יכול להיות שענף מרוצי אופני הכביש הוא תחרות הספורטו היחידה בה לא תמיד הניצחון הוא הדבר הכי חשוב ובטוח שהוא אינו הדבר היחיד החשוב. חוקאין רודריגז הוא מועמד לניצחון בג'ירו ד'איטליה 2012. למרות שהייתה לו הזדמנות הוא אפילו לא ניסה לנצח בקטע ה- 15. זה לא רק הגיוני אלא גם החלטה שיכולה לעשות עבורו את ההבדל בין ניצחון בג'ירו לתבוסה

מאת:יאיר בן עמי

כתבות קודמות

• הרוכבים הבולטים



• התממשות ההבטחה של פני
• קאוונדיש בפרספקטיבה היסטורית

• על מאיצים, מאוצים ורכבות
• מה היה, מה יהיה וכל מה שאתם לא רוצים לפספס
• גארמין ברקודה מנצחי היום
• השני של קאוונדיש 
•המאבק על ראש הדירוג עלה מדרגה

• המופע של פוזוביבו

• ניצחונות מתאונות ושיקולי מאיצים

• רודריגז בניצחון השווה וורוד

• הפעם פרארי ניצח

•
10 קטעי ההכרעה

• על קבוצות בריחה והניצחון של באק

• ניצחון שלישי לקאוונדיש
• 
אמדור ניצח הסזדייל שוב בוורוד

כל הדיווחים והפרשנויות מהשידורים הישירים
•  קטע 1
•  קטע 2
• קטע 3

• קטע 4

• 
קטע 5

• 
קטע 6

• 
קטע 7

•  קטע 8

• קטע 9

• קטע 10

• קטע 11

• קטע 12

•
קטע 13

• קטע 14
•
קטע 15

קטע 15, יום ראשון, 20 במאי
172 ק"מ, Busto Arsizio – Lecco/Pian dei Resinelli

ההיגיון אומר כי הניצחון בתחרות ספורט הוא הדבר החשוב ביותר אבל במרוצי הקטעים של ענף אופני הכביש זה לא תמיד נכון. על קו זינוק של גרנד טור מתייצבת כל קבוצה עם מאגר מטרות שנועדו לשרת את מטרת העל. בקבוצות עם מעומדים לראש הדירוג המצטבר הסופי ברור כי מאגר המטרות מכוון לניצחון בסיום. אבל כדי ליצור סביבת עבודה ידידותית קבוצה עם מועמד לניצחון צריכה שעוד קבוצות יראו במטרה הזו כמשרתת המטרות שלהן. קבוצת פרנסה וויני- סלא איטליה, שייכת לדרג השני של ענף האופניים. היא מקבלת זימון על כרטיס חופשי של המארגנים ובשונה מקבוצת דרג הפרו טור (הדרג הבכיר של מרוצי אופני הכביש) הנכנסת לכל גרנד טור על בסיס התקנון של האיגוד העולמי ומרוצי הדרג הבכיר. קבוצת קאטיושה היא קבוצת דרג בכיר.

רוכב בעל יכולות של מנצח גרנד טור תמיד יקבל הצעות מפתות יותר לחוזים מקבוצות הדרג הבכיר ולכן בקבוצה כמו פרנסה וויני אין מועמדים לניצחון בג'ירו ד'איטליה ולעומת זאת בקבוצת קאטיושה רוכב אחד הרוכבים הספרדים הטובים ביותר במרוצי גרנד טור- חואקין רודריגז.

קבוצת קאטיושה הגיעה לג'ירו דה איטליה 2012 עם מטרת על אחת בזכותה יחזור רודריגז הביתה עם החולצה הוורודה של המנצח בג'ירו. כל מהלך שהיא תבצע במרוץ, לאורך כל שלוש השבועות, ישרת את המטרה הזו. מכיוון שלכל קבוצה יש 9 רוכבים ועל קו הזינוק יש 198 רוכבים ובהתחשב בכך שנדיר לסיים שלושה שבועות של גרנד טור בהרכב מלא אז צריך עזרה מקבוצות אחרות.

שיתופי פעולה נוצרים בדבוקה כשהמטרות דומות. כל קבוצה בה יש מאיץ טהור תשתתף ברדיפה אחרי קבוצות בריחה במישור וזאת במטרה להביא את המאיץ שלה לעמדת זינוק נוחה למאוץ האחרון לקו הסיום. כל קבוצה לה יש מועמד לניצחון תשתתף כמעט תמיד בהכתבת הקצב כשקבוצות בריחה יצברו פער גדול. אבל יש עוד דרך לגייס סיוע מקבוצות אחרות ואת זה ראינו בסיום קטע 15 של הג'ירו 2012.

מטאו ראבוטיני הוא איטלקי צעיר (24) הרוכב כמקצוען שנה רביעית. הוא רכב בקבוצת הדרג הראשון, לאמפרה, בשנתו השנייה כמקצוען ועבר לקבוצתו הנוכחית (פרנסה וויני- סלא איטליה) בשנת 2012. זהו הגרנד טור השני שלו וגם הקודם היה הג'ירו (מקום 112 בשנת 2010). כשרכב בשורות לאמפרה הוא ניצח קטע בג'ירו של הרוכבים הצעירים וסיים אותו במקום 10. חוץ מהניצחון בקטע של הג'ירו לצעירים הוא ניצח גם בקטע של הטור הטורקי (2011) ובאלו מסכמת רשימת הניצחונות שלו.
חוקאין רודריגז הוא מוותיקי הדבוקה שכבר לבש את החולצה הוורודה השנה לאחר הניצחון בקטע 10. הטבלה שפורסמה כבר פעמיים בכתבות על  הג'ירו מעידה היטב על איכותו כרוכב גרנד טורים. הוא הגיע לג'ירו במטרה אחת ויחידה- לקחת את החולצה הוורודה הביתה כמנצח הג'ירו ד'איטליה 2012.
ראבוטיני היה בבריחה מרשימה לאורך רוכב קטע 15. בהתחלה הוא היה יחד עם גיום בונאפון, הצרפתי מקבוצת איג'2אר לה מונדיאל, אבל נאלץ לנטוש אותו באחת הפסגות לאחר שהרגיש כי זהו שותף מעכב. קבוצה בת עשרה רוכבים חזקים, ביניהם דמיאנו קוניגו האיטלקי (מנצח ג'ירו ועשירייה ראשונה כמעט קבוע), ניסתה לגשר אליו לאורך עשרות ק"מ של עליות ומורדות אך ללא הצלחה. רק כשהמועמדים לניצחון החלו להתחרות ראש בראש והדבוקה כבר הייתה מרוסקת בהמשכים ק"מ רבים מאחריו הצליח רוכב אחד בלבד לסגור עליו את הפער, 400 מטרים לפני קו הסיום והיה זה רודריגז שניער מעליו את כל ה מועמדים לניצחון כמה מאות מטרים קודם.

כשעקף רודריגז את ראבוטיני המותש התעורר הצעיר לחיים ולא רק נדבק לזנבו של הספרדי אלא אף הצליח לרכב לצידו בקצב זהה. ממש לפני קו הסיום העניק ראבוטיני בעיטות אחרונות, של כל מה שנשאר לו כטיפות אחרונות של אנרגיה, לדוושות וחצה את קו הסיום כמנצח הקטע כשרודריגז אפילו לא מנסה להשיב.

ראבוטיני וקבוצתו זכו בניצחון ברמת היוקרה מהגבוהות שאפשר להשיג בענף האופניים. רודריגז פתח פער מספיק גדול כדי להשיב את החולצה הוורודה לכתפיו אבל גם את הכרת התודה של ראבוטיני וקבוצתו. כלל לא בטוח שרודריגז היה מנצח לו היה מתעקש לבצע את המאוץ לקו הסיום יחד עם ראבוטיני. בטוח שהוא הרוויח הכרת תודה מקבוצה שלמה של רוכבים לשבוע שנותר. אם תיווצר ההזדמנות או הצורך זה לא יהיה מפתיע לראות מהלכים בהם רוכבי קבוצת פרנסה וויני מסייעים לרוכבי קבוצת קאטיושה.

מקרים כאלו היו בעבר ורק לעיתים הם זוכים לשומת לב מיוחדת. בדרך כלל הם כה מובנים עד כי למחרת הם נשכחים. מושגי הדבוקה אפילו מייחסים התנהגות בלתי הולמת כשמועמד לניצחון בגרנד טור יאבק עם רוכב דרג שני על ניצחון לאחר שהאחרון היה לאורך קטע שלם בבריחה. לגדול רוכבי האופניים בהיסטוריה, אדי מרקס, העניקו את כינוי "קניבל" משום שלא וויתר כמעט מעולם על ניצחונות אפילו בקטעים או קטגוריות משנה, מאוצי ביניים או פסגות עם דירוג וניקוד נמוך. מרקס רצה לנצח הכל ורק לאחר כמה שנות שליטה בדבוקה הוא וויתר על מעט מאוד עבור מעטים וזה כבר לא מחק את הכינוי שקיבל והרושם שהותיר.

לאנס ארמסטרונג הפך את המחוות האלו, יותר מפעם, לסוג של שחצנות וזו אחת הסיבות שלמרות הערכה רבה לביצועיו כרוכב, הוא מעולם לא זכה להערכה וכבוד מהדבוקה. רוכב המוותר על התמודדות על ניצחון, בסגנון שהוזכר כאן, לא רץ להתרברב על כך. עשית, כל העולם ראה, תן לאחרים לדבר על זה. לפחות במקרה אחד בחר ארמסטורנג לדבר על זה באופן שהרגיז רבים ובעיקר את מרקו פאנטני עימו הגיע אל פסגת הר וונטו בסיום קטע של הטור דה פראנס 2000. כמנצח גאה של הטור והג'ירו באותה שנתיים קודם לא אהב פאנטני לשמוע את ארמסטרונג אומר כי נתן לו את הניצחון בקטע. ארמסטרונג בכלל השיב לשאלה של מישהו אבל הוא השיב לא נכון ומה שזכה לפרוש של חוסר כבוד מוחצן כלפי המתחרה שלו ולכן אותו סיפור הפך לגדול ממה שהיה באמת.

במקרה של רודריגז וראבוטיני בקטע 15 של הג'ירו זה לא אמור להתפתח לכיוון שלילי אלא רק לכיוון של הערכה וכבוד הדדיים וכנראה גם לשיתוף פעולה בין הקבוצות. לרודריגז יש פער של חצי דקה על ריידר הסדזייל שאינו מטפס טהור ולכן צפוי שרק יפסיד עוד זמן בהרים של השבוע האחרון. איוואן באסו מדורג שלישי עם פיגור של 1:22 דקה ועד כה רק הפסיד לרודריגז בעליות. פרנק שלק פרש לאחר שלא השפיע על המרוץ. פאולו טרילונגו המדורג רביעי הוא עדיין בגדר הפתעת הג'ירו. הוא עדיין לא נכנס לרשימת המועמדים לניצחון בעיקר בגלל הרוכב המדורג אחריו שהוא המוביל המוצהר של קבוצת אסטנה בה רוכבים שניהם. רומן קרויזגר (מדורג חמישי) יצטרך להביא יציבות שלא הפגין עד היום כדי לאתגר את רודריגז. מיקלה סקארפוני הפסיד לרודריגז  6 שניות על שני ק"מ בעלייה אחת בסיום קטע 10 ועוד 25 שניות על כשני ק"מ בקטע הזה והוא מדורג שישי. הוא יצטרך ליכולות גבוהות יותר כדי שלא יזכרו את הפסילה של אלברטו קונטאדור כמה שהעניק לו את הניצחון של 2011.

אומרים שהרבה מאוד רוכבים מסוגלים לשרוד את השבועיים הראשונים של גרנד טור אבל רק הטובים ביותר, הקשוחים ביותר, ישרדו את השבוע השלישי. לא רק הק"מ הרבים שנצברו ברגליים אלא שהשבוע השלישי הוא, באופן מסורתי, הקשה ביותר, עתיר העליות ושובר הנפשות. בשבוע השלישי של גרנד טור יוצאת כל הזיעה, נשפך רוב הדם וזולגות הכי הרבה דמעות. הרוכבים יזכו ליום מנוחה ביום שני (21 במאי 2012) וישובו להתחרות ביום שלישי (22 במאי 2012). כל הקטעים שנותרו להם מופיעים למטה. אין תסריט בלתי אפשרי לשבוע שנותר. באותה מידה שרודריגז יכול להגדיל את הפערים הוא יכול לאבד הכל ביום אחד ורוכב הרחוק כמה דקות מהחולצה הוורודה יכוןל למצוא עצמו מוביל בראש הדירוג. גרנד טור קודם כל לא מפסידים בגלל תאונות, מהלכים לא נכונים או פזיזים ואי חלוקת כוחות נכונה. אחרי זה מנצחים בזכות מהלכים נכונים ברגעים המתאימים. רודריגז עשה את זה ברגע ובמקום הנכון פעמיים אבל נותרו לו עוד הרבה הרים לפני שיוכל למסגר את החולצה הוורודה האחרונה של הג'ירו ד'איטליה 2012.

עשירייה ראשונה קטע 15:
1. פאולו ראבוטיני, פראנסה וויני- סלא איטליה, 5:15:30 שעות
2. חואקין רודריגז אוליבייר, ספרד, קאטיושה, זמן זהה
3. אלברטו לוסאדא אלגואסיל, ספרד, קאטיושה + 23 שניות
4. סרג'יו לואיס חנאו מונטויה, ספרד, סקאי + 25 שניות
5. מיקלה סקארפוני, איטליה, לאמפרה- איאסדי
6. . איוואן באסו, איטליה, לקויגאס-קאנונדייל, כולם זמן זהה
7. סטפנו פיראצ'י, איטליה, קולנאגו – סיאפאס אינוקס + 29 שניות
8. רומן קרויזגר, קזחסטן, אסטנה
9. ג'ן גדרה, צרפת, איג'2אר לה מונדיאל
10. אמט צ'ורוקאה, ספרד, אוסקלטל – אוסקדי, כולם זמן זהה

עשירייה ראשונה אחרי קטע 15
1. חואקין רודריגז אוליבייר, ספרד, קאטיושה
2. ריידר הסזידאל, קנדה, גארמין- באראקודה + 30 שניות
3. איוואן באסו, איטליה, לקויגאס-קאנונדייל + 1:22 דקה
4. פאולו טרילונגו, איטליה, אסטנה + 1:26 דקה
5. רומן קרויזגר, קזחסטן, אסטנה + 1:27 דקה
6. מיקלה סקארפוני, איטליה, לאמפרה- איאסדי + 1:36 דקה
7. בנט אלוריאגה, ספרד, מוביסטאר + 1:42 דקה
8. סרג'יו לואיס חנאו מונטויה, ספרד + 1:55 דקה
9. דאריו קאטאלדו, איטליה, אומגה פארמה- קוויק סטפ + 2:12 דקות
10. סנדי קאזר, צרפת, אפדוז'- ביג מאט + 2:13 דקות

קטע 16, יום שלישי, 22 במאי

174 ק"מ, Limone sul Garda – Falzes/Pfalzen

זהו קטע המסתיים באחד המקומות המעניינים באיטליה. המקומיים מדברים גרמנית ולא רואים עצמם כאזרחי מדינה כלשהיא. הקטע היומי מתאים למאבקי החולצה הוורודה אבל הוא לאחר יום מנוחה ראשון מזה שבועיים וימי מנוחה בגרנד טור יכולים לשנות את מצב הרגליים של הרוכבים למצבים קיצוניים של טוב או רע. זהו היום הראשון של השבוע האחרון בג'ירו ד'איטליה 2012 והוא רק ההתחלה של מסע הררי חסר רחמים ובקטע הזה העלייה לא נגמרת.

קטע 17, יום רביעי, 23 במאי
178 ק"מ, Falzes/Pfalzen – Cortina d'Ampezzo

למרות שהקטע מסתיים בירידה זהו קטע הררי ואלו ה דולומיטים. על העלייה הראשונה של היום רשם פאוסטו קופי היסטוריה והוא מי שמכונה "אלוף האלופים" ונחשב לאחד המטפסים הגדולים בכל הזמנים. העלייה האחרונה של היום באורך 12 ק"מ וזווית ממוצעת של 9.9% והיא יכולה להיות מהמכריעות של המרוץ עם הירידה הארוכה (כעשרים ק"מ) לקו הסיום. בסה"כ על המסלול ארבע עליות מדורוגת.

קטע
18, יום חמישי, 24 במאי

קטע מישורי אחרון של הג'ירו 2012 המתאים למאיצים והשאלה כמה מהם ומי עוד יהיה בדבוקה בשלב זה. הקטע מסתיים בעיר הנחשבת כבסיס של לקיוגאס ויהיה מעניין לראות כמה רצון יהיה להם לנצח בקטע, מקבוצת בריחה, מול התמיכה שיצטרכו עוד להעניק לאיוון באסו אם הוא יהיה בתמונת המאבק על החולצה הוורודה.

קטע 19, יום שישי, 25 במאי
197 ק"מ, Treviso – Alpe di Pampeago

בכל מרוץ קטעים יש קטע הזוכה לכינוי "קטע המלכות" או הקטע המלכותי" ובעת הצגת המסלול הוא זוכה לקריאות ההתפעלות, חששות ומעיף את הדמיון למחוזות מהן נוצרות האגדות. עם עשר עליות, חמש מדורגות וכמעט 200 ק"מ של מרוץ זה יכול להיות היום של הדמעות, אושר או אכזבה. הסיום על פסגה שתקרע לרוכבים את הרגליים והם יהיו מאוד מודעים לעבודה כי זה ממש עוד לא נגמר, בכל הקשור לסבל הטהור. קטע שצריך לרשום ביומן ואסור להחמיצו גם בזכות העובדה שהוא פתיחת סוף השבוע של ההכרעה. זהו קטע הצדעה לאנדראה פינארלו, הצעיר בשושלת המשפחה שיצרה את אחד מפסי היצור של השלדות הקלאסיות של האופניים האיטלקים.

קטע 20, יום שבת, 26 במאי
218 ק"מ, Caldes/Val di Sole – Passo dello Stelvio

קטע הררי אחרון של ג'ירו 2012, סיום פסגה אחרון וזהו הסטלביו. ההר עליו נוצרו כמה מהמיתוסים של הג'ירו ד'איטליה. כולם יהיו מותשים וידעו כי זו ההזדמנות האחרונה של המטפסים הטהורים לרוויח זמן על המטפסים שיודעים לרכב במרוץ נגד השעון וזה מה שיצפה להם למחרת, במילאנו, בקטע האחרון. אבל לפני שהם יטפסו לסטלביו הם יחצו את המורטירולו ומישהו מהרוכבים שלא מסכן את ראש הדירוג יכול לנסות ולעשות שמות בדבוקה וכדי להרוויח ניצחון בקטע אחרון של מרוץ כביש. לכאן או לכאן יהיה זה קטע שלא יוכל להתנהל על מי מנוחות והחרבות שוב יצוחצחו לקראתו.

קטע 21, יום ראשון, 27 במאי
31.1 ק"מ, Milan, מרוץ אישי נגד השעון

הרבה דיונים התקיימו, לאורך השנים, על הסיומת של גרנד טור בפרטו ומרוצי האופניים בכלל, במרוץ אישי נגד השעון. לכאן או לכאן הוא, המרוץ האישי נגד השעון, נקרא גם "המרוץ האמיתי" ואם עוד יהיה ספק על זהותו של המנצח זה המקום להרוויח או להפסיד על 31.5 ק"מ של חוסר נשימה ורגליים שורפות ברחובות מילאנו, העיר של העיתון ספור "גזטה דלו ספורט" המייסד ונותן החסות הראשי של הג'ירו ד'יאטליה.

יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת