סימון מנואל היא כבר מזמן הרבה יותר מעוד שחיינית בארה"ב. מי שהייתה ב-2016 לאלופה האולימפית האפרו-אמריקאית הראשונה בשחייה האמריקאית ומאז עמדה על ראש הפודום בעוד שלל אירועים גדולים, היא תמיד מעניינת ומשמשת סמל ומודל לחיקוי. בסוף השבוע האחרון במהלך התחרות בנוקסוויל מסבב פרו סווים, היא התייצבה מול המצלמות ובגילוי לב שיתפה גם כמה מרגעי השפל הספורטיביים שלה, כשהמרכזי שבהם אחרי המשחקים האולימפיים בטוקיו.
מנואל מספרת שאובחנה במהלך 2021 כמי שסובלת מתסמונת אימון יתר. למרות זאת, השיגה את הכרטיס למשחקים האולימפיים בטוקיו ואף הייתה שותפה למדליית הארד של השליחות ב-4X100 חופשי. בראיון שיתפה כי אפילו חשבה על פרישה מהספורט לאחר המשחקים: "זה חלף במוחי כמובן, 2021 הייתה חוויה מאוד כואבת עבורי – נפשית וגופנית. השגתי הרבה בספורט ואני חושבת שכמה מהתגובות למה שקרה לי לא היו לגמרי אדיבות בלשון המעטה. ואני חושב שבפנים חשבתי לעצמי שאני לא צריכה להעמיד עצמי במצב כזה בו אני פגיעה מול העולם שוב… זה שהם לא יקבלו שמה שקרה לי היה אמיתי וזה לא תירוצים…"
צפו בראיון המלא:
"אני לא משקרת, ואני חושבת שעברתי את השלב הזה שבו אני צריכה להכפיף את עצמי לתגובות של אנשים. אבל אני חושבת שהייתי צריכה גם להשלים עם זה ולא לתת לאחרים להשפיע על ההחלטות שלי. זה תהליך, תמיד יהיו מבקרים, וזה היה חלק במסע השחייה שלי. אני חושבת שהחלק הכי קשה בזה היה לספר לעולם שאני סובלת מאימון יתר ואיך זה מרגיש. אבל פשוט לא שיתפתי, חשבתי שזה נכון עבורי לעשות דברים בתנאים שלי".
על הדרך בו התגברה על מצבה הרפואי: "לא הייתה מפת דרכים אמיתית לאיך המסע עתיד להיראות. אני חושבת שקיבלתי אישור מהרופא שלי בינואר 2022. ולמרות שקיבלתי אישור על סמך בדיקות הדם שלי וההערכה הפיזית שלו, עדיין היה סיכוי שהגוף שלי לעולם לא יהיה מסוגל לבצע ברמה הזו שוב, בגלל המצב בו הוא היה. ולכן אני חושבת שהיה הרבה פחד כשנכנסתי למסע הזה".
מצבה היום: "אני יכולה לומר שאני מופתעת, אבל גם באותו זמן אני לא בטוחה בדיוק ממה להיות מופתעת, כי לא היה ברור מראש מה הולך לקרות. ואני חושבת שהדבר היפה בכל זה הוא שהגוף שלי מצליח להחזיק תשעה אימונים בשבוע, מסוגל להתחרות שלושה ימים ברציפות מוקדמות-גמר, ובאליפות ארה"ב עליתי לגמרים בכל שמונת הימים. אני מקווה שאוכל לעשות אותו דבר. היה קשה להגיע לשם, הייתי צריכה הרבה סבלנות. הכי קל היה להשוות את עצמי למי שהייתי ב-2019, אבל אני לא אותו בן אדם, אני לא אותה שחיינית. כמובן שאני אשמח לחזור לאותם זמנים, אבל כרגע ההתמקדות שלי היא בהתקדמות, ובתקווה שאוכל בהמשך לחזור גם לקבוע את הזמנים המובילים בעולם".
המטרות שלה להמשך: אני לא חושבת שזה שינה את המטרות שלי, אני בן אדם שאוהב לחלום בגדול, אני חושבת שדווקא זה שחלמתי חלומות לא ריאליים זה מה שעזר לי להשיג הרבה מההישגים שלי. אני שמה את המטרות האלה באחורי הראש ומתמקדת בתהליך ובכל אימון, זו הייתה הגישה שלי אז וזו הגישה שלי גם היום"
