כפי שידוע לכם, מדינת ישראל החליטה על חובת חבישת מסכה ביציאה מהבית על כל האזרחים החל מאתמול (ראשון). אך לפני שאגיע לכך, אשתף אתכם בסיפור אישי. עבורי, נושא הריצה עם מסכה איננו חדש. יום לאחר יום הולדתי ה-29, ב-18.05.1980, בהיותי סטודנט במדעי התזונה באוניברסיטת אורגון (OREGON STATE UNIVERSITY, OSU), התפרץ בדרום מדינת וושינגטון קרוב לגבול עם מדינת אורגון, הר הגעש סנט הלן ( MOUNT ST. HELENS). קורבליס, העיר בה למדתי רחוקה מההר המתפוצץ 120 ק"מ ועוצמת הפיצוץ היתה כל כך חזקה, ששמענו את הפיצוץ כאילו התרחש אצלנו בעיר.
איך זה "עובד" למעשה? | צילום: Image by Alexandra_Koch from Pixabay
ענן ההתפרצות שהגיע עד לגובה 30 ק"מ (לשכבת הסטרטוספרה), שלח לאוויר חלקיקי סיליקון מזיקים לריאות. לאחר שקיעת האפר הוולקני, נשארו חלקיקי הסיליקון באוויר עוד זמן רב ולנבחרת הריצה ולכלל הספורטאים באוניברסיטה ניתנה הנחיה גורפת לרוץ ולהתאמן בחוץ אך ורק עם מסכה על הפנים. מסכה זהה לזו שעד היום משתמשים בה בחדרי הניתוח.
לרוץ עם מסכה
עם כל הקושי לנשום, רצנו חודש ימים עם המסכות על הפנים, עד שקיבלנו הודעה שניתן לחזור לרוץ בלעדיהן. במקביל להנחיה החדשה, ביצעו במעבדה לרפואת ספורט באוניברסיטה לכל חברי נבחרת הריצה, בדיקת תפקודי ריאה. להפתעת החוקרים, התברר שתפקודי הריאה של כל הרצים בנבחרת השתפרו וכשחזרנו לרוץ בלי המסכות היה לנו קל יותר לנשום באופן משמעותי. כבר אז הגעתי למסקנה שבכל רע יש גם טוב.
אנחנו חיים ב"עידן הקורונה", ויש הוראה מחייבת כאמור, להתנייד מחוץ לבתים עם מסכה על הפנים וזה כולל גם בזמן ריצה. אז, איך זה "עובד" תשאלו את עצמכם?
ובכן, המסכה עשויה מבד שעשוי מרקמת סיבים שהמרווחים ביניהם בגודל מקרוסקופי ונראים כמו קורי עכביש. המרווחים המקרוסקופיים הללו מאפשרים מעבר אוויר, אולם בכל שאיפה נכנסת כמות של רק 80% מכמות האוויר הנשאפת דרך הפה ללא מסכה.
כמות האוויר החודרת דרך סיבי המסכה משתנה בהתאם לסוגי הסיבים וסוגי הבד השונים: בד טקסטיל רגיל מעביר הכי הרבה אוויר ומסנן הכי פחות את החלקיקים המזהמים ועדיין מסנן את נגיף הקורונה. המסכות הרפואיות מורידות בין 10% ל-20% מכמות האוויר הנשאפת, ומסננות את הנגיפים בדרגות שונות בהתאם לסוגיהן השונים.
נגיף הקורונה גדול יותר מחלקיקי האוויר שאנחנו נושמים. לכן, האוויר נשאף פנימה והחוצה ונגיף הקורונה איננו יוצא ובמידה ומישהו נושא את הנגיף, המסכה מונעת הדבקה והרצים אינם מדביקים את הסובבים אותם. בתקופת מלחמת המפרץ למשל, בינואר 1991, הסתובבו האזרחים עם מסכות אב"כ. במסכות הללו היו מצויים פילטרים צפופים מאד המונעים כניסת נגיפים ורעלים בכלל ומאפשרת שאיפה ונשיפה, אולם עקב ריבוי הפילטרים וצפיפות הסיבים בהן, הנשימה במסכות הללו קשה הרבה יותר מאשר במסכות הרפואיות.
כל העולם קורונה | צילום: Image by PANKAJ YADAV from Pixabay
מה קורה למערכת הנשימה?
במקרה של נשימה דרך מסכה, עובדת מערכת הנשימה קשה יותר, ממש כמו עבודה של שרירים מול התנגדות, רק שכאן עובד שריר הסרעפת יחד עם השרירים הבין-צלעיים. כאשר הגוף זקוק להרבה חמצן כדי לאפשר לשרירי הרגליים והידיים לעבוד בריצה – מתאמצת מערכת הנשימה הכוללת גם את השרירים הנ"ל, בעבודתה מול ההתנגדות במעבר האוויר בכניסתו בזמן השאיפה. עבודת השרירים הפועלים בזמן השאיפה מול התנגדות המסכה מחזקת אותם ומשפרת את תפקודי המערכת כולה. יוצא הפסדו של הרץ (בכמות האוויר הנכנסת לריאות בזמן הריצה), בשכרו (שיפור תפקוד המערכת). ככל שתתארך תקופה הריצה עם המסכה על הפה, כך ישתפרו מדדי תפקוד המערכת ותפקודי הריאות וכפועל יוצא מכך – יהיה קל יותר לרוץ. כל הנאמר כאן תופס גם לרכיבה על אופניים ולהליכה.
עצתי לכם: הישמעו להוראות ולבשו מסכה – ותבואו על שכרכם.
בקשתי אליכם: העבירו את המידע הייחודי הזה לכל חבריכם וחברותיכם כי בּנפשנו היא – ולא רק בנשימתנו.
תודה על הכתבה המעניינת והמועילה.