משבר הקורונה: כל העדכונים השוטפים בשוונג

לכל אחד יש את קו פרשת המים שלו. עבורי קו פרשת המים נוצרה בשני אירועים שונים אך יש בהם קו ישר אחד. אבל נתחיל בהתחלה. באמצע חודש מארס הבנו שהחוקים משתנים ויש לנו אחריות כאזרחים להתאים את עצמנו לתקנות של ממשלת ישראל. זה לא היה קל אתם יודעים את זה בעצמכם. רובכם הוצאתם לחופשה ללא תשלום, לחלקכם צומצמה המשרה ואחרים פוטרו, על עצמאיים ובעלי עסקים אני בכלל לא מדבר. גם בימי מלחמה לא הכרנו הסלמה כל כך מהירה וחדה שפגעה בכלכלה ובבריאות אזרחי המדינה. אבל אנחנו, אזרחי המדינה יישרנו ברובנו קו עם החלטות קברניטי המדינה והסתגרו בהסגר. נכון, לא כל הקברניטים יישרו קו ובראשם ראש ממשלת ישראל שעמד ונאם על כך ש"הבן הסטודנט לא יוזמן לליל הסדר", ואז ראינו שהוא החליט להמרות את הוראתו שלו עצמו ולהזמין את בנו לליל הסדר. אבל זה לא הסיפור, הסיפור הוא שאזרחי המדינה ברובם כן נשמעו להוראות.

איקאה ועצירת הגולשים בחוף הילטון הם קו פרשת המים | צילום: אלבום פרטי

איקאה כן – ספורט עממי לא

איקאה ועצירת הגולשים בחוף הילטון הם קו פרשת המים או קו מי הים אם תרצו. השבוע ביום חמישי התעוררנו וגילינו שלא הגדילו את האפשרות לרוץ למרחק של עד שני ק"מ מהבית או יותר, אלא שהגדילו את המרחק ריצה למתחם הקניות של איקאה, שבינינו זה הספורט הישראלי המועדף. עיני אינה צרה בהם, ממש לא. מדינת ישראל ובראשה משרד הבריאות החליטו שלהעמיד מאות אנשים בתור להיכנס לאיקאה לא מסכן את האזרחים, לאפשר להם להסתובב בתוך המתחם השוודי אינו מסוכן ואינו מדבק. אתם יודעים מה? בסדר. אבל רגע, מדוע באותה נשימה לא ניתן לי ולרץ קבוע אחד או שניים לרוץ יחדיו במרחק 2 מ' אחד מהשני? או לרכוב והכי פשוט למה שחייני ים אינם יכולים לעשות את הספורט שלהם בים הפתוח? התשובה הקלה היא כי אותם מתקני תקנות לא קרובים לעולם הספורט והפעילות הספורטיבית היא מהם והלאה. התשובה הרחבה יותר היא כי מובילי המדיניות בעצמם לא יודעים לאן הם מובילים וקופצים מהחלטה להחלטה ללא כל אג'נדה רציונלית והגיונית. רוצים עוד דוגמה? בתחילת השבוע ציין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו כך: "בחצי השנה הקרובה לא יהיה ספורט תחרותי בארץ", זה היה ב-19 באפריל. ביום חמישי 23 באפריל קבוצות ליגת העל בכדורגל החלו לחזור לאימונים. ב-24 באפריל חזר בגדול גם הספורט היחידני וזאת לאחר שסוכם עם משרד הבריאות השבתם של ספורטאי ההישג ישראל ובהם הענפים האולימפיים, הפראלימפיים וענפי הספורט הלא-אולימפיים ההישגיים לפעילות.

קו פרשת המים השני קרה ביום שישי האחרון. מסוק משטרתי, אופנוע ים עם שני שוטרים וניידת, "צדו" גולשים בחוף הילטון בתל אביב. שיפשפתי את עייני. הרשיתי לעצמי להקל על התמונות המרצדות בנייד שלי ולהניח כי מדובר בסרטון שצולם והופץ בימי השיא של ההסגר, לפני כשבועיים. אבל ככל ששלחו לי יותר ויותר עדכונים הבנתי שמדובר באייטם אקטואלי שקרה ממש באותן דקות של יום שישי בבוקר. מדינת ישראל מתירה מצד אחד לפתוח מרחבי קניות ומהצד השני עוצרת באגרסיביות גולשים בים שמיותר לציין כי הם שומרים על ריחוק של 2 מ'. מה המטרה העומדת מאחורי ההחלטות ואיפה היחסיות בהפעלת המשאבים והכוח כלפי האזרח? מה שבטוח הוא שהמשטרה חייבת רענון בנהלים וכך גם משרד הבריאות וממשלת ישראל.

פתיחת איקאה ביום רביעי שלוותה בתורי ענק ועוררה זעם בקרב מנהלי קניונים מחד גיסא וספורטאים מאידך, והיוותה גם מוקד לוויכוח בישיבת הממשלה, יצרה אצלי את ההבנה שאין החלטות נכונות או לא נכונות, יש גורמי שוק וכוח שמשפיעים ומושכים כל אחד בתורו על מקבלי ההחלטות והתוצאה היא חוסר היגיון כאשר החלטה אחת סותרת החלטה אחרת.

צ פ ו | מרדף חסר היגיון וזריקת משאבים לים ליצירת אימה

אנחנו לא עם הספורט

ישראל היא לא מדינה שהספורט נמצא אצלה בחזון האבות המייסדים. אנחנו יודעים את זה. לכן כל הישג הוא הישג שיש מאחוריו דם, יזע ודמעות של מאמצים אדירים ליצור יש מאין – ספורטאים ישראלים שבדרך כלל עושים זאת מתוך בעירה פנימית למרות הכל. אנחנו לא ארה"ב, גרמניה, קנדה, אנגליה או צרפת ביחס שלהם לספורט ובתקציבי הספורט האדירים שלהם. אנחנו ישראלים שלמדו בשיעור "התעמלות", או חינוך גופני ביסודי, עם "נעלי התעמלות" וששנא לעשות ריצת 2,000 מ' כציון תעודת בגרות ובצבא הוציא גימלים אם היה יכול על מנת לא לעשות מד"ס. חלק מממשלת ישראל מורכבת מבטטות כורסה ולכן ההחלטות לא ספורטיביות, אך למרות כל המניפסט הזה, הצלחנו בשני העשורים האחרונים להרים פה ספורט חובבני עם אלפי מאמנים ריצה, שחייה, אופניים וטריאתלון שעושים טוב לאנשים. אנשים שהכרת כבטטות כורסה ושמעו על מרתון רק בסרטים אמריקאים ("איש המרתון" עם דסטין הופמן), התחילו לרוץ 2 ק"מ ושידרגו 10 ק"מ וכך הלאה. על הדרך הם שיפרו את הרגלי התזונה שלהם, את היחס לגוף שלהם ומכאן את המודעות ובסוף את התודעה והרי לך אדם יעיל יותר, משופר ושמביא ערך לעצמו, למשפחה ולסביבה.

כמדינה שהאזרחים בה אוהבים ספורט קבוצתי של כדורגל-כדורסל, אבל יש בה גם מאות אלפי ספורטאים חובבים שרצים, שוחים, רוכבים ההחלטה לסגור אותם בהסגר ולמנוע מהם לרוץ, לרכוב ולשחות בים הפתוח או בבריכה, זו היתה גזירה מחמירה וכואבת. אבל אתם יודעים מה? רוב המאמנים והספורטאים שאני מכיר וגם אני עצמי, כיבדנו את ההחלטה מתוך הבנה שכרגע המצב הרפואי עולה על הצרכים האישיים וחייבים כמו שאמרתי בהתחלה "ליישר קו". אני למשל חזרתי לתרגל את כישורי הקפיצה בחבל שלי, עברתי לאימוני חיזוק, יוגה, גמישות, אפליקציות, משקולות, ריצות בלופים של 100 מ' ואחר כך של 500 מ' – רק תנו לי לזוז ואני אעשה את זה. גם הילדים שלי שחייבים להתפרק, הצטרפו לחגיגה הספורטיבית האלטרנטיבית שקיימנו בבית. כצ'ופר שחררו לנו 100 מ' לנוע בהם. המוני רצות ורצים רצו בטווח החדש כמוצאי שלל רב חלקם רץ על הטווח למרחק מצטבר של 5,000 מטר והיו כאלו שגם כתבנו עליהם כאן בשוונג שסגרו מרחק מצטבר של מרתון מלא. "ואף על פי כן, נוע תנוע!", כאמירה המיוחסת לגלילאו גליליי.

אין חובת מסכה בזמן פעילות ספורטיבית | צילום: Image by Engin Akyurt from Pixabay

באותו זמן במקומות אחרים בעולם

אבל האם באמת היתה חובה ליישר קו? אולי כן אולי לא, אבל בואו נראה מה התחולל במקומות אחרים בעולם וננסה לפחות להיכנס לפרופורציות בינינו ובין מדינות אחרות בעולם. אז ככה, מסתבר שמצבם של חובבי הפעילות הגופנית שם הרבה יותר טוב משלנו. בבריטניה למשל, על אף כמות קטסטרופלית של מקרי מוות, אימון יומי של פעילות גופנית הוא חלק מרשימת הסיבות שבגינן מותר לצאת מהבית בדיוק כמו קניית מזון. הבריטים אמנם דואגים מהעובדה שאנשים ינצלו לרעה את ההיתר הזה כדי לשהות בחוץ ללא סיבה מיוחדת, אבל כדי לאכוף את זה הם תגברו את פעילות המשטרה. היא לא רודפת אחרי אנשים שעושים ג'וגינג או רוכבים על אופניים, אלא אחרי אנשים שיושבים על ספסל בפארק כדי לתפוס שמש. בשוודיה, לא תאמינו, מכוני הכושר עדיין פתוחים, שלא לדבר על הזכות לרוץ ולרכוב על אופניים. השוודים אמנם אוסרים על התקהלות של 50 איש ומעלה וכמובן שבתי הספר והאוניברסיטאות נסגרו, אבל בכל מה שקשור לשמירה על הכושר, הממשלה סומכת על האזרחים שיעשו את מה שטוב ובריא בשבילם. בהתייחסות לשוודים חשוב לציין כי מספר המתים שם כיום עומד על כ-2,500 וההחלטה שם היתה ללכת יותר לכיוון חיסון עדר.

גם בצרפת חוששים שאזרחים יינצלו לרעה את החופש לעסוק בפעילות גופנית ולכן הגבילו את השעות שבהן מותר להתאמן לעד 7 בבוקר ואחרי 19:00. זאת אומרת שיש לאזרח 12 שעות לעשות ספורט יחידני ללא מפריע וזאת ללא פגיעה או הפרעה לשלום הציבור. במדינות אחרות כמו הולנד, שוויץ וגרמניה ברור לכולם שפעילות גופנית היא חלק בלתי נפרד ממה שאנחנו זקוקים לו כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית בימים אלו. ההבנה שזה כל כך חשוב מאפשרת לאזרחים שמעוניינים בכך להמשיך ולבצע את האימונים שלהם תחת המגבלות.

ניתן לרוץ, לרכוב ולשחות במרחק 2 מ' אחד מהשני | צילום: Image by Gerd Altmann from Pixabay

אם תשמרו על מרחק של 2 מ' אחד מהשני תוכלו בקליפורניה שבארה"ב לצאת החוצה ולעשות פעילות גופנית. בהולנד אין מגבלה ותוכלו לעשות ספורט יחידני בתוספת ריחוק קבוע של 2 מ' אחד מהשני. בצרפת גם כן אין היסטריה בנוגע לפעילות גופנית ותוכלו להתרחק עד קילומטר מהבית ובאירלנד תוכלו לעשות זאת במרחק של עד 2 ק"מ. מהצד השני בספרד אין אפשרות לחלוטין לבצע פעילות ספורטיבית יחידנית או קבוצתית בחוץ ובאיטליה תוכלו לצאת להתאוור אך רק בסמיכות לביתכם.

הפנייה הזו מופנית לממשלת ישראל בקריאה, החזירו לנו את מסלולי הריצה, הרכיבה, את הים ובריכות השחייה. אין שום היגיון או רציונל לאשר התקהלות באיקאה ומצד שני להגביל את השחיינים, הרצים והרוכבים למרחק של 500 מ'. אנו דורשים זאת כבר מהיום.