יוסי פוקר, רוכב ותיק, השתתף בגראן פונדו הראשון בירושלים וחזר אלינו עם רשמים וחוויות
מאת:יוסי פוקר | צילומים: רונן טופלברג, תומר פדר, גלעד קוולרצ'יק, ובני דויטש
הנסיון
לתרגם את המונח "גראן פונדו" (רכיבה גדולה בתרגום חופשי) עושה עוול
לאירועי גראן פונדו, ועל כן כדאי לנסות ולתת הגדרה קצת יותר מפורטת. גראן
פונדו הוא שילוב של רכיבה ארוכה עם מאות ולפעמים גם אלפי רוכבים, בדרכים
סגורות ומאובטחות שיש בהן אתגר אישי הן כרכיבה נטו והן בתוספת האלמנט
התחרותי. המסלול משלב בתוכו עליות רבות ונופים יפים. הגראן פונדו הוא אירוע
גדול שמהווה חוויה אישית יוצאת דופן, עבור מאות ואלפי אנשים שמתאמצים,
מזיעים ומטפסים, תוך כדי שהם עוסקים באינטנסיביות רבה במשהו שמהווה עבורם
אהבה של ממש – רכיבה על אופניים.
כתבות נוספות בנושא:
>ג'ירו ד'איטלה כאן בישראל > תוצאות, סיכום ותמונות
>לרכוב כמו המקצוענים
מרגיש ונראה גראן פונדו ירושלים, למי שכבר רוכב שנים ארוכות בכבישי
הארץ,שמטייל ומתחרה בכל כביש בארץ, ומכיר אישית את כל חלקי מסלול הרכיבה
שלהגראן פונדו ממסעות הרכיבה שלי כנער ומאימונים?
זה
מתחיל בהשכמה מוקדמת, בארבע בבוקר, כדי להגיע לאיילון וכביש מספר 1 ולזהות
כבר שם עוד ועוד רכבים עם מתקני אופניים שבדיוק כמוני, עולים לירושלים.
בנקודת הרישום היו מתנדבות מחויכות וזריזות, שהגישו למשתתפים מעטפה עם מספר המשתתף והצ'יפ.
אוויר הרים צלול כיין
לפני
הזינוק ניתנו לרכובים כמה הסברים על המסלול וגם ברכת ראש העירייה, ניר
ברקת ויצאנו לדרך. המשטרה דאגה לסגור את הכבישים עבורנו וכך אנו בנחיל אדיר
מתחילים להתגלגל, להתמתח ולהתפזר תוך כדי רכיבה בעיר ירושלים לכיוון בנק
ישראל, בית המשפט, רחביה משם לממילא ואל הכביש המקיף את חומת העיר העתיקה
ושער יפו, ממשיכים ומתגלגלים משם אל הסינמטק, דרך חברון אל טיילת ארמון
הנציב. השמש כבר החלה לזרוח מעל מדבר יהודה וגיא בן הינום.
לפרוט את התחושות למילים, ולרגע ניסיתי לדמיין איך מרגישים אלו שרוכבים
במסלול העירוני הזה בפעם הראשונה, אני חייב לומר שקינאתי בהם במידה מסוימת,
על חווית הרכיבה הראשונה בירושלים. הסיבוב
בעיר החזיר את כולנו אל שדרות הרצל ואל הירידה לכיוון עין כרם. בנקודה זו
עוצרת המשטרה את הרוכבים למשך דקות ארוכות בכדי לאסוף את כל הרוכבים
שממשיכים ויורדים אל מסלולי הגראן והמדיו פונדו. כבר בעין כרם בסוף הירידה נתקלנו במה שיהיה עקב אכילס של האירוע – ההפסקות היזומות והארוכות, בהמתנה לכל הרוכבים ולאישור המשטרה להמשיך ברכיבה.
מאות רוכבים מתקבצים וממתינים עד שהמשטרה תאשר לרדת כדבוקה ענקית ולטוס
דרך סמטאות עין כרם לכיוון צובה ואשתאול, אל נקודת המבחן של כולנו –טיפוס
נגד השעון בזינוק המוני בעליה לנס הרים. נגד השעון בעליה לנס הרים
הטיסה במורד
הקריר של עין כרם והעצירה בתחנת הרענון בכיכר, עוצרת שוב את מומנטום הרכיבה
והאירוע, וכשממשיכים משם ברכיבה לצובה ולמחסיה שם מתרגשת עלינו עצירה
נוספת והמתנה ארוכה מאוד עד לאישור המשטרה לעלות על הכביש מול שער הזינוק.
אפשר גם לראות בין הממתינים את בנו של ג'ינו ברטלי, מנצח הטור והג'ירו ד'איטליה שמלווה את הגראן פונדו וקיבל בשם אביו את תואר חסיד אומות עולם על פעילותו להצלת יהודים באיטליה בזמן מלחמת העולם השנייה.
התחרות מוקדשת לזכרו של ד"ר דיוויד שומן, רוכב מחונן שהייתה לי הזכות לרכוב איתו. ד"ר שומן נפטר לאחר שנפצע והפך למשותק בתאונת דרכים קשה בכביש 4 בדרכו לעבודה לפני כשנתיים. אימו של דיוויד וחבריו סיפרו על דיוויד ובירכו את הרוכבים, והכרוז ספר לאחור ושיחרר את המון המתחרים אל העלייה. שער הזינוק מאופיין תמיד
במתח של הרוכבים ובצפיפות גדולה, כאשר החזקים והפייבוריטים מנסים לקבל
עדיפות ולזנק ממקום קדמי ככל האפשר על מנת להימנע מעיכובים ותקלות בזמן
הזינוק. העובדה שעל קו הזינוק עמדו לזנק יחד כל משתתפי מקצה המדיו והגרנד
פונדו – גרמה לצפיפות רבה בקילומטר הראשון לטיפוס. הרוכבים החזקים
והקלים פילסו את דרכם אל חוד הדבוקה והמשיכו בקצב מהיר ככל שניתן תוך שהם
מנסים לעקוב אחר המתחרים שלהם, לנער אותם ולברוח מהם או לחלופין להדביק
מתחרים שלפניהם.
הרוכבים החזקים והקלים פילסו את דרכם אל חוד הדבוקה
התחזית שהתממשה הייתה שדימה גרבובסקי ינצח בין הגברים ושפז בש בין הנשים.
התחרות היא בעצם מרוץ נגד השעון בזינוק המוני, בניגוד למרוצי נגד שעון בהם
הזינוקים הם אישיים לכל רוכב. בסיטואציה כזו, אין הרבה טקטיקה אולם ריבוי
המשתתפים והעובדה שהם מפוזרים על פני המסלול במרווחים קטנים יחסית מאפשרת
לרוכבים לנצל את הפערים הקטנים כדי לגשר מרוכב לרוכב, כדי לסמן לעצמם עוד
מטרה שנמצאת מלפנים ולהתביית עליה. טקיטיקה נוספת שניתן היה להשתמש בה,
בניגוד לחוקי תחרות נגד שעון קלאסית, היא לנסות ולשבת על רוכב מהיר שעוקף
אותך.
מנקודת הסיום של תחרות "מלך ההר" המשכנו אל "בר בהר", ושם הייתה עוד עצירת
רענון שלשם שינוי הגוף בהחלט קיבל בברכה, בטח אחרי הטיפוס האינטנסיבי. מכאן
הרכיבה החלה להתגלגל בצורה זורמת יותר.
חוזרים לירושלים
מראה הדהרה של הנחיל הצבעוני במורד הירידה מצור הדסה גם הוא מחזה מרהיב.
גם למי שרכב כאן פעמים רבות בעבר, קשה היה להישאר אדיש. המסלול שלנו המשיך
מצומת האלה לכיוון בית גוברין וההקפה המפורסמת של מסלול אליפות הארץ. משם
חזרנו לכיוון בית שמש וצובה, כדי לטפס את העליות האחרונות לאותו יום –
העליה לצובה על קירותיה המפורסמים ולאחריה מעין כרם לירושלים.
לצובה היה כצפוי חם, קשה וארוך, ביחוד כשהוא מגיע אחרי רכיבה של מאה ומשהו
קילומטרים, ואחרי קטע נגד שעון בעליה לנס הרים. הפתעה עבורי היתה רכיבה
בדרך עפר לבנה בין עין כרם לשביל האופניים של בית זית, שהוביל אותנו בצהרי
יום בנוף יפהפה שלא היכרתי אל הכביש של יער ירושלים, אל יד ושם ואל מתחם
הסיום.
במתחם הסיום התאוששנו עם מנת פסטה ומים, ועברנו לדבר עם הרוכבים. אפשר
לראות את הרוכבים השונים שמגיעים אל המתחם וניגשים בזה אחר זה אל לוח
התוצאות כדי לברר איפה הם ממוקמים בדירוג, מה התוצאה שלהם, מי לפניהם ומי
אחריהם.
לא רק הפיבוריטים והרוכבים התחרותיים מגיעים אל הלוח. יפה היה לראות את הגן התחרותי שיש בכולנו, ואחרי שאנו מתנסים בחוויה של לרכוב כתף אל כתף עם הרוכבים הכי מהירים ועם אלופי ישראל בקטגוריות השונות עדיין חשוב לנו לראות מה המרחק שמפריד ביננו לבין הטובים ביותר. טקס הפודיום מתקיים ועולים מנצחי ומנצחות התחרות בקבוצות הגיל השונות. דימטרי גרבובסקי הוא המנצח בדירוג הכללי בין הגברים ופז בש בין הנשים. יפה לראות את התערובת בין אלופי ואלופות ישראל, רוכבים זרים, טריאתלטים, ואיתם גם רוכבים ורוכבות חובבנים שלא משתתפים באורך קבע בתחרויות אופניים. כל מקצה עולה ומקבל את הגביעים והפרסים, והמנצח מניף את גביע הג'ירו ד'איטליה הענקי. ג'יאני בוניו, מקצוען איטלקי , מנצח שלבים בג'ירו ואלוף עולם מברך ומכבד את המנצחים בכל מקצה.
מבט נוסף על מנצחי המקצים השונים מראה הקשרים מעניינים שגם הם מייחדים את האירוע:
|
גביע הג'ירו ד'איטליה המפורסם |
ותיקים שאינם משתתפים בתחרויות אופניים בארץ כמו, אורי אייזנבג ולני
אנגלהרט, בגילאי 50+ עם תוצאות בעשיריה הראשונה. רוכבי הרים שאינם רוכבים
בכביש כמו חנוך רדליך. אלופת ישראל הנוכחית פז בש ואלוף ישראל בעבר צ'רלי
אנסטיס. טריאתלטים כמו אבישי רביב ועופר פוזנר ורוכבים רבים שאינם מוכרים
בתחרויות.
שלא להתרגש ממראה האיש היקר בכיסא הגלגלים, שעל אף מחלת ה- ALS שמתקדמת
ופוגעת בו ממשיך לדחוף את האירועים האלו, ממשיך לחייך מתחת למסיכת החמצן.
אם נחזור לרגע אל תחילת הכתבה שם ניסינו לאפיין מהו גראן פונדו ירושלים?
אצטט מה ששמעתי מרוכבים רבים, "זהו אתגר אישי קשה וארוך,עם הרבה נופים
ועליות שעשינו בהצלחה ובתחושה טובה, עם המון רוכבים מסביב ועם הפסקות
שהיינו מוותרים עליהן, אבל חוויה טובה ורכיבה טובה".
בכבישים משנת 1975. אלוף ישראל לנוער 1979 וחבר נבחרת ישראל לנוער. כיום
ברוכבי ת"א (TACC) וממשיך להתחרות בכביש, במרתון הרים ובסייקלוקרוס, עד
2010 בקטגורית עילית, היום במסטרס-פרו