כישרונות טבעיים כמוהם כצמחים פראיים עוצרי נשימה שפורחים ומתפרצים בעצמה אדירה ומבטיחה, אבל הם זקוקים לגיזום על ידי החיים, למכת קירות עליהם הם מתנפצים תוך כדי תנועה קדימה, ולתובנות שיכו בהם מהפצעים והמכות שהם חווים, שאם לא כן לעתים יפרחו בעצמה כה אדירה ומסחררת בראש מפל אדיר אבל לעולם לא באופן מכוון, מאורגן שיבטיח פריחתם החוזרת גם בשנה הבאה, באותה הנקודה…
עוד כתבות על דימה גרבובסקי בשוונג
מת מדום לב רוכב האופניים המקצועי דימה גרבובסקי בן ה-32
ספורטאי השבוע של שוונג לקראת ישראמן גארמין || דימה גרבובסקי
דימה גרבובסקי סיים במקום ה-11 בתחרות גביע מינסק בבלרוס
לדימה גרבובסקי היה כישרון אדיר, באופניים מכנים את זה מנוע גדול… הוא לא היה מטפס, לא היה פאנצ'ר, אבל הוא היה מאלו שיכולים יום שלם ללכת לבריחה בדד, שצבא שלם של דומסטיקים מדממים לסגור אותו, הוא שם מטרה בין כוונות, מוריד ראש למטה נושך את הסכין בין השיניים עטוף בענן של כאבים ושליחות מאלוקים, היה לו כישרון לנג"ש ופוטנציאל ענק להתפתח לגבהים ואפשרויות בלי סוף.
הוא גדל בפנימיות ספורט האוקראיניות, גדל לתוך הישג, עבודה קשה, השגיות בכל מחיר ואולי אולי חסר את "התוספת" הקטנה של הכלה, הכוונה רגשית ולא רק פיזית וסיזיפית ומקום לפרוק ולהתפרק, וככה כשאתה על הגל הזה ובמרוץ לממש ולהגשים אתה מדלג על הרבה מדרגות בדרך לעדן רק כדי ליפול משם לגיהינום. הקריירה שלו כל כך דלה באופן יחסי לעומת מה שהכישרון והפוטנציאל הבטיחו, קופסת הגפרורים שלו נדלקה מהר מדי, הציפיות, הלחצים, האטמוספרה, כל אלו לא נתנו לו כאדם רגיש ודי מפוחד להתמודד ולצמוח.
הוא הפך קורבן להצלחה שלו המוקדמת וחש צורך אדיר לחזור עליה שוב ושוב. חישבו על אדם כישרוני שלא בדיוק יודע למה הוא מצליח ופתאום קצת מתקשה, ואז מרגיש אבוד, בפניקה מתקדמת מבלי לקבל מקום לצמיחה. הוא התחיל מ-150 קמ"ש וכתב צ'ק על סכום ענק שלא יכל לפרוע, כי כישרון גדול ככל שיהיה חייב לקבל את הסביבה הכי נכונה להתפתח, בלי הסביבה הזאת הוא הופך קורבן לציפיות, לקיצורי דרך, להצדיק ולרצות.
וככה מתפתח הנרטיב של המוכשרים בעלי הפוטנציאל שתמיד קורה להם משהו בדרך להצלחה, שהם בעלי הרס עצמי, שנמנעים מלהצליח כדי חלילה וחס לא להתמודד עם העובדה שאולי הם לא באמת כאלו טובים ואז מה? לכן הם מתמידים במשבצת המוכשר שלא מימש ומתנפצים על שובר הגלים של החיים שוב ושוב ולא מצליחים לייצר רצף מספיק ארוך שיחזיר אותם למקום אליו הם שייכים באמת.
כמה כואב שאדם כל כך צעיר הולך, כמה כואב על המשפחה, על התקווה שנדלקה מדי פעם שאולי אולי הפעם הוא יצליח לייצר את הרצף שיחזיר אותו לגבהים הראויים לו באמת.
דימה, כישרון ענק שפרח בעוצמה אדירה ומבטיחה והלך בטרם עת, בטרם מיצה את יכולותיו האדירות, נוח על משכבך בשלום.
אילן אולמן | מאמן נבחרת ישראל באופני כביש
אילן כתבת מדהים ומרגש
אילן כתבת מדהים ומרגש
תודה