לפני כמה שנים, הגיעה אליי אישה בסוף שנות השלושים לחייה וביקשה שאאמן אותה, עד אותו רגע היא לא רצה מעולם. האישה היתה נשואה עם שני ילדים, וחיה חיים "רגילים". לצד הצלחתה לרוץ קילומטר ועוד קילומטר, הבחנתי שגם ביטחונה האישי משתפר, ואיתו גם האמונה שלה ביכולות שלה. ניהלנו שיחות רבות וארוכות תוך כדי הריצות המשותפות שלנו, שיחות על החיים. כשהצליחה לרוץ עשרה קילומטרים ללא בעיה ובהנאה רבה, כבר ראיתי דמות אחרת מזו שהגיעה אליי, דמות חזקה ועצמאית יותר. שנה וחצי מהיום שהיא התחילה לרוץ היא החלה בתהליך של גירושין. תחילה לא קישרתי בין היכולת החדשה שלה לרוץ לבין החלטתה להתגרש, הרי גירושין הם דבר שכיח. אולם עם הזמן נחשפתי לעוד ועוד סיפורים דומים, עשרות כאלה הגיעו לאוזניי. סיפור על אשה נשואה שלאחר תקופה בה היא מגלה את עולם הריצה, היא מחליטה להתגרש.
זו תופעה חברתית מעניינת, אשר מדוברת לא מעט בקרב קהילת הרצים החובבים בישראל. תופעה שסוציולוגים כבר החלו לתת עליה את הדעת, אבל עוד לא מספיק. נשים, כן, יותר נשים מגברים, אשר יהיו שיגידו שהחברה "הקטינה" ו"דיכאה" אותן, מתחזקות ואוזרות אומץ לשנות את סטטוס חייהן, וכל זאת בעזרת התחביב החדש, ריצה.
אין לטעות, לא הריצה היא שאשמה בגירושין, שכן יש סיבות רבות לגירושין, אלא, הריצה משמשת כזרז משמעותי לתהליך. שוחחתי עם כמה וכמה נשים שחוו את התהליך המדובר, גירושין לאחר הכרות עם עולם הריצה, וכולן, ללא יוצא מן הכלל, הצביעו על הריצה כמרכיב חשוב בקבלת ההחלטה שלהן להתגרש.
אותן נשים אשר רוב עולמן סבב בעיקר סביב גידול המשפחה והעבודה, מפתחות עולם נוסף, עולם הריצה. בעולם הזה הן מצליחות לבדן, הן עומדות באתגרים חדשים, הרחק מעול חיי השגרה. הריצה משמשת ככלי מרכזי בהעצמה הנפשית, כלי יומיומי. בנוסף, רבות מאותן נשים עושות זאת במסגרת של קבוצת ריצה, אשר משמשת למעשה מעגל חברתי חדש ונוסף. לעתים הן נחשפות לנשים אחרות אשר חולקות איתן אותו תהליך, ולעתים הן אף מכירות בקבוצה גבר חדש אשר מסעיר את רגשותיהן.
הריצה מצליחה לתת זווית נוספת על החיים, יש כאלה שהריצה צובעת להם את החיים בצבעים נוספים, בעוד אצל אחרים, הריצה בכלל צובעת את החיים בצבעים חדשים לחלוטין. יש פעמים שהמצב הלא נוח בבית, בזוגיות, הוא הגורם המניע לצאת ולהתחיל לרוץ, ויש פעמים שהריצה משקפת טוב יותר את הסיטואציה בבית. בין אם זה כך או כך, הריצה מצליחה לזקק את הסיטואציה הזוגית, מאפשרת להביט על המציאות נכוחה. הדקות הארוכות שיש לנו בריצה, דקות של מחשבות טהורות, כמעט בלי היסח, הן דקות שמסדרות לנו את המחשבות ומובילות לצעדים במציאות שאחרי הריצה. אחרי תקופה מסוימת של פריחה בריצה, אצל לא מעט נשים, מגיעה ההחלטה על הגירושין. פעמים רבות ההבנה כי ניתן להגיע לשיאים חדשים, לתחושות חדשות, לעצמאות, בעזרת הריצה, היא שדוחפת אל ההחלטה להתגרש. להבדיל מרוב סוגי הספורט הפופולריים, בריצה הרצה נמצאת לבדה (גם אם מסביבה יש רצים נוספים), הקושי הוא שלה, ההתמודדות היא אישית, וההישג בסיום הוא אך ורק בזכותה. בישראל 2017, בחברה שעדיין מושפעת רבות מהדת והמסורת, זה עדיין לא תמיד הישג מובן מאליו. וכך, התהליך המתואר, מוביל לא מעט נשים רצות לקבל את ההחלטה האמיצה והקשה על שינוי בחייהן, שינוי שאולי ולא היה מתרחש אלמלא הריצה. אולי.
חשוב להדגיש, אין מטרת הכתבה משום לטעון כי תחביב הריצה פוגע בנישואין, להפך, סוציולוגים רבים טוענים כי בזוגיות בריאה ונכונה, הריצה רק מוסיפה נופך חיובי ותורמת לזוגיות. פגשתי בחיי כמאמן, נשים רבות אשר העידו כי הריצה רק חיזקה את חיי הנישואין שלהן. אולם לכך יש להקדיש כתבה נפרדת אשר תעמוד על תרומת תחביב הריצה לזוגיות וחיי המשפחה.
ניר אבישי כהן | מורה לחינוך גופני ומאמן ריצה