הטור האוסטרלי שהסתיים אתמול סימן את תחילתה של עונת אופני הכביש המסקרנת של 2010. יאיר בן עמי מביא את הסיכום שלו ומצביע על אנדרה גריפל הגרמני, מארק קבנדיש הבריטי וקאדל אוונס האוסטרלי כמי שעומדים להיות הרוכבים הבולטים של העונה
מאת:יאיר בן עמי
הטור האוסטרלי הסתיים בפעם ה- 12, ועם מסורת של יותר מעשור הוא מתחיל לייצר גם היסטוריה. סטויארט אוגריידי היה הראשון שניצח בשתי מהדורות (1999, 2001) והשנה השווה את ההישג המאיץ הגרמני המחונן אנדרה גריפל שגם רשם שלושה ניצחונות בקטעים בודדים השנה ו- 9 ניצחונות בקטעי הטור האוסטרלי במהלך השנים.
מסלול הטור של אוסטרליה מתאים למאיצים ובמהלך השנים רוב הניצחונות הושגו על ידם. אוגריידי, גריפל ואלן דוויס הם מאיצים ברמה הגבוהה ביותר ויחד ניצחו כמעט מחצית ממהדורות הטור של אוסטרליה. מסלול המרוץ כלל רק קטע אחד עם עליות (וגם לא מהסוג הסלקטיבי ביותר), קטע עם סיום בפסגה לאחר עלייה מתונה אבל הוא אינו כלל מרוץ נגד השעון וההבדלים בדירוג המצטבר נוצרו בעיקר בזכות בונוסים של הניצחונות בקטעים.
אנדרה גריפל ניצח השנה בשלושה קטעים שהעניקו לו חצי דקה קיזוז מהזמן המצטבר. הפער בין גריפל לאיוואן ולאסקו, הבאסקי מקבוצת אוסקלטל-אוסקדי, הוא 30 שניות – ואלסקו מדורג במקום ה- 18 בדירוג המצטבר הסופי. הפער של גריפל מסגנו, לואיס סאנצ'ז, היה 11 שניות בלבד בסיום. לסאנצ'ז הייתה זו הפעם השנייה שהוא מסיים כסגן (פעם ראשונה בשנת 2006) לאחר שניצח בשנת 2005. הקטע הסלקטיבי היחיד במרוץ, קטע חמש שנערך בשבת, גם הוא לא מהסוג שיצור את ההבדל המשמעותי בין רוכבי העל של מרוצי הקטעים לבין מאיצי העל שבעליות האמיתיות יצברו פיגורים של דקות. כל המאיצים שהתחרו על ראש הדירוג המצטבר הפסידו בשבת שניות בודדות למרות מתקפה אגרסיבית של קבוצת רוכבים כקאדל אוונס, אלחנדרו ולוורדה ולואיס סאנצ'ז שגם ניצח בקטע וכאמור סיים במקום השני בדירוג הסופי. |
|
ממרוץ קטעים של פתיחת עונה, שאינו מייצר הפרדה של ממש בין סוגי הרוכבים, אפשר ללמוד מעט, לקראת המשך העונה, ובעיקר על אלו מבין רוכבי הדבוקה שנכנסו לעונה עם הכנה טובה. הדבר האמיתי שאפשר ללמוד מהמרוץ הוא את יחסי הכוחות בין הקבוצות ששמו דגש על הרכב רוכבים שמטרתם תהיה צבירת ניצחונות בקטעים בודדים של מרוצי הקטעים והגראנד טורים ובחלק מהקלאסיקות.
קבוצת קולומביה-היי ראוד היא הבולטת בקטגוריה זו עם מארק קאבנדיש המייצר ניצחונות רבים ומרשימים. בשנה שעברה הוא החל עם הפרימוורה – מילאן סן רמו והמשיך בסדרת ניצחונות בג'ירו ד'איטליה ובטור דה פראנס. בסך הכול השיג קאבנדיש למעלה מעשרים ניצחונות בעונה מתוכם 10 בגראנד טור (4 ג'ירו + 6 טור פראנס).
לאחר ההופעה המרשימה של אנדרה גריפל בוואלטה א'אספניה שם ניצח בארבעה קטעים ובקטגורית הנקודות וההמשכיות לניצחון בטור האוסטרלי, שגם כאן ניצח בקטגוריית הנקודות, אפשר לצפות כי גם השנה קבוצת קולומביה- היי ראוד תהיה הרכבת הדומיננטית שתוביל את הדבוקה במרדפים אחרי קבוצות בריחה, ובק"מ האחרונים של כל מרוץ רלוונטי תייצר את המאוץ ההמוני לטובת המאיצים שלה ובראשם קאבנדיש.
מי שיכולה ליצור את האתגר האמיתי לקבוצתם של גריפל וקאבנדיש היא קבוצת סקאי החדשה. גם בקטע האחרון, כמו בקרטיריום שפתח את אירועי הטור האוסטרלי, השיגה הקבוצה את שני המקומות הראשונים בקטע שהסתיים במאוץ רב משתתפים. בקריטריום היה זה גרגורי אנדרסון מניו זילנד, שניצח עם קריסטופר סאוטן מאוסטרליה, שסיים שני ודחק את גריפל למקום שלישי. בקטע האחרון החליפו השניים מקומות כשסאוטן ניצח ואנדרסון סיים שני.
כרגע יש ספק אם קבוצת סקאי תזכה באחד מכרטיסי ההזמנה לג'ירו ד'איטליה או לטור דה פראנס (הערכתי כי לוואלטה היא תזומן) אך אם יש משהו שיכול להפוך את קטעי המישור של הטור והג'ירו למרתקים כקטעי ההרים והמרוצים נגד השעון, זו התייצבות של עוד קבוצות המסוגלות לייצר רכבות מהסוג של קולומביה ולהביא מאיצי-על בעמדה נוחה שאולי תאתגר את קאבנדיש במאוצים ההמוניים. |
|
שיאה של עונת האופניים, ואחד משיאי הספורט של כל עונה, הוא הטור דה פראנס. מבין הרוכבים שיוצרים עניין בטור של השנים האחרונות הכי מעניין בטור האוסטרלי היה קאדל אוונס הלובש את חולצת הקשת של אלוף העולם. יסלחו לי כל מעריצי לאנס ארמסטרונג אבל אוונס ראוי להתייחסות העכשווית. למעלה מעשור עבר מאז ההסבה מאופני שטח לאופני כביש, שעשה האוסטרלי. 9 שנים מאז הוא לבש את החולצה הוורודה של המוביל בג'ירו ד'איטליה וסיים במקום ה- 14 בסיום תוך הצהרת כוונות לעתיד. לפני יותר מארבע שנים הוא נכנס לעשירייה ראשונה של הטור דה פראנס בפעם הראשונה ומאז היה פעמיים סגן. המאפיין את עונת 2010 מלווה את אוונס מתחילת הקריירה וזהו חוסר המזל המשפיע על חוסר יציבות.
בעונה שעברה היה נדמה שאוונס יכול לאיים או לפחות להשפיע על זהות המנצח בטור דה פראנס לאחר שנתיים כסגן ומופע מרהיב בדופינה ליברה, אבל הוא התרסק למקום 30 בסיום הטור. לוואלטה הוא התייצב כמועמד לניצחון ודווקא בקטע מכריע, כשהמתמודדים על ראש הדירוג הגיעו לק"מ האחרונים של הסיום בפסגה, הוא סבל מתקר בגלגל והפסד זמן שהוציא אותו מעמדת ניצחון בדירוג הסופי. לאחר תסכול רב שהפגין בראיון שלאחר הקטע, "אני עושה הכל כראוי בספורט הזה וסובל מחוסר מזל שלא מגיע לי," אמר, אך את אליפות העולם הוא ביצע באופן מושלם שזיכה אותו בזכות ללבוש את חולצת הקשת בעונת 2010.
קאדל אוונס / צילום: Gsl 2.0
ההיסטוריה מוכיחה כי רבים מהרוכבים שלבשו את חולצת הקשת סבלו באותה השנה מחוסר מזל נוגע ללב שכלל פציעות מסתוריות, התרסקויות ומחלות מתמשכות. קאדל אוונס לא צריך את חולצת הקשת כדי לרשום ברזומה שלו חוסר מזל. זה מלווה אותו לאורך כל הקריירה כרוכב כביש בצמרת העולמית. בעוד שלושה שבועות יחגוג אוונס 33 שנים, הוא הביא הרבה ניסיון אבל גם עומס של יותר מעשור בדבוקה, והרבה שנים ברמה העולמית הגבוהה של האופניים, צריך לזכור שהוא היה רוכב שטח מהטובים בעולם טרם עשה הסבה לכביש.
המטרה של אוונס הייתה ונותרה להיות האוסטרלי הראשון שינצח בטור דה פראנס לאחר שהיה לראשון שעלה על דוכן המנצחים של הטור. עם כל הכרישים הצעירים ובעיקר אלברטו קונטאדור, האחים שלק, ונצ'נסו ניבאלי, בראדלי וויגינס, רומן קרוזיגר ועוד הוא יצטרך יתרון של הרבה ניסיון וזאת טרם הזכרנו את לאנס ארמסטרונג שלא יהיה בטור 2010 כמי שראינו בטור 2009 אלא יותר כאותו אלוהי המגה וואטים שהשיג את שבעת הניצחונות אבל על זה בכתבה אחרת.