מאת:אורי תאר
תחרות שמתקיימת בפעם הראשונה נושאת עימה תמיד הבטחה למשהו חדש. דואתלון ניצנה הבטיח, וקיים. בין אם היתה זו הסמיכות למירוץ התבור ובין אם היה זה המרחק אשר הרתיע רבים מלהגיע, היה מספר המשתתפים בתחרות מצומצם, והאירוע היה כמעט אינטימי. ניצנה ממוקמת סמוך לגבול המצרי, כארבעים ק"מ ממערב לצומת טללים, שבו פונים הנוסעים לאילת ולמצפה רמון דרומה. מעטים בלבד מכירים את האיזור ואת האטרקציות שהוא מציע. מעבר לנוף מדברי שמגיע עד לאופק, יש מספר אתרים היסטוריים (שבטה ורחובות שבנגב) ובמקום מתקיימות פעילויות שונות – טיולים רגליים ורכובים, סדנאות ושווקים.
החל בשעה 0600 בבוקר החלו המשתתפים במקצים השונים להגיע אל שטח ההחלפה, אשר מוקם על משטח עפר, צמוד לכפר הנוער ניצנה. האירוע כלל חמישה מקצים – אפרוחים, ילדים, מיני ספרינט, ספרינט ודואתלון אולימפי. מעט לפני 0700 בבוקר החל גשם לטפטף, טפטוף שהפך לאחר מספר דקות לגשם שוטף, כמעט שבר ענן. אבל כפי שהגשם החל, כך הוא פסק, ולקח עימו השערות שונות שנשמעו מפי משתתפים, כי האירוע הולך להתבטל או להדחות.
הריצה התקיימה על דרך עפר מסומנת בבזנטים אשר נמתחה לאורך 2.5 קילומטרים, משטח ההחלפה וכמעט עד מסוף הגבול של ניצנה. המסלול עבר בחלקו הגדול לאורך עמודי השלום – שורה של עמודי בטון שעוצבה על-ידי הפסל דני קרוון – ובחלקו בתוך חורש דליל, וככלל היה שטוח. משתתפי הספרינט רצו לאורך הקטע פעם אחת ומשתתפי האולימפי בצעו שתי הקפות, וסה"כ 10 ק"מ. מזג האוויר המעונן הבטיח תנאים אידאליים לריצה, תנאים שנשמרו גם במהלך קטע הרכיבה. למרות הגשם, כביש 211 שלאורכו התקיים קטע הרכיבה היה יבש. הרוח הצפונית לא הפריעה לרוכבים שרכבו מכיוון מערב למזרח ובחזרה. לאורך 20 הקילומטרים שמכפר הנוער ניצנה ועד לצומת שבטה, מטפס הכביש 100 מטרים בלבד, אבל הנוף גבעי וכולל מספר עליות. מכלול התנאים הביא לכך שקטע הרכיבה לא היה קל, אבל הגשם הותיר אחריו תנאי ראות מצוינים והנוף פיצה על הכל. קטע הריצה השני (5 ק"מ לאולימפי ו- 2.5 ק"מ לספרינט) התקיים במסלול זהה לזה שבו נערך שלב הריצה הראשון. מעבר לשוני במרחקים, בהחלט הורגש שינוי במזג האוויר – העננים התפזרו והחל להיות חם.
חלוקת מים לאורך קטעי הריצה הייתה טובה ומספקת, והעובדה שלא חולקו מים לאורך קטע הרכיבה לא הפריעה בשל מזג האוויר הנעים. הכביש היה סגור הרמטית (אפילו לא רכב אחד) והציר היה מאובטח.
כותב הכתבה – חדור מוטיבציה על האופניים
למרות הארגון הקפדני לא נעשה שימוש בצ'יפים למדידת זמנים. טקס הסיום נדחה מ- 1030 ל- 1100 כי התוצאות לא היו מוכנות (עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלו תוצאות), ואח"כ נדחה שוב. גם כשהתוצאות הגיעו היו בהן טעויות וטקס הסיום, שכלל החזרת גביעים ואלתורים, נמשך עמוק בשמש הקופחת לתוך חום הצהרים. למרות זאת, דואתלון ניצנה הראשון היה אירוע ספורטיבי איכותי ומהנה שעמד בסטנדרטים גבוהים – בודאי לאירוע שמתקיים בפעם הראשונה – ואפשר רק לקוות שמדובר בתחילתה של מסורת.
קישורים קשורים
תמונות
