רבים עוסקים במרדף אחר הנעל הטובה ביותר, המשטח המותאם ביותר, הלבוש המנדף והאיכותי, והמדרס בולם הזעזועים היעיל ביותר, בניסיון להפחית ולמנוע פציעות ספורט לרבות פציעות "שימוש יתר", או "אימון יתר". פציעות אלו מתרחשות בשיעור של 5.4 לכל 10,000 חשיפות עקב אימונים ותחרויות. בסך הכל פציעות מסוג זה מהוות בין 20-65 אחוזים מכלל פציעות הספורט וכ-70 אחוזים נפוצות בפלג הגוף התחתון.

יש לבצע ניהול עומסי אימון | צילום: Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

פציעות שימוש יתר קשורות לכאב ולפגיעה באיכות חיים, בטווח הקצר והארוך. מעבר לתחושת הכאב והמגבלה התנועתיות הצפויה מכך, ישנה פגיעה משמעותית בתוכנית האימונים והספורטאי (האדם) נאלץ להפחית את זמן ועצימות האימון, ובמרבית המקרים אף לנוח ולהימנע מאימונים לתקופה של חודשים. ללא ייעוץ, הכוונה וטיפול מותאם עשוי הספורטאי למצוא עצמו כחצי שנה במסע אחר התמודדות קשה עם המצב.

לפי הדעה הרווחת (מבוססת על היגיון אנושי), נעל ומדרס נכונים ומותאמים (נעל רגילה/ריצה יחפה/נעלים מינימליות/מדרס בולם זעזועים, שכבות בלימה), לצד טכניקה נכונה (נחיתה על קדמת כף רגל / עקב כף רגל) יפחיתו עומסי נחיתה וכוחות חוזרים מהקרקע ובכך ימנעו פציעות ספורט ויתרמו לשיפור הביצוע הספורטיבי. האומנם?

למעשה, מחקרי סקירה ומטה-אנליזות בעשור האחרון מצביעים על כך שאין הבדל משמעותי בין שימוש במדרסים בהשוואה ללא שימוש במדרסים והסיכון לפציעות ספורט. לפיכך, השפעת מדרס על הפחתת שימוש יתר אינה יעילה ברמה הכללית בקרב האוכלוסייה הבריאה והיעד המשמעותי או הפתרון להפחתת הסיכון לפציעות קשור ישירות בתכנון ובניהול עומסי האימון (תדירות, עצימות ומשך המאמץ הגופני).

לרוב מדרסים לבדם אינם פתרון | צילום: Pixabay

רון מימון, פיזיותרפיסט ומאמן העוסק בטיפול, שיקום וליווי ספורטאים, משתף כי יש לו יחסי אהבה-שנאה בכל הנוגע למדרסים. ישנם אנשי מקצוע אשר מציגים את המדרסים לכפות הרגליים כצמיגים לגלגלי הרכב וחלקם להיפך, טוענים כי מדובר בטרנד אופנתי העולה מדי שנה לכותרות. בקשר לכך, גילוי נאות, גם יש לי קשת גבוהה בכף הרגל, והשתמשתי בעצמי במדרסים בעבר (בעיקר בגיל ההתבגרות).

לרוב, אדם מגיע להתאמת מדרסים כאשר הוא מתלונן על בעיה אורתופדית כלשהי, הבעיות הנפוצות הינן כאב בכפות הרגליים, פלטפוס או קאבוס (קשת כף רגל שטוחה או גבוהה), כאבי ברכיים, כאבי גב, שברי מאמץ או שין ספלינטס (כאב בקדמת השוק, מצב מקדים לשבר מאמץ) והרשימה עוד ארוכה.

ההמלצה על התאמת מדרסים תגיע לרוב מסמכות רפואית כלשהי, חבר או אדם העוסק בהתאמת מדרסים. בתחום זה עולות מספר שאלות חשובות:
1. האם מדרס הוא הפתרון לכל הבעיות הנ"ל ואחרות?
מדרס אינו פתרון קסם, אך יכול להיות חלק מהפתרון לבעיות מסוימות. מדרס על פי הידוע לנו כיום יכול להשפיע ישירות בעיקר על כפות הרגליים. השינוי יכול להתבטא בפיזור שונה של הכוחות הפועלים על כף הרגל, שינוי בפעילות שרירי כף הרגל ושינוי התחושה המתקבלת על ידי מערכת העצבים (פידבק שונה). דוגמה קלסית תהיה בכאב באזור גיד אכילס, לעיתים הגבהת העקב על ידי מדרס תסייע בהפחתת עומס טנסילי (מתיחה) על הגיד ובכך תסייע בהפחתת תחושת הכאב.

מצד שני, אין לנו הוכחות לשינוי כלשהו לטובה על הפחתת כאבי גב למשל. למעשה, גם הראיות כלפי שינוי בבעיות בכף הרגל שנויות במחלוקת, ולא ניתן להמליץ באופן ישיר לכל אדם הסובל מבעיה בכף הרגל לפנות מיד להתאמת מדרסים.
נקודה חשובה מאד היא כי חלק מהבעיות שציינתי, אינן בעיות כלל. הן פשוט חלק מהשונות הנורמלית של בני אדם. אם כך פלטפוס לדוגמה (קשת שטוחה בכף הרגל), להוציא מקרי קיצון, אינה מוגדרת כבעיה או פתולוגיה. היא פשוט וריאציה אנטומית נורמלית, לחלקנו יש קשת גבוהה יותר ולחלקנו פחות. מכך, שאם זו אינה בעיה, כל עוד אנו לא סובלים מזווית הקשת שלנו – אין סיבה ממשית להתחיל ולחפש פתרונות, אשר חלקן אופנתיות.

חשוב שתהיה התאמה אישית למאמץ | צילום: Photo by Daniel Reche from Pexels

2. האם מדרס מתאים לכל אחד?
ככלל לא. ובפרט, ראוי להבין כי מדרסים אינם פתרון המתאים לכל אחד. יש לבצע אבחון אצל איש מקצוע מוסמך בתחום (פודיאטור, אורתופד מומחה כף רגל, פיזיותרפיסט עם הכשרה בתחום) ובשיתוף המטופל להחליט האם יש צורך בהתאמת מדרסים.

3. האם מדרסים יכולים למנוע פציעות או לפתור בעיות רפואיות?
לרוב מדרסים לבדם אינם פתרון, אך ניתן להשתמש במדרסים במקרים מסוימים, זהו אמצעי או כחלק מפתרון לבעיה רפואית בכף הרגל בעיקר.

4. האם מדרסים יחלישו את שרירי כף הרגל שלי?
ישנם מחקרים שטוענים לכאן ולכאן, כך שהתשובה איננה ברורה עדיין. אנו ממליצים לאלו שמשתמשים במדרסים לשלב תרגול לחיזוק שרירי כף הרגל. כמאמן ופיזיותרפיסט אני ממליץ על 1-2 תרגילים לחיזוק כף הרגל לכל אדם העוסק בפעילות גופנית הכוללת ריצה באופן קבוע (ריצה, משחקי כדור וכו'), זאת כחלק מתוכנית אימון אישית.

איתי גולדפרב, פיזיולוג מאמץ, חוקר ומרצה, מסכם כמה תובנות יישומיות בראי המחקר עבור האוכלוסייה בכלל וספורטאים חובבנים ומקצוענים בפרט.

1. מדרסים ופציעות: לא נמצא קשר משמעותי או השפעה ישירה בין אופן הנחיתה בקרקע (קדמי, אחורי ואמצעי) במאמץ גופני והפחתת פציעות ספורט ובפרט טרם הוכח כי מדרסים מונעים פציעות ספורט לרבות פציעות שימוש יתר האופייניות לרצים. הממצא המשמעותי ביותר הינו התאמה אישית למאמץ, תכנון אימונים מבוקר ומדורג ופיתוח יכולת גופנית תומכת לרבות אימוני התנגדות (כוח).

2. יעילות: בשלב זה לא ניתן לקבוע ישירות האם מדרסים יעילים ונדרשים בתחום התחרותי חובבני ומקצועי כאחד. למעשה, על העוסקים בספורט, לרבות המאמנים, להתייחס לשונות אישית, לפציעות קודמות, להיבטים ביומכניים, למערכת שלד-שריר ולהעדפה אישית, לניסיון הקודם ולהסתגלות האדם לאימון, הרבה מעבר לציוד/למדרס או לנעל הטובה ביותר. מאידך היבט זה חיוני להבנה ולהתייחסות שונה עבור אוכלוסייה בעלת מגבלה רפואית ידועה ואו דרישה ספציפית אנטומית המחייבת התאמה אישית למבנה כף הרגל. שילוב בין מבנה אנטומי שונה או מגבלה אנטומית רפואית לצד ניהול עומסים לקוי עשויים להוות מקור להגברת הסיכון לפציעות שימוש יתר ולחיי ספורטאי קצרים מאוד.

3. המלצה לניהול עומסים בקרב האוכלוסייה הכללית וספורטאים חובבים: ישנם כמה קווים מנחים לפעילות גופנית מותאמת לפי ארגוני הבריאות ורפואת הספורט בעולם הכוללים 150-300 דקות בשבוע תוך יישום תכניות אימון לפיתוח יכולת אירובית ואנאירובית. ידוע גם כי ביצוע שני אימוני כוח (משקולות) בענפים אירוביים משמעותי בהקשר לשיפור ביצוע ספורטיבי, יכולות גופניות והפחתת סיכון לפציעות. יתרה מכך, באוכלוסייה שלא יכולה (לא מעוניינת) לרוץ, ניתן לשלב אימוני הליכה (וכוח) ולהשיג אותן יתרונות בריאותיים כהפחתת משמעותית בסיכון לתמותה ותחלואה קרדיווסקולרית, בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות העולמיים. באחריותנו ליישם נאמנה את עקרון ה-FIT: תדירות – עצימות – משך ולהתאים את המאמץ ותוכניות האימון באופן אישי תוך הסתגלות, התמדה והתאוששות נאותה.
לסיכום,

הקפדה על תכנון מותאם אישית לאדם, למקום ולזמן תוך תשומת לב ומעקב אחר הדרגתיות ותקופתיות האימון בטווח ארוך יאפשרו שליטה בהסתגלות לאימון ולתחרות. זכרו, מהות הפעילות הגופנית (מאמץ ואימון) היא קידום הבריאות כמטרה בפני עצמה ופיתוח כושר גופני כאמצעי למטרה.

מדרסים הם אמצעי אחד מבין רבים במערך הטיפול וההתמודדות עם דרישות קליניות שונות המבוססות על הערכה רפואית, תלונות המטופל וצרכיו האישיים. יתרה מכך, ההמלצה לשימוש במדרסים דורשת אבחון על ידי מומחה בתחום כגון, פודיאטור, אורתופד מומחה כף רגל, או פיזיותרפיסט עם הכשרה בתחום ואין להסתפק בכל אדם המוכר מדרסים.

בנימה אישית, ברצוננו להדגיש כי התמדה מדורגת, מותאמת אישית ורציפה באימון גופני (אירובי וכוח) כאורח חיים פעיל תתרום לבריאותנו, לתפקודינו ולאיכות חיינו לדורות, הרבה מעבר למרדף הבלתי פוסק אחר גישות אופנתיות והשקפות עולם תרבותיות.

מקורות:
Br. J. Sport Med, 2008
Br. J. Sport Med, 2014
Sport Health, 2014
Journal of Sport Rehabilitation, 2018

רון מימון | פיזיותרפיסט ומאמן, מומחה בשיקום אורתופדי וליווי ספורטאים, מרכז השיקום והפיזיותרפיה אסותא Reaction

איתי גולדפרב | פיזיולוג מאמץ, חוקר ומרצה בתארים מתקדמים במכללת סמינר הקיבוצים ומנחה תחום החינוך הגופני, דרכא בתי ספר