ילדים הם ספורטאי-על, מי שראה ילד בשנה הראשונה לחיים מבין שהיכולת שלהם היא אינסופית, כל מה שצריך זה לבנות אותה נכון. במזרח אירופה של "מסך הברזל" ילדים-ספורטאים היו מתחילים בשגרת אימונים קשה כבר בסביבות גיל חמש. ומה לגבי הלב שלהם, האם לב של ילדים מגיב כמו לב של ספורטאים בוגרים?

איך הלב שלהם מגיב? | צילום: Image by Allan Mehik from Pixabay

פיזיולוגית המערכת הקרדיווסקולארית עוברת שינויים קיצוניים מתקופת העוברות בה ההתנגודת הריאתית מאד גבוהה והלב הימני צריך לעבוד מול לחצים אלו ולאחר הלידה בה הילד מתחיל לנשום והיילוד מתרגל לתנועה מול כוח המשיכה. שינויים אלו מוכרים בספרות הרפואית ומתבטאים בשינויים של עד פי 3 בעובי דופן כלי הדם. במקביל חלים שינויים משמעותיים במעבר החשמל בתוך הלב, שינויים המודגשים באק"ג השונה באופן קיצוני בין ילדים שזה עתה נולדו וכאלה שבני שלוש, כאשר עיקר השינוי הוא מדומיננטיות של צד ימין לזו של צד שמאל.

אבל מה קורה בהמשך? האם לב הילדים עדיין יכול לעבור את השינוי הנדרש מספורטאי עילית?
מחקר של מקליין וחבריו שפורסם ב-BJSM סקר 40 מחקרים קודמים ובדק יותר מ-14 אלף צעירים המתאמנים ב-30 סוגי ספורט שונים. במחקר נמצא כי לב הספורטאים הצעירים, ממש כמו עמיתיהם הבוגרים, עובר שינויים מרחיקי לכת כחלק מההסתגלות למאמצים

זמן קצר לאחר מכן פרסמה הקבוצה הנורווגית של סבסטיאן סרבארי וחבריו מחקר שעקב אחרי 76 ספורטאי עילית (cross-country skiers) בגיל ממוצע של 12.1 שנים והם הוכיחו שישנו שינוי משמעותי גם במסה וגם בנפח הלב (גם הימני וגם השמאלי). גם הקבוצה של ד'אשנזי* מסיינה פרסמה נתונים דומים לגבי 57 שחיינים בגיל ממוצע של 10.2
לאחר 5 חודשי אימונים אינטנסיביים (ראו מאמר כאן).

ומכאן המסקנה הברורה לב אתלט מתחיל עוד לפני גיל ההתבגרות. אז מה בעצם קורה בלב?
כמו שידוע כבר שנים רבות הלב השמאלי גדל בזמן האימונים. מה שידוע היום הוא שמיד לאחר האימון כאשר החלק השמאלי של הלב חוזר לממדים כמו לפני האימון, החדר הימין גדל ונשאר ככה למשך כשבוע, ולכן אם האימון הבא יהיה בזמן קצר משבוע יישמר נפח חדר ימין גדול

ומה לגבי האק"ג?
שינויי אק"ג מאד משמעותיים והמתבטאים בהיפוך גלי ה-T בחיבורי החזה הימניים מתחילים כבר לפני גיל ההתבגרות ומגיעים לשיא סביב גיל 16 שנים בממוצע (תלוי בהתבגרות הילד).

הלב השמאלי גדל בזמן האימונים | צילום: pixabay

מה צופן לנו העתיד.
מגפת הקורונה שינתה באופן משמעותי את ההתנהלות הספורטיבית של הילדים. יותר מרבע מיליון נדבקים ומספר אדיר של מעל 28 אלף על כל מיליון תושבים (מקום 7 בעולם). מנתוני משרד הבריאות מה-4.10.2020, עולה כי 24.6% מהנדבקים הינם צעירים מתחת לגיל 19, כלומר אחד מכל 4 נדבקים במדינת ישראל הוא ילד/נער.

קצת תובנות שקיימות כיום מנגיף הקורונה (COVID-19) וקשורות במישרין לבריאות הילדים:
1. כמות הילדים הנדבקים עצומה: 1 מכל 4 כאמור לפי נתוני משרד הבריאות
2. רוב הילדים כרגע עם תסמינים מועטים בלבד
3. נגיף הקורונה יודע לפגוע ספציפית במערכת הלב וכלי הדם לגרום לדלקת ולקרישי דם
4. הוכח כי חלק מהנפגעים מאובחנים בדיעבד עם פגיעה לבבית (עד 76% במחקר גרמני)
5. מתחילות להתאסף עדויות רבות על תחלואה שלאחר הבראה מהנגיף (POST COVID SYNDROME)
יחד עם זה אסור לשכוח שספורט הוא בריאות וחייבים להמשיך לעשות פעילות גופנית.

המסקנה, ילדים, כמו גם מבוגרים מייצרים אדפטציות לבביות במאמץ והילדים, הרבה יותר מהמבוגרים חשופים לפגיעה סמויה של הקורונה. ישנה חשיבות רבה לבדוק את כל הספורטאים (חובבנים ותחרותיים כאחד) לפני תחילת האימונים בדגש על המערכת הקרדיווסקולרית ובדגש על סימני דלקת סמויה, כלומר בדיקה גופנית ושאלות מכוונות לפגיעה זו על ידי קרדיולוג ספורט, אק"ג במנוחה, ארגומטריה לשיא מאמץ או הולטר (אק"ג ל-24 שעות) והדמיה לבבית.

הערה: חלק ניכר ממאמר זה הוצג על ידי ב-Israeli dead sea symposium 2020.

* F. D'Ascenzi, et al., Training-induced right ventricular remodelling in pre-adolescent endurance athletes: The athlete's heart in children, Int J Cardiol (2017)

ד"ר דן הדס | קרדיולוג ילדים וספורט מייסד המרכז הישראלי לקרדיולוגית ספורט