גלעד קובו. אני קוראת לו קובו בובו, לא יודעת למה, אבל גלעד מזכיר לי מין בובת רובוטריק משוכללת כזאת שפתאום הופכת למכונית מרוץ עם גג פתוח ולכן הדבקתי לו את הכינוי
מאת:ניצה חדד
"את תהפכי להיות יקירת המועדון" מבטיח גלעד בשיחת הטלפון שלנו לקראת הדייט. "סוף סוף יהיה למתאמנים שלי למי לבכות על מה שאני עושה להם". סיבה מספיק טובה כדי לשכנע אותי להגיע ביום רביעי בשש בבוקר לאצטדיון הדר יוסף כדי להתלוות לקובו בובו מעביר אימון, "קריעה של אימון אני מבטיח לך" כך הוא טוען.
משום מה, הקבוצה של גלעד "KOVO2MAX" נראים כרצים היחידים באצטדיון שבאמת שמחים להגיע לאימון ביום קר במיוחד ובשעה קשה במיוחד. חיבוקים, נשיקות, חיוכים וצחוקים. כולם נראים כל כך מאושרים לפגוש את המאמן. רגע שנייה… אני שואלת את עצמי פה לא באים להזיע ? מה זה כל האושר הזה על הבוקר…
גלעד, בעמידה של מפקד בצבא והמתאמנים כמו חיילים ממושמעים במיוחד עומדים לקבל את הנחיות האימון "אני רוצה ארבעה קילומטר חימום ואחרי זה אני רוצה 400 מטר כפול שתיים עשרה בקצב מהיר. רוצים תרגום ל"מהיר" ? זה אומר שכשאתם מסיימים את הארבע מאות ממש בא לכם לקלל אותי ואם לא בא לכם לקלל אותי סימן שלא רצתם מספיק מהר" פה אני יכולה להגיד לכם שהחיוכים והצחוקים שהיו לפני כמה דקות הפכו ללהקת שירה בציבור. "אבל אני על אנטיביוטיקה" אומר אחד המתאמנים "ממש כואב לי כאן ברגל" טוענת מתאמנת שנייה "רגע אבל אתמול רצתי חזק זה אומר שגם היום זה בסדר? " טוען החייל השלישי… אני צופה מהצד כיצד גלעד מקבל את כל הטענות / "הבכיינויות" בגבורה. ממש כמו מפקד אמיתי בצבא הוא יורה את התשובות ומחלק הוראות בצורה שאי אפשר להתווכח איתו והאימון יוצא לדרך.
ניצה וגלעד בדייט על מסלול הריצה
סוף סוף כמה דקות של שקט עם גלעד. אם הצלחתי לספור כמו שצריך, באימון, היו בערך 30 רצים. "בהתחלה הייתי עומד באצטדיון כשרק שלושה מתאמנים רצים אצלי. אין מה לעשות כל התחלה היא קשה וממש לא האמנתי שזה יצמח לגודל כזה". "KOVO2MAX" מונה כיום 6 מאמנים מקצועיים בתחום הריצה, הרכיבה והשחייה וקבוצות בכמה מקומות בארץ.
גלעד היה רוב חייו הבוגרים קצין בצבא, מה שמסביר לחלוטין את הנוכחות והכריזמה שלו כמאמן, התחיל את ההתעסקות בתחום הספורט לגמרי במקרה: "ישבנו יום אחד אני וחבר שסיפר לי שהוא הולך לעשות טריאתלון ואני עם אגו של פטריוט אמיתי אמרתי לו שאני עושה איתו" . ממשיך גלעד ומספר לי "כשהוזנקנו למים נראה לי שהגעתי בטעות להקב"ה ואשתי חיכתה לי כל כך הרבה זמן שאצא מהמים. אבל כשהגעתי לקו הסיום הבנתי שיש כאן משהו" גלעד מצליח להצחיק אותי. הגישה שלו לדברים בחיים מעלה בי חיוך.
יש לי הערכה לאנשים שלמרות הישגים מרשימים יודעים לשמור על צניעות והומור. וחוץ מזה, ואת זה כבר טענתי בפוסטים קודמים שלי, אין דבר שממיס אותי יותר מגבר שמצליח להצחיק אותי. בשלב הזה של השיחה אני כבר מתחילה לראות את המתאמנים של הרובוטריק מתנשפים מזיעים וכן בהחלט "מקללים" את גלעד כפי שביקש.
ליבי יוצא אליהם בזמן שאני עטופה במעיל מחמם וצופה מהצד. גלעד מאמין ואוהב שני דברים "ספורט, והיכולת להביא בן אדם מנקודה לנקודה גם אם זה לפעמים בניגוד לרצונו". גלעד מאמין שמאמן טוב לא נמדד רק ביכולת כתיבת לוח האימונים. "כל אחד שרוצה לרוץ מרתון או סתם לרוץ יכול להוריד תוכנית מהאינטרנט ולהתחיל לרוץ. הוא לא צריך אותי בשביל להתאמן. אבל כאן נכנס התפקיד הפסיכולוגי והחברי וההדרכה המנטאלית שהמאמן נותן למתאמן להגיע לקו הזינוק הכי מוכן שיש . זה דורש ממני לפעמים הרבה יותר השקעה ומאמץ מאשר לכתוב תוכנית אימונים, להיות החבר שלהם"
KOVO2MAX
רואים שגלעד מקיים את אשר הוא מאמין בו. המתאמנים שלו לא מפסיקים לחבק אותו, לתת לו כיפים ולעטוף אותו בהרבה אהבה. אני לא יודעת מה אתכם אבל כשהמאמן שלי קורע אותי הדבר האחרון שאני רוצה זה לתת לו כיף! שעה של אימון הגיעה לסיומה ואני נשארתי מוקסמת מהאווירה החגיגית שהייתה שם, באצטדיון ויותר מהכול מתרשמת מהרובוטריק החדש שהכרתי.
היה שם משהו שונה שגלעד הצליח לבנות בשתי ידיו. קבוצה חזקה פיזית, מנטאלית ומוראלית ויותר מהכול אווירה של הרבה אהבה. תודה לכם "KOVO 2 MAX" שארחתם אותי באימון שלכם. אין ספק שעשיתם לי חשק לרוץ.
שלגיה
ניצה חדד
עובדת בתחום הנדל"ן ומשתתפת בתחרויות ריצה ובוגרת מרתון ברלין 2010.
קישורים: ריצה, מסלול ריצה, מרתון
