ספורטאים המשתמשים בתרופות מרשם חזקות המכילות ניטריטים במטרה לשפר את ביצועיהם הגופניים עלולים לשלם על כך בחייהם, כך מזהיר פרופסור Declan Naughton מאוניברסיטת קינגסטון שבדרום לונדון
מאת:מולי אפשטיין
צילום: אורי מרשנסקי
בהרצאתו בכנס למניעת השימוש בחומרים אסורים בספורט הזהיר פרופסור Naughton את המשתמשים בתרופות ממשפחת הניטריטים ללא התוויה רפואית וללא פיקוח רפואי, מפני תופעות לוואי חמורות, ביניהן עוויתות שעלולות לגרום לתרדמת ואפילו למוות.
פרופסור Naughton הוא אחד המדענים הראשונים בעולם שגילה את התכונות הטיפוליות של קבוצת התרופות המכונות ניטריטים – תרופות להרחבת כלי דם כליליים. תרופות אלה משמשות לטיפול בהפרעות במחזור הדם ובתפקוד הלב ויתכן שבעתיד ייעשה בהן שימוש לטיפול במחלות דלקתיות, כמו דלקת מפרקים שגרונית ובסוגים מסוימים של סרטן בהם נדרשת אספקת דם טובה יותר אל הרקמה החולה במטרה לשפר את העברת החמצן ואת הגעתם של חומרי הריפוי.
לדברי הפרופסור הספורטאים שעושים שימוש לרעה בתרופה כלל אינם מודעים לסכנה שטמונה בכך. "בהתבסס על מחקר שנערך על הרגלי השימוש בתרופות אסורות, נראה ששימוש עתידי בקבוצת התרופות הזו בקרב קהילת הספורטאים מהווה דאגה של ממש", אמר החוקר.
"לניטריטים יש פוטנציאל טיפולי עצום בכל האמור למחלות המאופיינות באספקת דם לקויה, אולם אם לוקחים את התרופה ללא פיקוח רפואי, ניטריטים עלולים לגרום לשורה של תופעות לוואי חמורות, ביניהן כשל לבבי, תרדמת (קומה), עוויתות ואף למוות", הוסיף החוקר.
פרופסור Naughton ציין שהמידע על כל תופעות הלוואי האפשריות בעקבות שימוש לא מושכל בתרופה, מופיע באנציקלופדיה הפרמקולוגית Martindale. למרות שספורטאי הצמרת נבדקים באופן תדיר על ידי הרשויות למניעת סמים בספורט, קבוצת התרופות האלה אינה חלק מן הרשימה של החומרים האסורים. שימוש בתרופות אלה בקרב ספורטאי הישג אינו גורר שום ענישה מאחר שהן לא מוגדרות כאסורות על פי חוקי התאחדויות הספורט הבינלאומיות. לדברי פרופסור Naughton לא ניתן לשלול את השימוש בתרופות אלה משום שמקצתן נמצא בבשר משומר ובחסה והשאריות של החומר מופרשות מן הגוף דרך מערכת השתן.
ההנחה של כניסתן של תרופות מסוג זה אל עולם הספורט קיבלה חיזוק במחקר שנערך באנגליה טרם המשחקים האולימפיים בבייג’ין. לדברי החוקרים מספר ההקלקות על תרופות מסוג ויאגרה ותרופות דומות אחרות עלה פי 2 בתקופה שקדמה למשחקים בהשוואה למה שנרשם שנתיים קודם לכן. החוקרים התבססו על מאגר נתונים פרמקולוגי ארצי שהיה נגיש לספורטאים, למאמנים ולרופאי קבוצות ונבחרות. מאגר התרופות הזה מספק מידע באשר לכל התרופות המפוקחות ברחבי בריטניה והוא מאפשר לבדוק את הסטאטוס של כל תרופה.
עוד נמצא במחקר שחלה עלייה של ממש בשימוש בתרופות להרחבת סמפונות ובשימוש במינון גבוה מן המקובל בתרופות שאינן סטרואידיות המשמשות לטיפול בדלקות. את המידע על השימוש בתרופות אלה אספו החוקרים מתוך טופסי הבדיקה אותם ממלאים הספורטאים במבדקי הסימום.
לדברי החוקרים דרוש מערך חינוך והסברה שילמד את הספורטאים מהן הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בשימוש לא מושכל בתרופות לשם שיפור הישגים בספורט.
מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט טלפון 3063*, מנהל הפורום: "חיים וספורט".
לכניסה לפורום "חיים וספורט" הקליקו כאן
