לפני שלוש שנים דיאנה ויסמן, ילדה בת 16 וחצי מאשקלון, סימנה לעצמה מטרה שהיתה לשבור את השיא הישראלי לקדטיות ב-100 מטרים שנקבע ב-1989 על ידי גילי דישון. היא כבשה את היעד הזה חודשיים לפני אליפות ישראל באותה שנה. לאליפות היא קבעה מטרה חדשה – שבירת שיא ישראל לנערות עד גיל 19 שנקבע ב-1971 על ידי אסתר שחמורוב.
חידוש מרענן לאתלטיקה הישראלית. דיאנה ויסמן | צילום: טיבור יגר
היא הגיעה לאליפות ישראל בהדר יוסף, מעמד גדול מאוד עבור ילדה בגילה שחיה ונושמת אתלטיקה קלה מגיל 9. אבל המעמד הגדול הזה עשה לה טוב, וגם במקרה הזה היא כבשה את היעד עם ריצה מדהימה של 11.75 שניות ושבירת השיא של שחמורוב.
זה נשמע מוכר, כי זה בדיוק מה שקרה באליפות ישראל 2018 בתחילת החודש. הפעם, רגע לפני שהיא חוגגת יום הולדת 20, ויסמן היתה אחראית לאחד הערבים הגדולים שנראו באליפויות ישראל בשנים האחרונות. עוד במקצה המוקדם היא הרגישה מצוין, חשה ברוח גבית מתאימה, ו"התפוצצה" מהאדנים קדימה לעבר שיא ישראלי חדש לבוגרות – 11.38 שניות, 7 מאיות מהר יותר מהשיא שקבעה שחמורוב במשחקים האולימפיים מינכן 1972. תוך שעה הגיעו לאצטדיון הדר יוסף צוותי חדשות שהצטרפו לעיתונאי הספורט המעטים שהיו שם, וב-24 השעות הקרובות דיאנה ויסמן ואסתר רוט-שחמורוב הצטלמו יחד בכל מקום אפשרי והפכו לאייטם החם בכל תכניות האקטואליה.
אז נכון שבשני העשורים האחרונים היו לא מעט אתלטים ישראלים שהשיגו תוצאות איכותיות יותר, אבל יש דברים שקשה להתעלם מהם כמו ריצת ה-100 שהיא היהלום של מלכת הספורט והעובדה שיש סוף סוף מישהי שיותר מהירה ממי ששמה מתקשר בהיסטוריה של הספורט הישראלי למלכה של מלכת הספורט.
עכשיו המטרה של דיאנה ויסמן היא לחזור לקרקע כדי להמשיך ולכבוש פסגות חדשות. המטרה הספציפית יותר היא אליפות אירופה שתתקיים באוגוסט בברלין. רגע לפני, תפסנו אותה לראיון.
"כולם היו מופתעים, אבל אני לא כי עבדתי קשה. אני עובדת קשה מאוד באימונים ורצה מרחקים גדולים כל הזמן", אומרת ויסמן: "המטרה שלי היתה לשבור את השיא וידעתי שזה יבוא, התאמנתי לזה. מאוד שמחתי שזה קרה באליפות ישראל, אם זה היה קורה בחו"ל הייתי מתבאסת. אבל זה קרה מול הקהל הישראלי וגם אסתר רוט-שחמורוב היתה שם כדי לראות את זה".
אחרי העונה החלומית ב-2015, ויסמן הצליחה לשפר את שיאה ב-9 מאיות בשנה שלאחר מכן, ובקיץ שעבר התייצבה על 11.60 שנ'. את השנה הנוכחית היא פתחה במטרה להסתער על הקריטריון לאליפות אירופה לבוגרות שהיה 11.50 שניות. בפעם הראשונה שהיא שברה את שיאה האישי בתחרות בצרפת היא קבעה 11.48 שנ' שזה שיפור של 11 מאיות לשיא קודם שקבעה בתחילת העונה. בפעם השנייה באליפות ישראל היא קיצצה עוד 10 מאיות. זה אומר שבפעמיים היא הצליחה לקצץ 21 מאיות משיאה האישי שזה הישג בלתי נתפס לספרינטרית במרחק של 100 מטר.
"גם אסתר שחמורוב פרצה בגיל 19-20", אומרת ויסמן ומסבירה: "כנראה שקורה משהו טוב בגיל הזה, שהגוף משנה משהו. יש הרבה דברים קטנים שאולי מסתכלים עליהם בצורה אחרת כשמתבגרים כמו טכניקה. מאוד קשה לעבוד על טכניקה ולשפר את הטכניקה. יש הרבה מאוד דברים ששיפרתי השנה. וחוץ מזה יש לי הרבה יותר מודעות לתזונה. יש לי נטייה להשמנה מגיל קטן ואני ממש נאבקת בזה ושומרת על המשקל בכל הכוח. אני לא נוגעת במשקאות ממותקים, אני לא אוכלת בחוץ, אני אוכלת רק אוכל ביתי ובודקת את כל מה שאני מכניסה לפה. אצלנו בבית יש בעיקר אוכל אורגני, אני אוכלת הרבה מרקים, הרבה דייסות, אוכל מבושל ולא מטוגן".
אחרי שהפכה לשיחת היום בספורט הישראלי בתחילת יולי, בתחילת אוגוסט היא תגיע לברלין ושם תהיה ספרינטרית אלמונית שמתחרה בפעם הראשונה מול לביאות היבשת בריצה היוקרתית מכולן. אז נכון שהרמה באירופה לא חזקה כמו הרמה באליפות העולם למשל, מאחר והיום הרצות השולטות הן מארצות הברית, ג'מייקה וחוף השנהב. מצד שני, לפי חישוב על פי שלוש רצות מכל מדינה (המקסימום המותר באליפות אירופה) כבר היו העונה 24 רצות מהירות יותר ממנה ב-100 מטרים, וכדי לעלות לחצי הגמר היא תצטרך לתפוס מקום בין 24 הראשונות. היא מעדיפה לא לעשות את החישובים האלה, לפחות לא בפומבי, וכל מה שמעניין אותה זה לצבור את הניסיון ולעבור טבילת אש מוצלחת: "באליפות אירופה אני באה כדי ללמוד מהגדולות. רק ההתרגשות שאולי ארוץ במקצה עם אחת מהן גורמת לי לצמרמורת. אני באה הכי מוכנה ונחושה כדי לשבור שוב את השיא – אני אתן את כל כולי", אומרת ויסמן.
אז ללמוד מהגדולות זו מטרה אחת, ולנסות לרוץ מהר יותר מ-11.38 שניות זו מטרה נוספת – אם תצליח בשתיהן זו תהיה אליפות אירופה מוצלחת מאוד מבחינתה. ויסמן אוהבת לדבר על כל מטרה בנפרד, השאיפה לטוקיו 2020 היא עדיין בגדר חלום ולכן היא מעדיפה שלא להתייחס כרגע לרעיון של להגיע למשחקים האולימפיים הבאים או לאליפות העולם בקיץ 2019. כדי לעשות את זה אגב, ויסמן תצטרך לשפר את שיאה הנוכחי ב-12 מאיות נוספות ולקבוע 11.26 שנ' ומעלה. אם תעשה את זה, היא בהחלט תתמקם באזור שאפשר להגדיר אותו כ"תחתית הצמרת האירופית" ויותר מזה, היא תהיה גם הספרינטרית הישראלית הראשונה מאז 1984 שמגיעה לרמה של השתתפות במשחקים אולימפיים בריצת ה-100.
בגיל 20 אפשר להגיד שזו חתיכת מעמסה, אבל מסתבר שדיאנה ויסמן מתורגלת בהתמודדות עם קשיים. למרות שמי שמאמנת אותה, דואגת לתזונה שלה וגם משמשת כאוזן הקשבת היא אמא שלה אירנה, היא מודה שבכל זאת לפעמים מכה בה אותה תחושה של לחץ והרגשה של עומס כפי שאמורה להרגיש אתלטית צמרת שמתאמנת מאוד קשה, ומי שמכיר ספרינטרים גם יכול להעיד שהאימונים שלהם לא רק קשים מאוד, אלא גם לא מעניינים במיוחד. "יש מצבים שקשה לי ולא בא לי לעשות כלום, ואני הולכת לצד ל-10 דקות כדי לבכות וחוזרת. המצבים האלה קורים הרבה מאוד, כי אנחנו בסך הכל בני אדם. לפעמים קשה מאוד ואין כוח לעשות כלום, במיוחד כשאתה צריך להביא מעצמך 100 אחוז בכל יום. אתה חייב להיות מפוקס כל הזמן ולפעמים פשוט לא בא לך ואתה צריך לשכנע את עצמך שאתה רוצה את זה בשביל ההצלחה שלך. אז יש חלקים קשים מאוד, ובמקרים כאלה מי שמשמשת גם כפסיכולוגית שלי היא אמא שלי, והיא תמיד יודעת להרים אותי מהמצבים האלה".
וכמו כל אתלטית או ספורטאית ישראלית בענף מדיד, גם ויסמן לא תוכל להתחמק מהשאלה עד לאן היא יכולה להגיע מבחינת התוצאה? "ממש קשה לדעת", היא מסבירה: "אני עובדת קשה כדי לעמוד בכל המטרות שלי. אני צריכה לצאת ליותר מחנות אימונים בחו"ל ולרוץ עם אחרים. לפני אליפות ישראל רצתי בתחרות בצרפת 11.48 שנ' ואז נשארתי להתאמן, והתאמנתי עם הספרינטר המוביל שם ג'ימי ויקו. רצתי לצדו במסלול ורק הדבר הזה נתן לי כל כך הרבה מוטיבציה. אני צריכה להתאמן עם חזקים כדי שתהיה לי מוטיבציה. גם בחורף התאמנתי עם חברה בלארוסית שרצה 11.04 שנ' וזה היה מצוין. צריך להתאמן כמה שיותר בחו"ל, זה לא קל ובשביל זה צריך תקציבים ותומכים.
דיאנה וייסמן תתחרה במוקדמות ה-100 מטר לנשים כבר בערב הראשון של האליפות, ביום שני ה-6 באוגוסט ב-18:45 שעון ישראל. המטרה שלה שם תהיה לקבוע את אחד מ-12 הזמנים הטובים ביותר היות ו-12 הרצות המדורגות הטובות ביותר עולות אוטומטית לחצי הגמר. אם תעפיל לחצי הגמר היא תתחרה בו יום לאחר מכן.
