מאת:אלכס וולפסון
איש הברזל הישראלי, גלעד רותם, שב לא מזמן מאליפות העולם בתחרות איש ברזל שהתקיימה בהוואי. הכישרון הישראלי העולה סיים במקום 65 מתוך 1736 משתתפים מכל העולם, כבוד, כבוד גדול. אלכס וולפסון לקח אותו לשיחה בארבע עניים
גלעד רותם
התחרות בקונה, הוואי, היא למעשה התחרות הגדולה ביותר בענף הספורט איש הברזל, את זה כולם יודעים, גם שישראלים רבים עושים הכול כדי להגיע לשם, את זה גם כולם כבר יודעים. מה שפחות יודעים כולם זה שיש ישראלי אחד שהצליח להגיע לשם ולחזור משם עם הרבה כבוד, גלעד רותם.
פעם שעברה שדיברנו סיפרת לי בקצרה על האימונים לקראת הוואי, ספר לי קצת על אימוני מפתח ואימונים שאתה חושב שתרמו לך משמעותית לקפיצת מדרגה?
בתקופת האימון האחרונה התמקדתי יותר ברכיבה מכיוון שבניס, התחרות בה השגתי את הקריטריון לאליפות העולם בהוואי, הייתי חלש בתחום. השיפור המשמעותי נובע בעיקר מהעובדה שבהוואי כבר ידעתי לקראת מה אני הולך והגעתי יותר מנוסה לתחרות.
הבנתי שהגעת להוואי 12 יום לפני המרוץ, איזה אימונים יצא לך לעשות בתקופה הזו, איך האווירה, יצא לך לפגוש או להתאמן עם הספורטאים שאנחנו שומעים עליהם כל הזמן ברמה עולמית?
העיירה קילואה ומסלולי התחרות מלאים טריאתלטים והאווירה חיובית מאוד. המקומיים מאוד אוהדים את התחרות. הם מקבלים את הספורטאים עם חיוך, נותנים כבוד לרוכבים בכבישים ומעודדים כל אחד בתחרות. את האימונים בהוואי עשיתי לאורך הקטעים החשובים במסלול. יצא לי לראות כמה אלופי עולם בנסיבות שונות: נורמן סטדלר ואני יצאנו מאימון שחיה, קריס מקורמק ליווה את בתו בתחרות טריאתלון ילדים, דייב סקוט ומרק אלן ניצלו את תערוכת האקספו המרשימה שהייתה לקידום מכירות. לעומת זאת, במהלך התחרות עצמה לא הפניתי את הראש כשהמובילים חלפו מולי בכיוון הנגדי, כי באתי להתחרות ולא לצפות.
תאר את ההרגשה שאתה עומד על קו הזינוק במפרץ בקונה, בהשוואה קטנה למה שהיה בניס?
יש הרבה טקסיות סביב התחרות והזינוק – צניחות למים של ה- NAVY SEALES, תפילות של אנשי הדת המקומיים, ואחרי שכולם מיושרים כמו סרגל במפרץ, התותח נותן האות. הרגשתי משהו יותר מיוחד בהוואי כי מדובר בזינוק לאליפות עולם וזו פעם ראשונה שלי במעמד כזה.
לפי איזו אסטרטגיה פעלת במהלך התחרות, המעברים בין המקצים – שחייה אופניים וריצה, ולפני הכניסה לתחרות?
מקצה השחייה
התכוונתי לנהל את עצמי בצורה שמרנית, כיוון שהמסלול הזה הצליח להפתיע ולהפיל את הטובים והמנוסים ביותר בעבר. במקצה השחייה – היה זינוק אגרסיבי והקצב שלי היה בינוני. במקצה הרכיבה – הרוח הייתה חזקה בהרבה ממה שהכרתי בימים שקדמו לתחרות וספורטאים שחוזרים כל שנה אישרו שזה היה חזק מהרגיל. בקטעים עם רוח הורדה של יד מהכידון כדי לקחת בקבוק יכולה להעיף אותך מהכביש. סיימתי את הרכיבה בזמן 5:09 שעות במקום 126 כללי ובמקום 15 בקטגוריה.
מקצה הרכיבה
T2 – התקשיתי מאוד להתכופף לשים נעליים כיוון שסיימתי את הרכיבה עם גב תחתון תפוס. במקצה הריצה – המסלול היה רצוף עליות ומורדות. רבים דיברו על החום והלחות שהקשו, מבחינתי ההתמודדות עם החום הייתה טובה באופן יחסי כי הגעתי מאוקלם. יש פלוסים לאימונים בקיץ התל אביבי.
מקצה הריצה
עקפתי 61 מתחרים במהלך הריצה, אך לא ידעתי מה מיקומי הכללי ומה מיקומי בקטגוריה. את הרבע האחרון של המרתון לחצתי חזק, לא ידעתי שאני נלחם על מקום בקטגוריה, פשוט התרכזתי בלעשות את המקסימום. זמן המרתון היה 3:03:36. רק שעתיים אחרי הסיום, כשבדקתי באינטרנט, הבנתי שהגעתי במקום 3 בקטגוריה מתוך 91 ובמקום 65 כללי מתוך 1736.
הדיווחים טענו שהטמפרטורה הגיעה ל- 42 מעלות, איך הרגשת בריצה ב- ENERYLAB?
ידעתי שזה אזור קריטי לשלב האחרון של התחרות ובאופן יחסי הרגשתי שם טוב. היה גם צג אלקטרוני שהציג לכל מתחרה, מסר טקסטואלי מקרוביו כשהוא עובר לפניו. מסתבר שהמסר שחברה שלי שלחה השיג את האפקט הרצוי.
היו קטעים שהיית על סף שבירה או קטעים קשים במיוחד שתרצה לספר עליהם?
המעבר לריצה היה מאתגר וכן, הרבע האחרון של הרכיבה היה קשה במיוחד.
תאר לי את ההרגשה ב"אלי דרייב" ובריצה לקו סיום והסיום עצמו – במיוחד העובדה שגילית שאתה 3 קטגוריה ומספר65 בעולם!
גלעד רותם מסיים במקום 65
בשני הק"מ האחרונים עקפתי כ- 4 מתחרים, ככה שהתחושה שאיתה חציתי את הקו הייתה בעיקר של ריכוז, את מיקומי לא ידעתי. חציתי את הקו עם הדגל – היה לי חשוב שידעו שאני ישראלי. בסך הכל אני מרוצה מאוד מהתחרות, ושמח שיש עוד הרבה מה לשפר.
מי הם נותני החסות שלך ומה התוכניות לעתיד?
אני מאמין שיש לי עוד מקום רב לשיפור ושביכולתי להשיג תוצאה מהירה בהרבה. ככל הנראה אילוצי הזמן יוסיפו להוות מבחינתי גורם משמעותי באימונים בשנה הקרובה, אבל זה חלק מהאתגר. ההכנות נעשו תוך כדי היותי סטודנט בזמן לימודים ומבחנים. היות שאני ממשיך להיות סטודנט אזדקק לסיוע כלכלי כדי שאוכל להתאמן ולהתחרות בתחרויות בינלאומיות. אני מודה מאוד לזהבה שמואלי, מאמנת רצי רמת השרון, שאימנה אותי במשך כל השנה האחרונה ולשלום דביר, מאמן VCI חולון, שאימן אותי ברכיבה לקראת התחרות. בהזדמנות זו, אני רוצה להודות לחברת נייקי שציידו אותי בביגוד ונעלי ריצה ולטיים טרייל שציידו אותי בגלגלי תחרות של חברת ZIPP, וכמובן, תודה ענקית למשפחתי ולחברתי, רעיה, שתמכו בי מכל הבחינות ולאורך כל הדרך.
