מילים רבות נכתבו על מצבה של האתלטיקה הנשית בישראל. מספר האתלטיות קטן, אלו שמגיעות לגיל בוגרים הוא זעום, בטח ביחס למדינות אירופה, וכמו שנהוג לציין – כשבסיס הפירמידה קטן, קשה הרבה יותר להגיע לגובה. אלא שאתמול (שני) בראשון לציון היה אירוע שנתן זיק של תקווה בנושא, שאולי העתיד מעט ורוד יותר.
לכתבות נוספות בנושא:
מחקר: האם חיוך במהלך הריצה יכול להפוך אותנו לרצים טובים יותר?
בת 60 היא – וכותבת מחדש את טבלת השיאים
מסביון עד אילת: סטטוס המרוצים בארץ לאחר דחיית מרתון טבריה ות"א
לאצטדיון האתלטיקה בעיר הגיעו מעל 200 אתלטיות מכל רחבי הארץ לתחרות "אתלטנה" – של איגוד האתלטיקה ואתנה. תחרות אתלטיקה שכולה "גירל פאוור", בהשתתפות ילדות, נערות ונשים בלבד. המטרה הייתה העצמה נשית, חשיפה של חלק מאותן בנות צעירות לראשונה לכוחה של האתלטיקה, ושימור בנות אחרות בתוך הענף לאורך זמן. אין מדליות, אין גביעים, נטו הפנינג של ספורט.
אילנה דורפמן, אלינה דרוטמן וניצן אסס | צילום: איגוד האתלטיקה
מלבד מתן אפשרות מקצועית להשגת תוצאות ושיאים אישיים (שהיו בשפע), היו שני רגעים שבעיניי תפסו את המהות של האירוע כולו – הראשון היה ממש במקצה הפותח של התחרות, כששתי אלופות ישראל – נועה לוי ואלכסנדרה לוקשין – זינקו למקצה של 60 מטר משוכות. הבנות הצעירות, שחלקן היו במהלך החימום, עצרו הכל והגיעו לצידי המסלול לראות "איך הגדולות עושות זאת נכון".
הרגע השני היה במקצה שנעל את התחרות, ריצת 1,000 מטר לבוגרות, כשכרואן חלבי פתחה מבערים ופתחה פער עצום ממתחרותיה. הילדות, שחלקן סיימו בעצמן את ריצת ה-1,000 שלהן כמה דקות לפני כן, פתחו עיניים בפליאה: "מה, היא עושה 2:43???", שאלה אחת מהן. אי אפשר היה לפספס את ההתפעלות של הצעירות מהמהירות ומהטכניקה, ואין דרך טובה יותר ללמוד מאשר דרך מראה עיניים מקרוב.
נועה לוי סיכמה זאת היטב: "זו תחרות חשובה כי יש פה גם ילדות בנות 14 וגם בוגרות, כולן רואות את כולן, כולן מתרשמות מכולן, ובאמת חשוב שתהיה האחווה הנשית הזאת, וזה ממש כיף"
אלכסנדרה לוקשין ונועה לוי על הפודיום | צילום: איגוד האתלטיקה
בני נוה סיכם את התוצאות הראויות לציון בתחרות
כמעט לכל האתלטיות שהשתתפו בתחרות הייתה זו תחרות פתיחת העונה. בכמה מקצועות הושגו תוצאות נאות: ב- 60 מ' ניצחה אילנה דורפמן מהפועל חולון, חניכתו של אביב דיין עם 7.57 שניות, שיפור של 3 מאיות לשיאה האישי ונשארה במקום השמיני בכל הזמנים. יש לקוות שדורפמן, אלופת ישראל שעשתה בעונה הקודמת התקדמות מטאורית ל- 11.70 ב- 100 מ', תצא לכמה תחרויות באולם ואולי תצליח לרדת מ-7.50, דבר שרק שלוש רצות ישראליות השיגו עד היום.
שתי תוצאות משמעותיות נוספות הושגו במקצוע זה על ידי שתי רצות שירדו לראשונה מ-8 שניות ונכנסו לראשונה לרשימת 50 הטובות: קופצת הרוחק והמשולשת רומי טמיר ממכבי ת"א (מאמן רוגל נחום), שיפרה את שיאה האישי ב-24 מאיות ל-7.80, מקום 24 בכל הזמנים. היא הייתה מופתעת מהתוצאה, שהעידה שהשיפור הגדול שלה בעונה שעברה נבע גם משיפור המהירות. גל נתנאל בת ה-16 ממכבי ראשל"צ (מאמן בן יעקובי), שיפרה ב-28 מאיות ל-7.85 שניות, מקום 30 בכל הזמנים. שיפור המהירות יתבטא בוודאי בהמשך העונה במקצועה העיקר – 400 משוכות.
נועה לוי, ליה נבון וגל שחר | צילום: איגוד האתלטיקה
שתי המשוכניות הבכירות והוותיקות בישראל (מאמן רפי גורודצקי) הציגו יכולת גבוהה. אלכסנדרה לוקשין ממכבי חיפה, ניצחה ב-60 משוכות עם 8.54 שניות, רק 3 מאיות משיאה האישי. נועה לוי ממכבי ראשל"צ שיפרה את שיאה האישי ב-4 מאיות ל-8.70 שניות. לוי גם שיפרה את שיאה האישי במרחק הלא שגרתי של 250 משוכות ב-45 מאיות ל- 34.72 שניות.
הפתעה משמחת הייתה לראות את כרואן חלבי ממכבי חיפה (מאמן אהרון שבתייב), חזרה למסלול אחרי היעדרות של שנה וחצי עקב פציעה. היא ניצחה ב- 1,000 מ' בתוצאה של 2:50.92 דקות. היא קבעה לעצמה כיעד להגשים חלום ולייצג את ישראל ב-3,000 מטר מכשולים באליפות אירופה השנה. ב-2022 חסרו לה כ-5 שניות בלבד. בהצלחה במימוש החלום. בנוסף, לדברי איגור בלון, התוצאה של אלינה דרוטמן ממכבי ראשל"צ (מאמן אסף לוזון), המנצחת ב- 150 מ' -18.12 שניות, שווה לכ-24.30 שניות ב-200 מטר וזה מעודד מאד.
