לקריאת טור 01 של אבי פרידריך | טור 02 | טור 03 | טור 04 | טור 05 | טור 06 | טור 07| טור 08
מכירים את המשוואה הנ"ל: אימונים – משפחה – עבודה? הנוסחה לשילוב חיי ספורט הסבולת עם המשפחה ועבודה
היא כנראה אחד הנושאים הכבדים והקשים ביותר בענף הזה ולכן כדאי לכם להקדיש לו את כל תשומת הלב. אבל בואו נתחיל מהסוף, צריך מספיק מודעות עצמית, כנים עם עצמנו ולהפנים 1. מדובר בסופו של דבר רק בתחביב 2. מדובר בתחביב "מאוד" אנוכי. הרי, כל הזמן אנחנו עסוקים באימונים שלנו, באוכל שלנו, בתחרויות שלנו ובזמן הפנוי שלנו – אנחנו עייפים… אז איך בכל זאת ניתן לשלב את השיגעון שלנו בחיי היום יום שלנו – עבודה ובעיקר משפחה?!
כדאי שהמשפחה תיקח חלק במרוצים | צילום: אלבום פרטי, צולם בישראמן
בתחילת הדרך שלי, לפני כארבע שנים, כשנכנסתי לכל העולם המשוגע והמדהים הזה, לא הבנתי בכלל, כמה משאבים הוא ייקח ממני. מצד שני, מהר מאוד הבנתי שזה מה שבאמת עושה לי טוב בחיים. הבנתי שאם אני רוצה להמשיך ולהתעסק בספורט סבולת, אני חייב שהמשפחה תהיה ותיקח חלק בכך, כי אם לא, אצטרף מהר מאוד לסטטיסטיקת הגרושים והגרושות בתחום הזה, שהאחוז שלו, לצערנו הרב בגבהים. מהר מאוד, הפכתי את העיסוק לדרך חיים, במובן מסוים כדת או אמונה והוא לא סותר את חיי הדת שלי (על כך בטור בבלוג נפרד). הבנתי שעליי למחוק את המשפטים הללו מחיי: "אין לי זמן אחר", "הראש שלי כרגע בעניין אחר", "אמצא לזה זמן", "יש לי אימון חשוב באותו הזמן", "יש לי תחרות על הראש"… אלו כל מיני משפטי בריחה שאסור שיהיו בלקסיקון שלנו. מצד שני, אין ספק שגם הצד השני צריך לנסות להבין אותנו. הצד השני צריך להבין, שאם לא נתעסק בספורט ובתחביב הזה, אנחנו לא נשרוד.
לחצו להרשמה לישראמן אילת 2018
אני מאמין, שכל בן אדם חייב את הספייס שלו, זמן בו הוא יכול להתעסק במה שהוא אוהב, זמן איכות לעצמו. אבל בואו אספר לכם, איך נראה סדר היום שלי. אני קם כל בוקר בין 04:00 ל 05:00 בבוקר (תלוי באורך וזמן האימון), מתאמן באזור השעתיים (ריצה בחוץ) ורכיבה או טריינר בבית. למה טריינר? כדי לא לבזבז זמן מיותר ויקר, זמן משפחה בבוקר
בשעה 07:00/07:30 אני בבית ומטפל בילדים ודואג להביא את הבן הקטן שלי אסף בן ה-6 לגן. זו השעה שיש לי איתו ולא אוותר עליה, זה זמן איכות חשוב ביותר.
משם אני יוצא לעבודה שנמצאת מחוץ לעיר ומגיע רק בערב בסביבות השעה 18:00 ואז שלשו פעמים בשבוע אני מצטרף לאימון שחייה עם הבן הגדול שלי איתי בן ה-17. שאר הימים מוקדשים, לקניות, סידורים וכו. בערב, כאשר אני מגיע הביתה, אני משתדל (וזה לא תמיד מצליח לי) להיות עם המשפחה.
"המשפחה באה איתי לתחרות". בני משפחת פרידריך | צילום: אלבום פרטי
ימי שישי מוקדשים בבוקר לאימוני רכיבה (ביחד עם איתי) לקראת הישראמן! ובצהריים מוקדש לבית. שבת יש חוק – מוקדש למשפחה!! הכוונה, אין טלפונים, אין אינטרנט, אין נסיעות. וזה לא בגלל הדת, זה עניין של עיקרון! בבוקר אני רץ קצת, לפעמים לבד, לפעמים עם אשתי אפרת וכל שאר היום, אנחנו ביחד כמשפחה. חשוב לי, שהאימונים לא יהיו על חשבון זמן עבודה או משפחה (או לפחות כמה שפחות). עם הזמן למדתי גם, לשלב את המשפחה בתוך השיגעון שלי. עשיתי עם הבן שלי את חצי מרתון ירושלים, רצתי עם אשתי אפרת חצאי מרתונים וגם את סובב עמק למרחק 33 ק"מ ועוד תחרויות שצלחנו ביחד, וגם אם לא ביחד, אז אנו משתדלים, בימי מרתון וכדומה לרשום את כלל המשפחה, כל אחד למקצה המיועד לו. והכי חשוב עשינו שלשה משפחתית בישראמן האחרון.
כאשר אני נרשם לתחרות גדולה כגון איש ברזל , הכלל הראשון שלי, זה שהמשפחה באה איתי לשם. לכן, גם בהוצאות וגם בתכנון זמן יש להתחשב בכך. כך גם גיליתי אם הזמן, שלצלוח תחרות ביחד עם המשפחה, זו הרגשה הרבה יותר מספקת מאשר לשפר זמנים. במקצה כזה או אחר… ההרגשה לצלוח קושי מסוים וההרגשה לעבור ביחד את שאר הסיום – אין לה תחליף!
רץ עם אשתו מרוצים רבים | צילום: צלמי שוונג, צולם בישראמן
אז נכון, לא תמיד הכל וורוד ויש גם משברים בין בני המשפחה. גם לאפרת ולי יש הרבה מאוד חילוקי דעות והרבה ויכוחים, כי קל, זה לא! מצד שני תמיד צריך לזכור. אני גוזל המון מזמן איכות משותף למען משהו שאני אוהב וזה לפעמים מתנגש עם הסובבים אותי (בני זוג ומשפחה) ובני/בנות זוג צריכים לזכור, שזה מה שעושה לנו טוב וקצת פרגון לא יזיק. אז כמו שאמרנו, יש חילוקי דעות, יש ויכוחים – אבל הכוח להתגבר עליהם הוא ההתעסקות המשותפת בספורט וההבנה המשותפת, פרגון וויתור על ידי שני הצדדים. גם חינוכית, לדעתי דרך החיים הזו הינה נוסחה מנצחת – IRONMAN is a statement of excellence, passion, commitment. אלו המילים שאנו כמשפחת פרידריך דוגלים בהם
וכמו שכבר אמרתי – ההזדמנות להתאמן ולהתכונן לישראמן 2018 יחד עם הבן הבכור שלי הינו הגשמת חלום.
