואה, כאשר לאנס ארמסטרונג רכב במעלה לוס ארדידן בדרך לניצחון בטור של 2003 (השלב המפורסם עם הנפילה), הזמן שלו ל- 10 הק"מ האחרונים היה 27:08, 2:02 דקות מלאות מהר יותר מאשר פרנק שלק אתמול (שוב, תודה ל-halamala על המספרים). הספק הכוח המוערך לארמסטרונג היה 458 וואט, או 6.4 וואט לק"ג.
כל זה משאיר אותנו עם מספר תובנות:
1. הזעזוע העיקרי עדיין לפנינו. כדי לחזור, אני לא מצפה שנראה גידול מאסיבי בהספקי הכוח על מה שראינו בלוס ארדידן, אבל אני כן מצפה שהעלייה לפלטו דה ביילה (Plateau de Beille) ואלפ דואז (Alp d'Huez), לדוגמה, אשר דומות באורך (37 – 42 דקות) יטופסו מעטו מהר יותר. צפו ל- 6 וואט לק"ג בעליות אלו, ואם זה ניראה גידול סתמי, הוא מספיק כדי ליצור פערים של 10 שניות לק"מ בהשוואה לבחור שרוכב ב- 5.8 וואט לק"ג. לכן המאמץ הגדול עדיין ממתין.
2. כל זה מאשר עוד יותר, עבורי לפחות, שיש "גבול" לכמה כוח רוכב יכול לייצר בעלייה. נתתי את הטיעון התיאורטי מדוע זה המצב בעבר, ואני מעריך ש- 6 עד 6.2 וואט לק"ג בעליות ארוכות אלה היא התקרה לביצועים נורמאלים. אבל עכשיו, כאשר אנו מקבלים נתונים נוספים, אנו רואים אותו דבר עולה שוב ושוב – רוכבים פשוט אינם מטפסים את העליות הגדולות מחוץ לדרוג בכדי לסיים שלבים ב- 6.3, 6.4 וואט לק"ג או יותר. זה בוודאי נושא הראוי לדיון נוסף, אבל זה לפער בין ההרים.
עכשיו תשומת הלב עוברת לשלב הגדול בשבת, המסתיים בפלטו דה ביילה. כפי שאמרתי ישר בפתיחה של פוסט זה, ישנן כמה שאלות שלא נענו וכמה שאלות חדשות מלוס ארדידן. היכולת של קונטרדור בעליות הגדולות היא כנראה הגדולה שבהן – האם היום הרע שלו היה שארית מהשבוע הראשון, ואז במקרה זה היום הנוסף אפשר לו התאוששות נוספת והוא יחזור לכושר תחרותי טוב יותר בשבת? או שהביצועים שלו היו בעקבות שאריות מהג'ירו, ואז הדברים רק יעשו גרועים יותר.
דבר אחד בטוח – אם הכושר התחרותי שלו נמוך אפילו ב- 5% בגלל הג'ירו, הפלטו דה ביילה יחשוף זאת יותר מלוס ארדידן, מכיוון שהקצב בחזית כנראה יהיה גבוה יותר (רק מעט, אבל זה נחשב!), וההתקפות יגיעו מעט מוקדם יותר. אבל אל תצפו למהלכים גדולים ומכריעים כאשר נותרו 13 ק"מ לסיום – ימים אלו חלפו, יחד עם ביצועי הטיפוס של 6.5 וואט לק"ג.
השאלה הגדולה הנוספת היא כיצד אוואנס ובאסו מתחרים כנגד ההתקפות המתחלפות על ידי השלקים? הטקטיקה שלהם נראית בטוחה לוודאי, והיא שאחד תוקף ואז השני, עד שלבסוף אחד המהלכים מצליח. באסו ואוואנס מעולם לא נודעו בזכות היכולת שלהם להאיץ בעליות, טובים ככל שיהיו בהרים. וכך נראה שהרגיעה כושר התחרותי של קונטרדור מאיימת להפוך את הטור לעניין של השלקים, מכיוון שקונטרדור היה הרוכב היחיד שיכול היה לתקוף שכנגד. יהיה מעניין לראות האם השלקים פשוט ימשיכו לקצץ יתרונות של 30 שניות בכל שלב, עד למבחן נגד השעון בו המרוץ יוכרע.
ווקלר? מאמץ נפלא להישאר בצהוב, אבל האם הוא יעלה לו בסיום השני בפסגת הר? רק הזמן יאמר!
תיהנו מהמרוץ!
ד"ר רוס טאקרד"ר רוס טאקר בעל תואר ד"ר בפיזיולוגיה של האימון ותואר שני במנהל הספורט מאוניברסיטת קייפ טאון.
תחום העניין העיקרי של רוס ביישום המדע להישגים, אצל ספורטאי עילית
ומערכותספורטיביות, ובגישור הפער בין מדע למסחר. הבלוג של רוס נועד לשרת
מטרה זועל ידי גישור הפער בין המדע ליישומו אצל האתלטים על ידי מאמרים,
אימוןוהסברה. רוס חי בקייפ טאון, דרום אפריקה שם הוא מבלה את מרבית זמנו
כמרצהבכיר במחלקת מדעי האימון ורפואת ספורט. הוא עובד עם קבוצות ספורט
וספורטאיםאולימפיים.
תומר גמינדר– המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי
