השאלה האם ריצה על מסילה במכון הכושר שוות ערך לריצה בחוץ מטרידה מתאמנים רבים. התשובה אליה מתחילה ומסתיימת במילותיו של אלברט איינשטיין – הכול יחסי. כלומר, בין אם משטח הריצה נייח ואנו נעים, או משטח הריצה נע ואנו נייחים – אין כל הבדל בכיוון ובגודל הכוח שאנו מפעילים כלפי המשטח, ולכן התשובה היא שאין הבדל.

עוד כתבות בנושא 

האם באימונים בחום אנחנו שורפים יותר אנרגיה? 
מה עושים עם כל הזיעה לאחר הריצה? 
איך להאריך את החיים? לקום מהכיסא

בכדי להתחיל את ההסבר, בואו ניקח את אבי וניתן לו לרוץ. בכדי להתקדם אבי דוחף את המשטח עליו הוא רץ לאחור (ומעט למטה), והמשטח דוחף אותו קדימה ומעט למעלה (החוק השלישי של ניוטון). כתוצאה מכך אבי מתקדם קדימה.

אם אבי רץ על משטח נייח כמו מסלול או כביש, הדחיפה תניע אותו ממש קדימה, ובצעד הבא הוא ינחת במרחק מה קדימה. כאשר אבי רץ על משטח נע כמו קרון רכבת, אבי נע עם הקרון ועדיין מפעיל אותם כוחות, ולכן המהירות שלו תהיה סכום המהירויות שלו ושל הקרון. למשל אם אבי רץ ב-10 קמ"ש והרכבת נוסעת ב-100 קמ"ש, המהירות המוחלטת שלו תהיה 110 קמ"ש אם ירוץ עם כיוון הנסיעה, או 90 אם ירוץ בכיוון ההפוך.

כאשר אבי רץ על מסילה מתרחש אותו מצב בדיוק, כאשר מסילת הריצה מחליפה את קרון הרכבת, והמהירות המוחלטת של אבי היא עדיין סכום המהירויות.

המקרה הקיצוני הוא כמובן כאשר מהירות הריצה של אבי זהה למהירות של המסילה, רק בכיוון הפוך, ואז אבי ימצא את עצמו רץ במהירות גבוהה יחסית למסילה, אבל המהירות האבסולוטית שלו תישאר 0.

ומה בכל זאת ההבדל? יש עוד גורם חשוב אחד שלא לקחנו בחשבון, והוא התנגדות האוויר. במהירויות של ריצה, התנגדות האוויר עדיין איננה מהווה גורם קריטי, אבל יש לה השפעה. מחקרים שמדדו את התנגדות האוויר לרצים כבר לפני כ-100 שנים מצאו כי שיפוע של כ-1% מתאים למרבית הרצים במהירויות שנעות סביב ה-12 קמ"ש, בעוד שרצים מהירים (מעל 18 קמ"ש) יעשו טוב עם יכוונו לכ-1.5%.

בכדי לנסות ולהמחיש מעט את הדברים הייתי מציע לכל מי שעדיין מרגיש ספק מסוים, לבצע ניסיון פשוט. כוונו את המסילה למהירות הגבוהה ביותר שלה, בין אם זה 16 קמ"ש או יותר, ונסו לדלג בקלילות במקום עליה במשך כמה דקות, התוצאה לא תשאיר כל מקום לספק. ואם אתם ממש נחמדים, שלחו לנו סרטו של הניסוי.