האם יש הבדל במידת התמותה בין ספורטאים אולימפיים לבין אלה שאינם אולימפיים? הרי ספורטאים אולימפיים מאופיינים בותק אימוני רב שנים לעומת האוכלוסייה "מן השורה". בנוסף, חשוב לציין שמידת האימוץ של אורח חיים הספורטיבי אצל ספורטאים אולימפיים הנה ברמה אחרת לחלוטין לעומת אלה שעוסקים בכך שאינם ספורטאים אולימפיים. מעניין לדעת שפעילות גופנית אינטנסיבית מתקשרת עם השפעות מזיקות על בריאותם של ספורטאי העלית, במיוחד בשל חריגות קרדיווסיקולריות (לב וכלי דם), אך מעקבים ארוכי טווח מראים שיעורי תמותה נמוכים יותר בקרב ספורטאי העלית.
אז למה הם חיים יותר? יוסאין בולט | צילום: Fernando Frazão
עוד כתבות בנושא
מחקר: שחייה מפחיתה ב-28 אחוז את הסיכוי למות בטרם עת
מחקר: מרתונים יכולים להיות מסוכנים, אבל לא לרצים עצמם
מחקר: שעת ריצה מוסיפה עוד 7 שעות לחיים
במחקר שפורסם במאמר שהתפרסם ב-Am J Sports Med) 2015 ) מדדו את התמותה באופן כללי וגם ספציפית למחלות מסוימות בספורטאים אולימפיים צרפתיים, נשים וגברים, לעומת האוכלוסייה הכללית בצרפת.
מקורות לאומיים אימתו את המדדים החיוניים של ספורטאי העילית בצרפת (601 נשים ו -1,802 גברים), שהשתתפו במשחקים אולימפיים בקיץ או בחורף, מ-1948 עד 2010 והיו במעקב עד 2013. סיבות המוות הושגו באמצעות רישום המוות הלאומי (NDI ) מ -1968 עד 2012.
עוד סיבה מצוינת להיות אלוף אולימפי. מייקל פלפס | צילום: Karen Blaha
תוצאות: בנקודת המחקר הסופית, 13 נשים ו -222 גברים מתו. התמותה הכוללת בקרב הספורטאים האולימפיים בהשוואה לזו של בני ארצם, הייתה נמוכה ב- 51% בקרב נשים ו -49% נמוך יותר בקרב גברים. הישרדות הספורטאים האולימפיים גבוהה משמעותית מזו של האוכלוסייה הכללית בצרפת. על פי סך מקרי המוות בין השנים 1968 ל -2012 (12 בקרב נשים, 202 בקרב גברים), הנשים מתו מנאופלסמה (סרטן) (50.0%), גורמים חיצוניים (33.3%) ומחלות לב וכלי דם (16.6%). הסיבות העיקריות למוות בקרב גברים היו קשורות לנאופלסמה (36.1%), מחלות לב וכלי דם (24.3%) וסיבות חיצוניות (14.4%).
מסקנות: הספורטאים האולימפיים הצרפתיים חיים זמן רב יותר מאשר האוכלוסייה הרגילה. תמותה כוללת נמוכה יותר הן בקרב ספורטאים והן בקרב ספורטאיות לעומת כלל האוכלוסייה. הסיבות העיקריות למוות בקרב הספורטאים האולימפיים בצרפת הן: נאופלסמה (סרטן), מחלות לב וכלי דם וגורמים חיצוניים.
