ספורט הוא התרופה הוותיקה ביותר שיש לנו שעל השפעותיה הבריאותיות החיוביות אין עוררין, הרי שפעילות גופנית מועילה לבריאות הלב וכלי הדם שלנו ומפחיתה תמותה. יחד עם זאת כמו בטיפול תרופתי, כשם שמינון יתר יכול להזיק, גם פעילות גופנית בעצימות ובכמות גבוהה מדי יכולה להוביל לאירועים לבביים ביחוד כאשר מבוצעת באופן שאינו הדרגתי, על ידי אנשים שאינם פעילים באופן קבוע, או אנשים שיש להם מחלות לב ידועות או שאינן מאובחנות.
פעילות גופנית מועילה לבריאות הלב וכלי הדם | צילום: shutterstock
עוד כתבות בנושא
כך ניצלתי ממוות לאחר שעברתי דום לב
מה ההבדל בין התקף לב לדום לב?
מה גורם למוות פתאומי מדום לב אצל ספורטאי בזמן שינה?
יותר ויותר אנשים רצים מרתונים, משתתפים בטריאתלונים, רוכבים רכיבות שטח וכביש מאתגרות ואימוני אינטרוולים בעצימות גבוהה, מבלי לדעת האם הם בסיכון. אחת למספר שבועות אנו עדים לסיפורים טראגיים כאלו ואחרים על ספורטאים שלקו בליבם ומתו בזמן פעילות ספורטיבית. מדוע זה קורה? האם ואיך ניתן למנוע זאת?
מדוע זה קורה?
מוות פתאומי בזמן או בסמוך לפעילות גופנית הוא תופעה מוכרת ששכיחותה נעה סביב 1:5000 בקרב ספורטאים שנמצאים בעשור הרביעי ומעלה לחייהם. הסיבה לכך לרוב היא אירוע לבבי הנגרם כתוצאה מהיצרות או חסימה של עורקי הלב באנשים שחולים בטרשת עורקים.
טרשת עורקים היא מחלה כרונית ושקטה במהלכה מצטברים רבדי כולסטרול בדפנות העורקים, גורמים לתהליך דלקתי בדופן העורק שבהמשך הופך להיות צר, זרימת הדם דרכו פוחתת ואספקת החמצן לרקמה נפגעת. הירידה באספקת החמצן לרקמת השריר אינה גורמת לתסמינים במנוחה עד לשלבי מחלה מתקדמים. אולם באנשים שעושים פעילות מאומצת, שמעלה את תפוקת הלב ואת הדרישה לחמצן ברקמת השריר באופן ניכר, המחסור בחמצן משמעותי וגורם לסבל של הרקמה מצב הנקרא בשפה הרפואית איסכמיה. איסכמיה גורמת לכאב ולהפרעות קצב מסכנות חיים, ואם נמשכת מעבר ל 30 דקות גם לנזק בלתי הפיך הנקרא אוטם שריר ("התקף לב").
מי נמצא בסיכון?
נמצאים בסיכון אנשים שיש להם גורמי סיכון לבביים המתחילים לעשות ספורט בעצימות גבוהה.
גורמי סיכון לבביים לטרשת עורקים כוללים גיל>40, רמות כולסטרול/שומנים גבוהות בדם, עישון, השמנת יתר, סכרת, יתר לחץ דם, חוסר פעילות גופנית ונטייה משפחתית.
בנוסף, פעילות בעצימות גבוהה, פעילות שאינה מדורגת ופעילות עצימה בתדירות נמוכה מהוות גורם סיכון לאירוע לבבי בזמן מאמץ. אנשים שעושים פעילות עצימה אחת לשבוע בלבד ללא פעילות נוספת במהלכו נקראים "לוחמי סוף שבוע" ונמצאים בסיכון מוגבר לאירוע לבבי בזמן פעילות גופנית, וזאת בשל העומס הגבוה המופעל על לב שאינו עבר תהליך הסתגלות לנפח ולעצימות המאמץ.
פעילות עצימה בתדירות נמוכה מהווה גורם סיכון לאירוע לבבי בזמן מאמץ | צילום: shutterstock
האם ניתן למנוע?
את רוב האירועים הלבביים שמתרחשים במהלך פעילות גופנית ניתן למנוע וזאת על ידי סקירה לבבית והתאמת המאמץ. אנשים שיש להם גורמי סיכון לטרשת עורקים (שגילם מעל 40, ושלא היו פעילים גופנית קודם לכן, שיש להם רמות כולסטרול או סוכר גבוהות בדם, שמעשנים או עשנו בעבר ושסובלים מיתר לחץ) צריכים לקבל טיפול אגרסיבי בגורמי הסיכון, ולעבור בירור סקירה לטרשת עורקים.
בירור הסקירה כולל בדיקת רופא (קרדיולוג ספורט/משפחה) מעבר על היסטוריה רפואית, בדיקת אק"ג ובדיקת מאמץ. במידה וישנם ממצאים חיובים בהערכה ראשונית ניתן להתקדם לבדיקות מורכבות יותר כגון אקו-לב במאמץ, מיפוי לב או CT לבבי. אם תמצא טרשת חסימתית היא תטופל בצנתור, אם תמצא טרשת שאינה משמעותית היא תטופל תרופתית (סטטינים). בשני המקרים לאחר התאמת טיפול, ניתן יהיה להמשיך לעסוק בספורט עצים ואף תחרותי ובאופן בטוח.
בנוסף לסקירה רפואית, תכנית האימון צריכה להיות מותאמת באופן אישי לספורטאי, להתחיל מנפחים קטנים ובקצב נמוך ולעלות באופן הדרגתי ובהתמדה. יש חשיבות רבה לזמן ההתאוששות בין אימונים, לשילוב אימוני כוח בספורטאי סבולת ולעבודת אינטרוולים.
אז לאלו מכם שהזדהו עם הכתוב מעלה או לאלו שמצאו אפילו קצת דמיון בין השורות, לתשומת ליבכם, התאמנו בחכמה וגשו להיבדק.
ד"ר שירית כזום היא קרדיולוגית ורופאת ספורט במערך לקרדיולוגיה, בי"ח בילינסון
