מספרים שהוא מזכיר ברכיבתו את רותם ישי. הרוכב הצעיר בן ה- 14 וחצי, עשהאל פינסקי, החל את הרכיבה התחרותית בגיל 12, וכיום הוא מוכתר כאלוף ישראל (קדטים) ברכיבת אופני הרים. אייבי גילת מראיין את דור ההמשך ברכיבת אופניים 

מאת:אייבי גילת

איך משלבים לימודים בביה"ס ואימוני רכיבה?
השילוב בין לימודים לרכיבה הינו הקושי העיקרי מכיוון שהרכיבה דורשת מספר רב של שעות אימון בשבוע וזה מקשה על החזקת העירנות בבית הספר. על אף עומס האימונים אני מצליח למצוא זמן לצאת ולעשות חיים עם החברים והמשפחה.

באיזה מסגרת אתה מתאמן?
התחלתי לרכב בקבוצת "ספיידר" בניהולו של המאמן אופיר גלאון, כיום הקבוצה עוברת כמה שינויים ולכן כרגע אני מתאמן עם עוד שני חברים (גיא ניב ויונתן זינדר) דרך מערכת אימונים בהנחייתו של אופיר. רוב האימונים מתנהלים ביערות משגב אך ישנם גם אימוני כביש. הקשיים העיקריים הם בעיקר כמות המאמץ וההשקעה שצריך לתת מעצמך, לפעמיים אף לוותר על פעילות חברתית בשביל זה והשילוב של הרכיבה [אימוניםתחרויות] ודברים בשגרת היום יום, אך בסופו של דבר זה משתלם.

האם אתה מרגיש שאתה מפספס משהו בגלל ההתעסקות בתחום?
אני בהחלט מרגיש שאני מפספס כמה וכמה דברים, כמו תחביבים אחרים שהפסקתי בעקבות כך, נגינה על תופים, כדורגל, יותר זמן בילוי עם החברים ומשפחה וכו'. אך אני יודע שלכל דבר יש מחיר ואני שלם עם בחירתי.

מה התוכניות שלך לשנה הקרובה?
התוכניות שלי מתמקדות במרתון ה- e2e, שב"אייל אוף מאן", אנגליה, ואני מקווה גם שיזדמן לי לצאת לעוד תחרויות בחו"ל במשך השנה הקרובה. בארץ אני מתכוון להשתלב יותר בתחרויות של דאון היל וכביש.

מה החלום הגדול שלך?
להגיע לאליפות אירופה ואולי אפילו לזכות בפודיום.

אומרים שאתה הולך להיות ה"רותם ישי" הבא של ענף האופניים. מה דעתך על כך? קודם כל זאת מחמאה גדולה מאוד. אני מעריך את רותם והישגיו, ואשמח להגיע להישגים דומים לשלו. איך המשפחה עוזרת לך להתמודד עם הקשיים בתחרויות? התברכתי במשפחה מאוד אוהבת ותומכת. הוריי משתדלים לסייע לי כמה שיותר, אם זה בהסעות וחזרות מאימונים ותחרויות ברחבי הארץ, הכנת האוכל המתאים, הספקת דברי רכיבה וכמובן בנסיעות ועידוד לתחרויות. גם אחותי מצטרפת לליווי צמוד בכל התחרויות ובעידוד חזק ותומך, אך לצערי החודש [אוגוסט] היא עוזבת לטובת גיוס לצה"ל, אז אאלץ להסתפק בתמיכתה ובעידודה משם.

איך אתה מתמודד עם הלחץ של התחרויות?
את רוב התחרויות אני לוקח בכייף, כמובן שיש תחרויות שאני נלחץ לקראתן אך ברגע שאני יוצא מקו הזינוק אני נכנס לעולם הפנימי שלי ולא חושב על שום דבר.

מי עומד מאחורייך חוץ מהמשפחה מבחינת חסויות?
כרגע אף אחד.

האם לדעתך זה בכלל ריאלי שרוכב ישראלי כמוך יתחרה על מדליה באליפות עולם, במשחקים האולימפיים, ואולי יתחרה בטור דה פרנס?
אני מאמין שהשמים הם הגבול עבור כל אחד.

תמונות: עשהאל פינסקי