מייק (ווארדיאן): "הבארקלי זה כמו הבחורה השווה הזו בבית הספר, שכולם רוצים לצאת איתה והיא לא נותנת את הטלפון שלה לאף אחד".

בילי (יאנג): "אמממ… לא, היא יותר כמו הבחורה הממוצעת הזו, שלא נותנת את הטלפון שלה, ואז אתה חושב לעצמך, רגע, מה יש בה שהיא מסרבת לי? זה מסקרן…"

מייק: "ואז אתה מגלה שהיא מדהימה, נכון?"

בילי: "ובסוף אתה יוצא שרוט לגמרי מהחוויה. מהבחורה… מהמרוץ…"

הזנקה לבארקלי ב-2009 | צילום: Michael Hodge, Wikimedia

אז הפעם – קצת על המרוץ ועוד קצת על הבחורה שהצליחה לסיים אותו לראשונה:
ה"בארקלי" (The Barkley Marathons) הוא מרוץ ייחודי לא רק בגלל הנתונים "היבשים" אלא בגלל שהוא סוג של "חדר בריחה לרצי אולטרה". וכמו כל אולטרה-מרתון מפורסם, גם למרוץ הזה יש סיפור מיוחד:

לכתבות נוספות בנושא:
מעל 900 ק"מ ריצה ב-6 ימים: קמיל הרון שברה שיא עולם מטורף לחלוטין
המסע מתחיל עכשיו: שישה רצים ישראלים עלו בהגרלה לספרטתלון
האזינו: בין טבעונות לאולטרה מרתון – תזונה מנצחת

גרסת ה-100 מייל עם טיפוס מצטבר שעומד כרגע על 18,200 מטרים (נסו לעלות ולרדת את האוורסט פעמיים), המורכבת מחמישה לופים של 20 מייל כל אחד, הושקה בשנת 1989 בפארק הלאומי Frozen Head שבטנסי, עם קאט-אוף של 60 שעות. המרוץ נוסד על ידי גארי קאנטרל, הידוע כאלטר אגו "לאזארוס לייק" (אותו אחד מה Backyard Ultra שנערך גם בארץ, בפורמט Last Man Standing), והתבסס על ניסיון בריחה מבית כלא הממוקם בפארק, של ג'יימס ארל ריי, הרוצח של מרטין לות'ר קינג. הרוצח ברח ונתפס לאחר 54 שעות, בהן הצליח לעבור רק כ-13 ק"מ ביער.

נשמע מעניין? רוצים להירשם? בבקשה. עכשיו כתבו מאמר שמסביר מדוע אתם מעוניינים להשתתף ולהתחרות, הוסיפו למעטפה דולר אחד ושישים סנט, ושלחו ללאז. אגב, גם תאריך התחרות לא מתפרסם בשום מקום מראש. המרוץ נערך לקראת סוף מרץ/תחילת אפריל, והמשתתפים (שזהותם לא ידועה עד לזינוק עצמו) צריכים להיות מוכנים להזנקת פתע: מהרגע שלאז שורק בקונכיה יש להם שעה עד לזינוק, כאשר ההזנקה עצמה מתבצעת ברגע שלאז מדליק לעצמו סיגריה. השנה השריקה הייתה ב-4:17 לפנות בוקר.

לאז מדליק סיגריה להזנקת הבארקלי | צילום: Michael Hodge, Wikimedia

אם עד כאן הכל ברור – בואו נמשיך: המסלול אינו מסומן, אינו עובר בשבילים מסודרים, אמצעי ניווט מתקדמים אסורים לשימוש (מותרים רק מפה בסיסית ומצפן), ומזג האוויר באזור הפכפך וסוער. כל זה מקשה מאוד על הניווט ומאט משמעותית את ההתקדמות. כאן מתווסף עוד אלמנט ל"חדר הבריחה": בכל לופ הרצים צריכים למצוא ספר שהוטמן מראש ולתלוש את מספר הדף שתואם למספר החזה שלהם ולהגיש אותו בסוף כל סיבוב כהוכחה.

ועכשיו – לבחורה: מי את ג'סמין פאריס?
"רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה", ואכן כמה מהנשים בטופ העולמי של ריצות האולטרה ניסו את כוחן בבארקלי, ונכשלו. המוכרת מביניהן היא כמובן קורטני דוואלטר (שניסתה את כוחה ב-2021).

ג'סמין (40) היא רצה בריטית מנוסה עם רקורד מרשים שפרצה לתודעה הבינלאומית לאחר שבשנת 2019 ניצחה את ה-Spine Race, שהוא באורך 431 ק"מ, וגילחה 12 שעות מהשיא הכללי הקודם בעודה שואבת חלב בין לבין כדי להניק את התינוק שלה. איזו אישה!

השנה זו הפעם השלישית שג'סמין משתתפת בבארקלי, והיא הצליחה לסיים למרות כל הקשיים: האסטרטגיה של המשתתפים השנה הייתה לעבוד יחד כקבוצה של 16 איש, כאשר בראש הובילו אלה עם כישורי הניווט המתקדמים. ברגע שהגיעו לנקודה בה נמצא הספר, הם התפרסו בשטח וכל אחד היה אחראי על סריקת מקטע ספציפי.

ג'סמין סבלה מבעיות קיבה החל משלב די מוקדם במרוץ, ונפרדה מהקבוצה המובילה בסוף הלופ השלישי (אותו סיימה בזמן שיא לנשים, מה שנחשב להישג בפני עצמו). לדברי לאז, בשלב הזה כבר לא היה ברור בכלל אם היא תוכל להמשיך ללופ הרביעי, אליו יצאה למרות הבעיות והכאבים. לאז ממשיך ומספר שבסוף הסיבוב הרביעי ג'סמין נראתה כמו מתה-מהלכת, ובשלב הזה הוא שקל להוריד אותה מהמסלול לחלוטין, אבל לאחר שראה שמזג האוויר סביר, הוא החליט להשאיר את הבחירה בידיה. ג'סמין אספה את עצמה, יצאה ללופ האחרון, וסיימה אותו לקול תשואות הקהל בספרינט מטורף לשער הצהוב אותו חצתה דקה ו-39 שניות בלבד מהקא-טאוף!

אז מה הקושי הגדול במרוץ?
אם שואלים את לאזארוס לייק וג'סמין פאריס התשובה זהה: הבארקלי הוא מבחן לכוח רצון, לא רק במהלך האירוע הבודד, אלא גם בהבנה שפיצוח האירוע הוא תהליך שלוקח כמה התנסויות ולכן נמשך על פני כמה שנים. המסקנה והעצה שלה היא, שמשתלם להשקיע במה שאת רוצה באמת, ושאת אף פעם לא יודעת למה את מסוגלת עד שתנסי.

בנימה אישית אני חייבת לציין שההישג של ג'סמין בא בצמידות להישג של רצה פנומנלית אחרת, קמיל הרון, שקבעה מספר שיאי עולם מוקדם יותר החודש, כאשר המרשים ביותר הוא שיא חדש של 901.8 ק"מ בשישה ימים.

מה שהרשים אותי במיוחד בהישגים האלה, זה שהם נעשו על ידי נשים בנות 40+, מה שמראה עד כמה תכונות ומיומנויות שבאות עם הגיל (כגון: סבלנות, מתינות, ה"עומק" המצטבר בגוף, ניסיון חיים, התמודדות עם כאב וחוסר נוחות, שיתוף פעולה ועבודה בקבוצה), משמעותיות, מביאות אותנו להישגים ואף מפצות על תהליכי הזדקנות טבעיים.
כנראה שהעולם האמיתי לא שייך רק לצעירות ולצעירים.