מאת:מירי רוזנפלד ועומר ברק
שיתוף פעולה טוב (אף כי טעון שיפור) בין איגוד האופניים ואיגוד הטריאתלון כינס מעל 300 משתתפים שנהנו ממולטי אירוע – ריצה, אופניים וטריאתלון – תחרות ברמה גבוהה ומהנה.
החל בשעות הבוקר המוקדמות הגיעו אט אט לשטח הכינוס הצפוף משהו במרום גולן רצים,רוכבי הרים, רוכבי כביש וטריאתלטים.
לאחר חלוקת המספרים והשבבים גילו המשתתפים למצוא עצמם מזנקים למקצים קטנים יחסית אך רבים. המקצה הקטן ביותר כלל 3 ילדים (ומקום בטוח על הפודיום) והמקצה הגדול ביותר כלל כ-80 משתתפים. האם היה זה המרחק הגדול מהמרכז (שאול דולב לא יקנה את זה)? האם ריבוי המקצים? האם העליות המאימות? לאיגודים פתרונים.
מזנקים נגד השעון
בין השעות 06:30 ל-08:30 יצאו המקצים תוך עמידה בזמנים.
לאחר מקצה ילדים קטן התפנינו לראות זינוקים אה לה טור דה פראנס מתוך כלוב סוסים ורמפה איכותית מעשה חברת ונטיל להתפאר. מזכ"ל איגוד האופניים, דורון מלמד ואייל השופט ניסו לשדרג מעט את הזינוקים כאשר דורון אוחז את הרוכב בכיסא ואייל סופר מ-5 עד 1 תוך כדי אחיזת מיקרופון וסימון אצבעות (משימה לא פשוטה כלל ועיקר). מעל 60 משתתפים זינקו בהפרשים של דקה אחת. סדר הזינוקים נקבע בהגרלה.
מיקום נקודת הזינוק היה צואר הבקבוק של התחרות. מקרים מסוג "כמעט ונפגע" היו בשפע והודות לצוות שופטי הטריאתלון בראשות איציק פוגל וחבר מרעיו ובסיוע של איקי רהט – ידו בכל, נמנעה תאונה לא סימפטית כתוצאה ממפגש בין רוכב המזנק למרוץ נגד השעון מהרמפה, טריאתלט היוצא לרכיבה (לאחר 10 ק"מ ריצה) כאשר עדיין אינו מחובר לאופניו ורוכב אופניים המשייט במהירות גבוהה בגובה נמוך.
כאמור תאונה לא היתה שם ובסיום ההזנקות הכל נשמו לרווחה לא לפני שמהרו לחפף את עגלת ההזנקות.
מסלול הריצה של מקצה הריצה והדואתלון האולימפי החל בירידה תלולה. ככל שהירידה התקדמה (התעמקה) הבינו הרצים כי בסוף כל ירידה מחכה עלייה. למקצה האולימפי ולרצים לקח שני סיבובים להבין זאת (10 ק"מ) ולספרינט אחד בלבד (5 ק"מ).
בעת הזינוק, 7:00 בבוקר, ניתן היה עוד לחוש בצינת הצפון (חצי שעה אח"כ הקור והערפל נשכחו כלא היו). מסלול הריצה עם צאתו משבילי הקיבוץ חשף לרצים נוף עוצר נשימה – כהכנה לעליה שתבוא, הכולל את מקווה המים ונוף הרמה.
חלוקת המים היתה כרגיל טובה ובשפע. לא היו מקרי התיבשות.
אך כל זה היה ההקדמה למנה העיקרית – מסלול האופניים – כ-45 ק"מ ב-4 הקפות עם תוואי שטח מגוון ע"פ הפרוט הבא: 8 ק"מ הראשונים היו חביבים ביותר ונעו במישור כך שניתן היה לשייט במהירות העולה על 40 קמ"ש. המסלול היה ריק מנהגים וכמעט גם מרוכבים. אחרי 8 הק"מ הגענו לקטע העליות – 3 במספר. העליות הקטלניות חשפו את ההבדלים ברמות הרוכבים: היו רוכבים שעלו אותם ברגל, היו שעלו בזיגזגים כמוני והיו שטסו אותה למעלה כמו שי פיפמן מנצח מקצה הדואתלון. בערך בחצי הגובה של העליה האחרונה מוקמה לה נקודת מים. מי שלא פחד – תפס בקבוק לשלוק אחד והפיל את הבקבוק אשר חזר לתחנה בגלגולים. רוב הרוכבים ויתרו על המשקה הצונן. כאמור קצת קשה לקחת בקבוק כשמטפסים למעלה.
מספר רוכבים גדול יחסית נאלץ לעבור את מסלול האופניים ברגל לאחר שאפילו לאופניהם נגמר האויר (תקרים רבים). הגדיל לעשות האיש הצבעוני של האיגוד, הדובר יובל חץ שנאלץ להחליף 4 פנימיות באופניו המזדקנות במטרה לסיים את הדואתלון. חץ הססגוני נראה כמו לוחם גרילה כאשר את גופו עיטרו 4 פנימיות מנוקבות. גם רוכב הרים אמיץ במיוחד סיכן את אופניו ונצפה מסיים את התחרות על הג'אנטים.
התשובה שלנו לירי החיזבאלה-יובל חץ
בחו"ל קוראים לזה Expo בארץ מקצים להם ריבוע חולי בגודל 10 מ"ר ומרכזים שם 3 מציגים שעלו לצפון הרחוק להציג את מרכולתם: סאקוני, רודי-פרוג'קט ו-חנות ונטיל. מפסטיבל מרובה אירועים כזה הייתי מצפה לתערוכה גדולה וססגונית יותר (בסגנון טריאתלון תל אביב).
בהמתנה לסיום התחרות וטכס הסיום נשמעו מספר רוכבים שוקלים ברצינות הסבה לטריאתלון / דואתלון בטענה שהמרוץ נגד השעון היה קצר מדי – לתשומת לב הנהלת איגוד הטריאתלון והאופניים לגבי שילוב תחרויות.
החיבור בין שני האיגודים מתבקש ותמיד נחמד לראות רוכבי אופניים רצים ורצים טוב. תשאלו את שגב אפלבאום, אריאל אוקנין ואחרים שלא מפחדים לרדת מהאופניים.
מי שעזר אומץ והביט בשולחן הגביעים ודאי שאל את עצמו איך לא קרס השולחן משפע הגביעים אשר הבטיח כמעט גביע לכל משתתף. אלא שלמרות ריבוי הקטגוריות והגביעים, הטכס תוזמן היטב וכעבור שעה אחת בלבד החלה הנדידה דרומה. וקיבוץ מרום גולן חזר להיות מקום שקט ופסטורלי.
לסיכום נשחט מספר פרות קדושות:
1) "תחרות קשה לא מפחידה אותנו. תעשו יותר". בועז ריבק וחברים
2) "ריבוי גביעים לא מפחידים אותנו כל זמן שמריצים את הטכס (תוך כיבוד האלופים)". מייקי כץ בעד המשך הקשר עם יצרני הגביעים
תחרות מאורגנת היטב (לקחי נגד השעון יופקו) במקום טוב ושקט על מסלול אתגרי = סוס מנצח.
אנחנו מהמרים על הסוס הזה בשנה הבאה.
קישורים קשורים
תמונות דואתלון רמת הגולן
נגד השעון – זינוקים
לתוצאות הרשמיות אנחנו עדיין מחכים.
מירי רוזנפלד, ממחברות הכתבה נפרדת לשלום
