"הטיסה האחרונה שלקחתי אל אורומקי הייתה מוזרה בגלל שידעתי
שארבעת שעות הטיסה לכיוון מערב יהיו בסוף חודשיים שלמים של רכיבה על
האופניים." רועי ג'ינג'י סדן חוזר אל הרכיבות במדבריות של סין
מאת:רועי סדן
בחזרה לרומא
לחזור אל סין היה יותר קשה מאשר לצאת ממנה. הייתי צריך להשתמש בקשרים הטובים שלי בשגרירות ישראל בבייג'ינג כדי לקבל מהם הזמנה בשביל ויזה לשלושה חודשים ולא רק לחודש אחד (אין שום סיכוי בעולם לעשות בסין 4000 קילומטרים בחודש אחד). החבר שלי, גיא קיבץ, עשה את עבודתו נאמנה והצלחתי לקבל את הוויזה החשובה. בזכות כך, לפחות הצלחתי ליהנות מהמקום הזה, רומא, ומהחברים הטובים שלי.
נאור שלי (הנסיך של רומא)
רומא היא עיר מדהימה. היא הייתה עוד יותר מדהימה בזכות הפגישות שלי עם חברי הילדות שלי, נאור וליאת ועם בני דודי, סימה והרצל. אמנם ברצלונה היא העיר האהובה עליי בעולם אבל רומא היא היפה מכולן. גם הספקתי לערוך טיול קצר אל פלוראנס היפה ולפגוש את חברי עמית שהראה לי את העיר.
סימה והרצל
הטיסות חזרה אל סין היו בסדר אבל הבעיה היחידה הייתה שהתיקים שלי הגיעו אל אורומקי (Urumuqi) רק ביום למחרת (אולי הם רצו להישאר בבייג'ינג ולא לעשות את כל המסע הזה חזרה על האופניים). הטיסה האחרונה שלקחתי אל אורומקי הייתה מוזרה בגלל שידעתי שארבעת שעות הטיסה לכיוון מערב יהיו בסוף חודשיים שלמים של רכיבה על האופניים.
עמית בפלורנס
בסוף נובמבר אני מתכנן להשתתף בשבוע הישראלי שבברית מחוז סצ'ואן, העיר צ'נגדו. השבוע הישראלי בעיר הולך להיות אירוע גדול מאוד ונחמד. השגרירות הישראלית עושה דברים נפלאים בסין וחושבת בגדול, כמו המסע שלי, ולכן זה כבוד בשבילי לקחת בו חלק. אז, אם אתם באזור של סצ'ואן בשבוע האחרון של נובמבר תרימו אלי טלפון (או שבעצם עדיף שתשלחו לי מייל…) ותצטרפו אלינו.
גיא וגלי בבייג'ינג
אחרי כל הטיסות, שמחתי לראות שאמונה (האופניים שלי) בסדר ושום דבר לא קרה לדברים שלי. הבאתי לה, לאמונה, כמה מתנות כמו צמיגים חדשים וחלקי חילוף שקניתי באירופה כדי שהיא תהייה יותר חזקה בשביל ההמשך.
מתקן את אמונה
כשהגעתי לסין הייתי מאוד עייף. אולי זה היה בגלל הג'ט לג או בגלל כל ההתרגשות שהייתה לי בשבועיים האחרונים, בכל אופן, בלילה הראשון שחזרתי ישנתי 11 שעות! אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שדבר כזה קרה לי. אני עדיין עייף אבל צריך לחזור לדרך ולרכוב. תיקנתי את אמונה, עשיתי עוד כמה סידורים קטנים ויצאתי אל נסיעת אוטובוס של 6 שעות אל המקום בו עצרתי את המסע שלי לפני 20 ימים. יש כאן אינטרנט אז אני משתמש בו לכתוב לכם את הפוסט הזה בדיוק לפני שאני חוזר לרכוב. ההצגה חייבת להימשך.
מזכיר לכם לחייך
לחזור אל עבר שום מקום, באמצע המדבר בסין היה (ועדיין) קצת מוזר בשבילי. נכון, אמנם חזרתי למקום בו הייתי כבר ושאני קצת מכיר, אבל ההבדלים העצומים בין ברצלונה, רומא ומדבר הטקלמקאן נותנים את אותותיהם. זה לא טוב או רע, זה פשוט שונה. זה אתגר שידעתי שאני אצטרך להתמודד עמו כשאמרתי לחברים שלי במי עדן שאבוא לפגוש אותם באיטליה.
החברים שלי בחנות האופניים באורומקי
אז בפוסט הזה, כמו שמעיד עליו שמו, אני אספר לכם על האתגרים שלי ובשבילי. האתגר, הוא אחד הדברים שדוחף אותי אל עבר חלומותיי. אני אוהב לאתגר את עצמי ואפילו לפעמים, אם משהו הוא קל מדי, אני פשוט לא עושה אותו. במסע הזה אני מציב אתגרים לגוף שלי, לנפש ואפילו לפעמים ללב שלי. החלק הזה באתגרים הוא חלק מהמסע שלי לגלות גם את עצמי ואת העולם שאותו אני חוצה. במסע שלי אני לא מתחרה באף אחד זולת עצמי. האתגר במסע הזה הוא מה שעוזר לי לגדול ולצמוח כאדם וכהרפתקן.
אחרי הפגישות שהיו לי באירופה הצבתי לי אתגר חדש, לסיים את המסע בדרך הטובה ביותר שאני יכול. בכדורסל יש אמרה שאומרת "זה לא משנה לשאול מי מתחיל את המשחק, זה יותר חשוב לשאול מי מסיים את המשחק".
בחזרה לאותו המקום במדבר בו עצרתי
אני יודע ומבין שיש סיכוי שהאתגרים שאני מציב לעצמי והחלומות שלי אולי גם יום אחד יהרגו אותי אבל הדרך הזו גורמת לי להרגיש חי. ומתי הפעם האחרונה שאתם הצבתם לפניכם אתגר?
אוהב את כולכם.
רועי ג'ינג'י סדן
בחזרה במדבר של טקלמקאן.
סין.
אסיה.
העולם.
תרגם: ירון כרמי
לבלוג של ג'ינג'י בשוונג
לבלוג של ג'ינג'י