לטוב או לרע, אחת השאלות הגדולות ביותר שהציבה 2018 לחובבי הריצה היא "האם היה זה אליוד, או שהנעליים?". שיא העולם המטורף במרתון של אליוד קיפצ'וגה, 2:01:39 שעות במרתון ברלין בספטמבר, הפך אותו לאדם המהיר ביותר בהיסטוריה ביותר מדקה. אבל הוא נעל את נעלי Vaporfly של נייקי, שהוצגו בשנה שעברה, אשר מככבת בהן שכבהעבה של קצף ופלטה של סיבי פחמן מעוקלים, אשר נטען לגביה שהיא משפרת את היעילות של הרצים בארבעה אחוזים בממוצע. אז האם קיפצ'וגה באמת מהיר יותר מאשר מחזיקי השיא הקודמים?

מה החלק של הנעליים שלו? אליוד קיפצ'וגה בברלין | צילום מסך

עוד כתבות בנושא  
האם להאמין לשיא העולם של קיפצ'וגה?
אליוד קיפצ'וגה נבחר לאתלט השנה בעולם
כיצד הצליח אליוד קיפצ'וגה לשבור את שיא העולם?

אין תשובה פשוטה לשאלה זו. אבל דרך אחת לחשוב על הנושא היא לשאול מה המגמות הכלליות יותר בריצת מרתון? האם הזמנים משתפרים באופן כולל? אפילו אם רק חלק קטן הרצי העילית, נאמר רבע מהם, נועלים את נעלי העל החדשות, אזי רצים אלה ידלגו מעל הרצים שאינם נועלים נייקי וידחפו אותם למטה במורד הדירוג. זה צריך לייצר אפקט שיגרום גם לזמן העשירי הכי מהיר, או ה-50 או ה-100 במרתון השנה, להיות מהירים יותר מאשר בשנים קודמות, ללא קשר לאיזו נעל הוא או היא נועלים.

אז כאשר לוקחים זאת בחשבון, איירתי את 100 הזמנים הטובים ביותר במרתון לגברים ונשים בכל שנה במשך עשר השנים האחרונות, על סמך נתונים של ה-IAAF לפי הזמן המהיר ביותר עבור כל רץ בלבד (הנתונים הם מ-10 בדצמבר).

הנה נתוני הגברים:

והנה נתוני הנשים:

האם ההופעה של אבות הטיפוס הראשונים של Vaporfly בתחילת 2016, או השחרור הכללי שלהן ביולי 2017, כופף את העקומה? חייבים להודות, התרשימים האלה הם בעצם כתמי רורשך מפוארים: אתם (ואני) יכולים לראות בהם מה שאתם רוצים. אבל יש כמה דברים שראוי לציין.

בהסתכלות על הדפוסים הכלליים (בניגוד לקפיצות הגדולות של מספר רצים אינדיבידואלים), אין ספק כי 2018 מהירה יותר מ-2017, אשר בתורה הייתה מהירה יותר מ-2016. אבל השיפורים אינם גדולים במידה ניכרת מהתנודות השנתיות בביצועים בשנים הקודמות.

למעשה, המאפיין הברור ביותר בנתוני הגברים והנשים כאחד הוא שיפור מתמיד המוביל עד לשנת השיא ב-2012, ואחריו כמה שנים של ירידה בביצועים. ולאחר מכן הדברים מתחילים להשתפר שוב מתישהו בין 2014 ל-2016 (תלוי איפה מסתכלים), ומובילים עד לרצף השיפור הנוכחי. מה קרה ב-2012? אני לא בטוח. שאלתי כמה ידידים מומחי ריצה, והם לא הצליחו להגיע לאיזושהי הסכמה. נכון ש-2012 היה שנה אולימפית, אשר בדרך כלל מוציאה את המקסימום מספורטאים. אבל אותה קפיצה לא מופיעה בשנת 2016. התיאוריה המובילה שלי, אני מאוד מצטער לומר, היא ש-2012 הייתה השנה שבה הבדיקות החיוביות הראשונות לסימום תחת הפספורט הביולוגי החדש של ה-IAAF החלו להופיע. אולי זה גרם להתקררות בביצועים לאחר מכן – לפחות באופן זמני.

האם השיפור הכללי בביצועים ב-2018 מספיק כדי להרים דגל אדום? לשם השוואה, איירתי גרף דומה ל-100 הזמנים הטובים ביותר באירוע שחייה (בחרתי 100 גברים חופשי). התוצאות בשחייה ידועות כמוטות עקב השימוש בחליפות שחייה אולטרה מהירות כמו ה-LZR של ספידו בתחילת 2008; חליפות אלה נאסרו משנת 2010 ואילך. כך נראים הנתונים מתוך הדירוג הרשמי של FINA.

מה שאני צריך להדגיש זה שאני לא בטוח בשלמות של הדירוגים מן השנים הראשונות. אתר האינטרנט של FINA מציג דירוגים משנת 2008 ואילך, אך הנתונים הקודמים זמינים בצורת ארכיון. לכן חלק מן השיפור לכאורה בין 2005 ל-2008, במיוחד מחוץ לשחיינים בקצה העליון, יכול פשוט להיות תוצאה של נתונים מלאים יותר. עם זאת, חליפת ה-LZR לא הופיעה משום מקום: היה שיפור מתמיד בטכנולוגיית בגדי הים שהוביל לירידה הגדולה ב-2008 וב-2009.

מה שחד משמעי הוא שהנהגת הכללים החדשים לבגדי ים ב-2010 הובילה להאטה רוחבית. באותו זמן, פרשנים רבים (כולל אותי) כתבו על האפשרות לשיאי שחייה שלעולם לא יישברו, הודות להשפעות המעוותות של החליפות האסורות. באופן מוזר, זה לא מה שקרה. בסך הכל 100 הזמנים המהירים ביותר מהירים יותר מאלה שהיו ב-2009. מ-20 שיאי העולם הרשמיים לגברים, שמונה נקבעו אחרי 2010; 16 מתוך 20 שיאי העולם לנשים נקבעו לאחר 2010. ישנם הסברים אפשריים רבים, כמו סיבובים מהירים יותר ובריכות שחייה מותאמות במיוחד. הסדרת בגדי הים לא עצרה את צעדת ההתקדמות הטכנולוגית; וגם לא הרסה את הספורט.

ישנם כמה הבדלים מרכזיים בין שחייה לריצה, בעיקר בהקשר של החשיבות הגדולה יותר של הגרר מתחת למים, וכתוצאה מכך החשיבות של שינויים עדינים בטכניקה. שיאים בשחייה תמיד נפלו בתדירות גבוהה יותר מאשר שיאים בריצה. אבל יש נקודה אחת אשר בולטת לי בגרף הדירוגים בשחייה. ב-2008 ו-2009, נראה שכולם היו מהירים יותר. השחיינים המובילים לא הגדילו את הפער מהמתחרים שלהם לפני או אחרי.

מנגד, העיפו מבט נוסף למקום שבו שיא העולם החדש של קיפצ'וגה יושב בגרף המרתון. הוא נמצא הרחק משאר מתחריו. הרבה רצים בכירים נועלים את Vaporfly. ב-2017, רצים אלה לקחו 19 מתוך 36 מקומות על הפודיום בששת תחרויות המיג'ור במרתון בעולם. אבל אף אחד מהם לא נמצא ליד קיפצ'וגה. לכן לא יתכן שזו רק הנעל.

המרתון, כמובן, הוא אתגר ייחודי. ריצת השיא של קיפצ'וגה היתה המרתון הרשמי החמישי שלו ב-Vaporfly, אבל הראשונה שבה הכושר, המסלול ותנאי מזג אוויר השתלבו ונתנו לו את ההזדמנות לנפץ את השיא. אולי יש רצים אחרים שיילכו בעקבות קיפצ'וגה לטריטוריה של סאב-2:01 או לפחות סאב-2:02 כאשר הכוכבים יסתדרו באופן מושלם, ובכך יוכיחו שהריצה של קיפצ'וגה בברלין לא הייתה חריגה כפי שזה נראה כרגע. אחרי הכל, לפני סוף 2016, ולפני השחרור של Vaporfly גברים רצו 2:04:59 או מהר יותר. אם Vaporfly באמת משנה את הביצועים בכמה אחוזים, אנחנו צריכים לראות מישהו מאיים על השיא של קיפצ'וגה בקרוב.

מי יהיו הבאים בתור? | צילום מסך

השאלה הקשה היא האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחכות. אם בעוד חמש שנים, חצי תריסר גברים הנעולים ב-Vaporfly ירדו מ-2:01, תהיה לנו התשובה שלנו. אבל עד אז אולי יהיה מאוחר מדי לשכנע את רשויות הספורט להסדיר את טכנולוגיית הנעליים – אם לא מאוחר מדי כבר.