פסאודואפדרין שנמצא בתכשירים רבים לטיפול בהצטננות הניתנים ללא מרשם רופא, חוזר לרשימת החומרים האסורים בספורט לאחר שהוכח שמינונים מסוימים שלו עשויים לשפר ביצועים ספורטיביים – "נדרשת פעולת הסברה נרחבת"

מאת:מולי אפשטיין

תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. את הברכה הזו אנו נוהגים לאמור בערב ראש השנה מתוך תקווה לשנה טובה יותר מזו שחלפה. מבחינתה של WADA – הסוכנות העולמית למניעת סימום – הברכות מתבטאות בשיטות חדשות ובחומרים חדשים שנכנסו לרשימת החומרים האסורים. מבחינתם של הספורטאים מדובר בקללה לא קטנה. מדי שנה נוהגת WADA לרענן את רשימת החומרים האסורים. הפרסום על השינויים העתידיים מופיע בחודש ספטמבר ואילו התוקף של הרשימה החדשה מתחיל ב־1 בינואר של השנה הבאה. הסיבה לפרסום המוקדם – מתן שהות לארגוני הספורט ולמערכות הרפואיות ללמוד את החומר החדש ולהתריע לספורטאים ולאנשי צוותם על ההנחיות החדשות.

בדרך כלל העדכונים הם מינוריים ורק מי שמצוי בנבכי הפרמקולוגיה והביוכימיה מסוגל להבחין בדקויות ובמשמעויות החדשות. הרשימה של 2010 מביאה עימה מידע חיוני – שובו של הפסאודואפדרין. החומר שהוצא מן הרשימה בשנת 2004 יופיע שוב ברשימה של 2010. פסאודואפדרין הוא חומר שנמצא בתכשירים לטיפול בהצטננויות, תכשירים שנמכרים ללא מרשם רופא. הקלות שבה ניתן להשיג את החומר והסכנה הגדולה שהוא טומן בחובו למשתמש הלא זהיר מחייבים את גורמי האכיפה בישראל להסביר וליידע. ראו הוזהרתם!

פסאודואפדרין
פסאודואפדרין הוא חומר סימפאתומימטי המפחית גודש באף. תרופה סימפאתומימטית (מחקה פעילות סימפתטית) היא תרופה שמגרה את מערכת העצבים הסימפתטית. תרופות אלה מכווצות כלי דם בעור ובמעי ומשמשות להפחתת גודש באף; אחרות מרפות שריר חלק בסמפונות ומשמשות כמרחיבי סמפונות. פסאודואפדרין מפחית גודש במעברי האף ובסינוסים על־ידי הצרת כלי הדם באף, ולכן הוא שימושי להקלת תסמינים של דלקת נגיפית בדרכי הנשימה העליונות. בנוסף, פסאודואפדרין יעיל בהפחתת הגודש בצינורית השמע – הצינור המחבר את האוזן התיכונה עם החלל שמאחורי האף. גודש זה מופיע בדרך־כלל בדלקת ובזיהום של האוזן התיכונה. בניגוד למפחיתי גודש אחרים, גורם פסאודואפדרין לגירוי קל יותר של מערכת העצבים המרכזית, המביא לחרדה, רעד ואי־שקט.

החלטת WADA
פסאודואפדרין נכלל ברשימת החומרים האסורים לספורטאים עד לשנת 2003. סף המינימום לפסילה (cut of limit) עמד על 25 מיקרוגרם למיליליטר. בשנת 2004 הוא הוצא אל מחוץ לרשימה ונכנס לתכנית ניטור. תוצאות מתכנית הניטור שבוצעה ב־5 השנים האחרונות הראו עלייה מתמדת בריכוזי פסאודואפדרין בדגימות השתן שנלקחו מן הספורטאים. בנוסף, קיימות הוכחות חד משמעיות לשימוש לרעה שנעשה בפסאודואפדרין בכמה ענפי ספורט בכמה אזורים. תכנית הניטור עלתה על מקבצי דגימות שהכילו פסאודואפדרין בריכוז גבוה פי כמה מזה שנמצא בדגימות האחרות. יתרה מכך, הספרות המדעית מספקת הוכחה מדעית שמינונים מסוימים של פסאודואפדרין עשויים לשפר ביצועים ספורטיביים. חשוב להדגיש שאחד הנימוקים להוצאתו של החומר היה היעדר עדויות מדעיות מספקות לכך שהוא אכן משפר את היכולת הספורטיבית. מסיבה זו החליטה "ועדת הרשימה" לכלול מחדש את הפסאודואפדרין ברשימה של 2010. פסאודואפדרין יופיע עתה ברשימת החומרים הממריצים כאשר סף המינימום לפסילה יעמוד עתה על 150 מיקרוגרם למיליליטר. ערך הסף נקבע על סמך מחקרים מבוקרים ועל סמך מה שמציעה הספרות המדעית. מאחר שבשוק קיימות תרופות רבות שמכילות פסאודואפדרין WADA ממליצה על קמפיין הסברה נרחב בנוגע לשימוש בתרופות אלה.
למרות שפסאודואפדרין מופיע עתה ברשימת החומרים האסורים, כל ריכוז של פחות מ־150 מיקרוגרם למיליליטר יופנה להמשך ניטור. חשוב מאוד להדגיש שהאנאליזה לאיתור פסאודואפדרין תבוצע רק במבדקי הסימום הנהוגים בתחרויות. דגימות שתילקחנה בבדיקות שלא בתחרות (Out of competition testing) לא תעבורנה אנאליזה לאיתור החומר.

אירועים מן הארכיון
כפי שראינו פסאודואפדרין הוא חומר שנמצא בתכשירים רבים לטיפול בהצטננות. פסאודואפדרין לא נחשב מעולם כמעורר חזק ולכן היחס של רשויות האכיפה כלפיו היה די מינורי. נוכחות של פסאודואפדרין בדגימת השתן של ספורטאי גררה בדרך כלל ענישה קלה. בתקופות שונות העונש על עבירה ראשונה עמד על אזהרה ציבורית ועד להשעיה של 3 חודשים. עבירה חוזרת גררה בעקבותיה ענישה חמורה יותר. עם זאת, כמה ספורטאים מפורסמים נענשו על השימוש בחומר האמור. להלן כמה דוגמאות.
קרל לואיס – גדול האתלטים בכל הזמנים בעל 9 מדליות זהב אולימפיות ו־8 זהב באליפויות העולם. על פי עדויות של ד"ר Wade Exum מהוועד האולימפי האמריקאי לואיס נתפס 3 פעמים על פסאודואפדרין וממריצים נוספים בתקופה שקדמה לסיאול 1988. לואיס לא נענש מאחר שדיווח על התכשיר שלקח.
גרג פוסטר – 3 פעמים אלוף עולם וסגן אלוף אולימפי בריצת 110 מטר משוכות. נתפס ב־1990 על שימוש בפסאודואפדרין ובשני ממריצים נוספים והושעה ל־6 חודשים.
אנדריאה רדוקאן – מתעמלת רומניה שזכתה בזהב בתחרויות הקרב־רב בהתעמלות באולימפיאדת סידני 2000, אולם נפסלה לאחר שדגימת השתן שלה הכילה מטבוליטים של פסאודואפדרין. לטענת המשלחת הרומנית המתעמלת קיבלה ערב התחרות כדור של נורופן לטיפול בחום ובשיעול. הכדור ניתן על ידי רופא הנבחרת. מתעמלת נוספת בנבחרת, אמאנר שקיבלה את הכדור, לא הגיעה לסף הפסילה מאחר שמשקלה היה כבד יותר מזה של רדוקאן. אמנאר זכתה בכסף בתחרות ולאחר פסילתה של רדוקאן הוענקה לה מדליית הזהב. רופא הנבחרת סולק מן המשלחת והושעה.
איריס דינרמן – שחקנית כדורסל ישראלית שנתפסה על שימוש בפסאודואפדרין במהלך בדיקה שנערכה לה במשחק גביע בגרמניה ב־1998. דינרמן, אז שחקנית קבוצת הכדורסל אוסנברוק, לקחה ערב המשחק כדור של דקסמול־קולד שמכיל בין היתר פסאודואפדרין. דינרמן "נחתכה" מן הקבוצה הגרמנית וחזרה לישראל.
יניב עזרן – שחקן כדורגל ב־מ.ס אשדוד מליגת העל. השתמש בתרופה נגד צינון בשם קלרינאז ונתפס ב־2003 בבדיקות פתע שנערכו בישראל. עזרן הושעה ל־6 משחקים.

תרופות המכילות פסאודואפדרין
להלן רשימת התרופות המכילות פסאודואפדרין אותן תוכלו למצוא בקלות יתרה בבתי המרקחת בישראל:
• אפלפי, טיפטיפות אפלפי
• אקמול צינון לסוגיו
• אקמולי קולד
• ברונכו קיד סירופ
• ברונכולט
• דקסמול סינוס, דקסמול קולד
• היסטדקס
• היסטמין־קאר
• היסטפד לסוגיו
• טריאמיניק לסוגיו
• נורופן
• נוסידקס
• סינופד
• פאראמול אף לסוגיו
• קלרינאז רפטבס
• תרופד

חזרתו של הפסאודואפדרין לרשימת החומרים האסורים מהווה כאב ראש לא קטן עבור גורמי הרפואה האחראים על כשירותם הבריאותית של הספורטאים. כפי שניתן לראות, פסאודואפדרין נמצא בשימוש נרחב במגוון רחב של תרופות מדף. נכון שסף הפסילה עלה ונכון שהמבדקים לאיתור החומר ייערכו רק בתחרויות. עדיין, נדרשת כאן פעילות הסברה נרחבת במטרה למנוע הישנות של מקרים. אני ממליץ למי שאחראי על הנושא הזה במדינת ישראל להתעורר ולעשות מעשה. טעויות עושים פעם אחת.

צילום שער: Dngood

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

————————————————————————————————————–