בשנים האחרונות נחשפנו למספר גיבורים בישראמן כמו תום מרמרלי, ליאור זך מאור ובר רדנסקי, שהיו המנצחים הישראלים של תחרות איש הברזל הכל כך מפרכת, ובחלק מהמקרים גם המנצחים הכלליים. דן אלתרמן הצטרף לרשימה המכובדת הזאת אחרי שניצח ב-2017, ועליו אפשר להגיד שלפחות בגזרת הישראמן הוא העקבי בין כולם, ומבחינתו זה רק בגלל חשבון שהוא רוצה לסגור.
איך מורידים כל כך הרבה זמן מקטע הרכיבה בישראמן? דן אלתרמן | צילום: ניר עמוס
עוד כתבות בנושא
דן אלתרמן היה ספורטאי השבוע של שוונג
כיצד בונים אסטרטגיית תזונה לישראמן?
מי יתמודד השנה על התואר בישראמן?
ביום שישי הבא, אלתרמן יעמוד על קו הזינוק של הישראמן בפעם הרביעית ברציפות (במרחק המלא) והפעם הוא הציב לעצמו מטרה מאוד יומרנית – לא רק לנצח בין הישראלים, אלא גם לשבור את שיא המסלול של הישראמן שזה אומר שהוא ככל הנראה יצטרך לנצח גם את המתחרים החזקים מחו"ל. במלים אחרות, הוא יצטרך לסיים את מסלול הישראמן חצי שעה יותר מהר מהזמן הכי טוב שהוא קבע שם ובמונחים של איש ברזל ישראלי זו בהחלט מטרה גדולה.
וכמו השמות האחרים שהוזכרו כאן, צריך לזכור שלא מדובר בספורטאי מקצוען בהווה, אלא במאמן ואיש משפחה שצריך להתפרנס אבל בוחר לחזור לישראמן מדי שנה הרבה בגלל התשוקה להתאמן ולאתגר את עצמו, אבל בעיקר בגלל תחושה של עניין לא גמור.
"רכבתי כמו עגלה"
"בשלוש הפעמים שלי בישראמן הייתי הכי מהיר בריצה", אומר דן אלתרמן, "אבל ברכיבה זה לא היה זה ובשנה שעברה רכבתי כמו עגלה. אז קודם כל יש פה משהו ביני לבין עצמי, להוכיח לעצמי שאני יכול לעשות טוב יותר. חוץ מזה אני אוהב את התחרות ואת כל מה שמסביב ואני רוצה לנצח. השנה הצבתי רף יותר גבוה ואתגרתי את עצמי. אני רוצה לסיים את המסלול בזמן של 9:38 שעות ולשבור את שיא המסלול שנקבע בשנה שעברה הרבה בזכות רכיבה מטורפת לגמרי" (של טיל שראם הגרמני – ד"ב).
למי שלא יודע, דן אלתרמן ואחיו התאום רן היו הטריאתלטים הבולטים בישראל בעשור הקודם, וגם היו די קרובים לקביעת קריטריון אולימפי. הם בהחלט נחשבים לפורצי דרך בהיסטוריה של הטריאתלון הישראלי. אחרי שפרשו הפכו למאמנים, אבל לא הצליחו להשאיר מאחור את היצר התחרותי. רן משתדל לרוץ מרתון או שניים בשנה (ב-2018 היה המנצח הישראלי במרתונים בתל אביב ובירושלים) ודן בחר בישראמן. "זה קרה לי לפני 4 שנים באמצע אימון שהעברתי לקבוצת הילדים", הוא מספר, "פתאום הכה בי הרצון להתחרות. הישראמן הוא בעצם תירוץ להמשיך ולהתאמן, עצם זה שיש מטרה משמעותית זו סיבה מספיק טובה לקום בבוקר וגם לוותר על הרבה דברים אחרים".
על מסלול הריצה של הישראמן, אף אחד ממתחריו לא התקרב אליו. דן אלתרמן | צילום: ניר עמוס
השנה, אלתרמן הבין שכדי לכבוש את היעד שהוא הציב לעצמו דברים חייבים להשתנות. יכולת הרכיבה שהוא הביא לתחרות בשלוש השנים האחרונות רחוקה מלהספיק לתוצאה כללית של 9:38 שעות. בשנה שעברה הוא רכב את 180 הקילומטרים בזמן האיטי ביותר שלו בישראמן, 6:18 שעות. הרכיבה הטובה ביותר שלו היתה ב-2017 אז הוא עשה את זה ב-6:06 שעות, אבל גם יכולת כזו לא תספיק.
"הדור הצעיר בטריאתלון מדהים"
הוא ככל הנראה יהיה השחיין המהיר ביותר על קו הזינוק (בשנה שעברה הוא יצא מהמים בדיוק 3 דקות לפני המנצח טיל שראם), ואת המרתון במסגרת הישראמן הוא רץ כבר פעמיים בזמן מדהים של 2:56 שעות. לפחות בשנים הקודמות, המתחרים שלו לא התקרבו לזמנים האלו בשני הענפים, אבל היו הרבה יותר מהירים ממנו ברכיבה. "עד לשנה הנוכחית התאמנתי לבד, בניתי את התכנית ביחד עם רן אבל לא היה לי מאמן לידי", הוא מסביר, "הבנתי שאני צריך מישהו לידי כדי לשפר את הרכיבה ושידכתי את עצמי לאילן קולטון, שאתו עשיתי קפיצת מדרגה משמעותית והעבודה אתו היתה נכונה וטובה. עם כל הכבוד שאני 20 שנים בתחום, בן אדם צריך שיהיה לו מאמן כי הייתי צריך להיות יותר מדויק ולתת יותר דין וחשבון לתחושות שלי. המטרה שלי ברכיבה היא זמן של 5:45 שעות, אני לגמרי חושב שאני יכול לעשות את זה. באימונים כבר ירדתי משש שעות לא מעט פעמים, ואני מגיע בצורה יותר מדויקת".
בניגוד לשאר אנשי הברזל המובילים בארץ, שאוהבים להתחרות בחו"ל וגם לרדוף אחרי הכרטיס הנכסף לאליפות העולם בקונה, אלתרמן מתעניין רק בישראמן, לפחות כרגע: "הרבה פעמים שואלים אותי למה אני לא מתחרה בחו"ל, אבל התחריתי בחו"ל ברמות הכי גבוהות שיש. אמנם לא באיש ברזל, אבל זה גם לא מדגדג לי. אני בא ממקום אחר, זו לא העבודה שלי ואני לא אקבל על זה כסף. אני עושה את זה 100 אחוז בשביל הכיף וכרגע טוב לי ככה. גם יש משהו בלעשות את זה כאן בתחרות שהיא גדולה ויש לה חשיפה והתעניינות. אני לא עושה את זה בשביל החשיפה אבל זה תמיד כיף, כי זה לא היה פעם. היום דברים השתנו, הדור הצעיר בטריאתלון הוא מדהים, והתחום של איש הברזל מאוד התפתח. אנשים עושים את זה יותר ברצינות, יש יותר שיטות אימון, יש צפיפות ויש גם יותר צעירים שעושים את זה".
גם לילדים יש חלק בזה. דן אלתרמן מנצח בישראמן 2017 | צילום: ניר עמוס
ועוד סיבה שהיא מספיק טובה בשביל דן אלתרמן להגיע לקו הסיום בכל פעם שהוא בישראמן, היא המשפחה. מי שמכיר את הישראמן מקרוב יודע שעל קו הסיום, המשפחות הן חלק בלתי נפרד מהתחרות הזאת וגם הוא מרגיש ככה: "כשפרשתי מטריאתלון ב-2012 הבת הקטנה שלי היתה בת 4 והבן שלי היה בן שנתיים. הם לא חוו אותי אז כספורטאי. בשנה הראשונה שלי בישראמן אני ממש זוכר שהצעתי להם ללוות אותי בהכנות ותוך 20 שניות הם קפצו מהמיטה עלו על האופניים וליוו אותי באימון ריצה. אחרי זה הצעתי להם ללוות אותי במטרים האחרונים של התחרות. כשניצחתי ב-2017 זה היה אחרי שעברתי משבר גדול מאוד ברכיבה במהלכו לא הרגשתי טוב והקאתי, אבל ידעתי שאין מצב שאני לא מגיע לקו הסיום כי הילדים מחכים שם. בסופו של דבר ניצחתי והבן שלי חצה איתי את קו הסיום. אז כיף לראות את הילדים שמחים. אני שמח שהם חווים את זה".
