רון דרמון ופאני בייסרון, קבעו לעצמם מטרה גבוהה לעונה הקרובה ובכלל, שניהם רוצים להיות בין הטריאתלטים הטובים בעולם. בשבוע שעבר הם עשו את טבילת האש הראשונה במקצה האולימפי ולא אכזבו כלל. ניר רייכמן מסכם בראיון עם שניהם
מאת:ניר רייכמן
רון דרמון ופאני ביסרון, אלופי ישראל לנוער, התנסו בשבוע שעבר בפעם הראשונה במרחק אולימפי. רון עשה זאת בסבב אליפות העולם בסידני ופאני עמדה בקו אחד עם הספורטאית המעוטרת ביותר בטריאתלון העולמי. לכל אחד יש את הסיפור האישי שלו, על השלב בה התקבלה ההחלטה ללכת על אתגר חדש. תמיד יש את הפרפרים בבטן, תמיד יש את הפחדים מהלא נודע. לא משנה כמה ההכנה טובה.
רון רוכב בין אלופים / צילום: ITU
בניגוד לספורטאי חובב שקובע לעצמו את מטרותיו על פי כישוריו ועל פי הזמן שהוא יכול להקדיש לאימונים, מטרותיו של הספורטאי ההישגי נקבעות על פי רמת המתחרים בספורט אליו הוא משתייך וגיל וותק בענף. המעבר בין טריאתלון ספרינט לטריאתלון האולימפי, הוא מעבר קשה בכל גיל ובכל רמה, ולא פוסח גם על המקצוענים. קיים מספר רב של טריאתלטים ברמות הגבוהות בעולם שלא שרדו את המעבר, או שלא הצליחו לשחזר את הישגיהם ממרחק הספרינט. רון מתאמן קשה באוסטרליה כבר מספר חודשים. הוא קפץ לאולימפי ברמה הגבוהה ביותר בעולם, תחרות שריכזה בתוכה 4 אלופי עולם ושני אלופים אולימפיים. התחרות התפתחה לאחת מהתחרויות האגרסיביות של השנים האחרונות.
פאני, שמתאמנת בפורטוגל, אומנם לא זינקה לתחרות בדרג הגבוה ביותר, אך מי שמסתכל על רשימת המשתתפות יכול להבין את רמת התחרות הגבוהה. הבולטת במשתתפות הייתה ונסה פרננדס, אלופת העולם 2007 והספורטאית שניצחה הכי הרבה תחרויות סבב גביע העולם.
נוער הטריאתלון הישראלי
עד לשנת 2001, גם ספורטאי הנוער התחרו במרחק האולימפי. לכן מבחינה זו לא היתה בעיה במעבר לרמה העולמית הגבוהה ביותר. במהלך השנים הגיעו להבנה כי יש לקצר את המרחקים בגילאים הצעירים, והחל משנת 2002 קוצר המרחק לחצי, והוספה קטגורית בייניים עד גיל 23, זאת כדי לאפשר מעבר רך יותר מהספרינט לאולימפי.
פאני ורון החליטו להתנסות במרחק האולימפי, למרות שלשניהם נותרו עוד שנתיים בנוער על מנת לעשות מעבר קל עוד יותר. זה לא מובן מאליו להצליח כבר בתחרות הראשונה, טריאתלטים גדולים ומנוסים נתקפו בדרך כלל בהלם ולא הציגו את רמתם האמיתית כמו איבן רנייה, אלוף העולם ב- 2002 ואחד החזקים בנוער של סוף שנות ה-90. רנייה שבטבילת האש הראשונה הגיע במקום ה-57, מקום אחד לפני הסוף וכ-15 דק' מהמוביל.
רון שזינק ביחד עם איבן רנייה מתחיל את הסיפור בצורה שונה, "היה לי את הזינוק הכי טוב שיש, אפשר לראות את זה גם בתמונות," מספר רון בהתרגשות, "נוצר מצב שאני מוביל את ה- 200 מטר הראשונים או יותר נכון יושב לאתלט רוסי על הרגליים שהוא מוביל את השחייה." זו הפעם הראשונה שרון מרגיש את הרמה הבין לאומית הגבוהה, ומוסיף "הרגשתי כמו בקרב איגרוף…פשוט ניסיתי לשרוד".
זה לא פשוט להתחרות עם כל-כך הרבה ספורטאים מנוסים, חלקם התחילו עם הטריאתלון בערך מתי שרון נולד. אך בלי התרגשות יתרה הוא המשיך בשלו, ואחרי 2 ק"מ של רכיבה בכל כוחותיו מצא עצמו בפלוטון הראשון, ליד פטר רוברטסון, (אלוף עולם מ- 2001, 2003, 2005), איבן רנייה (אלוף עולם משנת 2002) ביבן דוקרטי (אלוף עולם ב- 2004), דניאל אונגר (אלוף עולם ב- 2007), סיימון וויטפילד (אלוף אולימפי בשנת 2000) ויאן פרודנו (אלוף אולימפי בשנת 2008) "האמת, לא הרגשתי שונה. העניין הוא שהם מאוד מנוסים, איפה שהם רצו להיות בדבוקה שם הם נמצאו. להבדיל ממני שאני צריך להיאבק על המקום שלי.
רון עם קשיחות אופיינית וביטחון עצמי ביכולותיו מצליח לסיים עם הפלוטון החזק בעולם. ראוי לציין את האמון המלא שנותן לו מאמנו מה שמעניק לרון ביטחון נוסף, הרי לא לכל אחד אומרים לשבת על הגלגל של ביבן דוקרטי או ברד קולופלדט. "שרפתי את עצמי אחרי סיבוב אחד בניסיון לתפוס את יתר המתחרים," מספר רון על החלק היותר קשה מבחינתו בתחרות. אך למרות זאת מצליח לסיים בצורה מכובדת ומרשימה. בסיום מקבל זריקת מוטיבציה ממישהו לא צפוי, האלוף האולימפי מבייג'ין, יאן פרודינו, שידע שזה האולימפי הראשון של רון, "היית טוב היום, אל תפסיק להלחם עד שתגשים את החלום שלך," אמר לו.
התחרות של פאני
פאני בייסרון עבדה מאוד קשה בחודשיים-שלושה האחרונים, 3-4 אימונים ביום, עצימים מאוד, "אני מעולם לא עבדתי בצורה כזו בארץ…אני חושבת שהשתנתי בתקופה הקצרה הזו גם מבחינה מנטאלית, וגם בגישה לאימונים והתחרויות," מספרת פאני.
התחרות לא הייתה פשוטה בכלל, הים היה סוער ומתחרות מהשורה הראשונה בעולם הטריאתלון עומדות עם פאני על קו הזינוק. אבל פאני נשארה רגועה, "הכי חשוב בשבילי זה לסיים, העיקר להרגיש את המרחק". ואכן אין סיבה להתרגש, גם ונסה, אחת הספורטאיות הגדולות שידע עולם הטריאתלון לא היתה ממש במיטבה באולימפי הראשון שלה. אולימפי ראשון זו תחרות שבה המטרה העיקרית להתנסות בלי שום קשר לתוצאה.
"עצם הכניסה למים הייתה תחרות בפני עצמה" אומרת פאני על קטע השחייה, שהיה קשה מהצפוי, מאבק עם מתחרות אחרות תמיד יש, אבל הפעם היה קרב עיקש גם עם הגלים. פאני יצאה ביחד עם דבוקה של בנות מהמים, אך נפילה של מתחרה בפלוטון השאירה אותה לרכב לבד. זו הפעם הראשונה שפאני מסיימת אולימפי, פעם ראשונה ברמה הזו, וגם קובעת תוצאה טובה עבורה, ומבחינתה יש בהחלט סיבה לחייך, "הכי חשוב שלמדתי להיות בטוחה בעצמי, וביכולותיי".
פאני ורון התחילו עונה בצורה מוצלחת. עתה רון יתחיל לבנות עצמו לקראת אליפות אירופה ואילו פאני תתכונן לאולימפיאדת הנוער שתיערך באוגוסט בסינגפור, פאני תהיה אחת מ- 9 הנציגות האירופיות בתחרות.
