לפעמים טוב יותר לכתוב על חברים טובים דווקא כשאתה לבד. לפעמים טוב לכתוב על מזג אוויר נעים ויבש דווקא כשקר לך ורטוב מסביב
מאת:רועי "ג'ינג'י" סדן
אני יושב עכשיו באסם חיטה שמגן עלי מפני הגשם וכותב לכם. הגעתי לכאן אתמול, בדרך לסידני, וחוואי מקומי הזמין אותי להיכנס ולהישאר בחווה ללילה אז הרגשתי שזה זמן מתאים לכתוב על התקופה המדהימה שלי במלבורן. בעיר הזאת, מלבורן, יש את כל מה שאתה צריך ואת כל מה שאתה רוצה: רחובות נקיים, קפה טוב, פארקים ירוקים ובחורות יפות… אבל, מעל הכול, יש לי שם כמה חברים טובים שהראו לי את המקום ולקחו איתי חלק ב"עבודות העיר הגדולה" שהיו לי לעשות כשהייתי שם. המצגות בבתי הספר, הפגישות עם הילדים והקשר עם התקשורת.
במלבורן הייתי כל כך עסוק עם כל העבודה הזו מסביב עד שלפעמים פשוט התחשק לי לחזור לאמונה (האופניים שלי) ולצאת ולחצות עוד מדבר. לפחות שם יהיה לי קצת שקט… פגשתי במלבורן חברים שאני מכיר כבר שנים וגם כאלה שאני יודע שיישארו איתי לעוד שנים רבות. תודות להם הצלחתי לקחת חלק באירועים חשובים ובניהם באירוע לציון 5 שנים לנפילתו בשבי של גלעד שליט. 5 שנים בשבי בעזה, בלי לדעת כמעט כלום עליו ועל המצב הבריאותי שלו.
באירוע הזה דיברתי קצת על התחושה של איך זה להיות חופשי בעולם, במשך ארבע שנים, ולהסתובב וללכת לאן שארצה בזמן שבמקום אחר יש את גלעד, ללא חופש בכלל. אני מתפלל שלא נצטרך לציין עוד יום כזה ושגלעד יחזור אל משפחתו וביתו בקרוב. אחרי האירוע הצטרפתי אל קבוצת הרכיבה של מכבי ויחד רכבנו אל העיר.
הרכיבה לגלעד שליט
הקהילה היהודית במלבורן אירחה אותי בחום ועזרה לי להרגיש בבית. הלכתי גם לבקר בבית הפרלמנט הוויקטוריאני ושוחחתי עם כמה פוליטיקאים נחמדים על המסע שלי. זה היה מאוד נחמד להיות על האופניים שלי, בתוך בית הפרלמנט ובכלל, זה תמיד מדהים אותי לראות עד לאן האופניים שלי (אמונה) מובילים אותי.
תודות לאנדי גילד, פגשתי עיתונאי מהעיתון 'The Age' ויחד הכנו כתבה נחמדה על המסע. העיתונאי שאל אותי כל מיני שאלות שלמען האמת עוד אף פעם לא שאלו אותי כמו לדוגמא: "איך אתה יכול להעביר מסר של שלום אם ירית על אזרחים כאשר היית חייל בצבא הישראלי?" הייתי קצת בהלם בהתחלה אבל ידעתי איך לענות היטב על השאלות שלו ולא להיכנס לפינות לא נעימות שלא אדע איך לצאת מהן. ביום למחרת היה לנו יום תקשורת ממש מטורף: פגישה עם חדשות העולם בערוץ הטלוויזיה האוסטרלי, 3 תוכניות רדיו שונות וגם פגישה עם סטודנטים… הייתי כל כך עסוק בלרוץ ממקום למקום בעיר אבל בעזרתו של שיין גילד, אח של אנדי, הצלחתי להגיע לכל המקומות בזמן ולעמוד בלוח הזמנים העמוס שהיה לי.
עם כל הריצות הללו הספקנו גם לעשות שיחות חשובות על העתיד שלי ואיך "אשתמש" במסע הזה בשביל לעזור לאחרים לחלום וגם איך לעשות את החלומות הללו למציאות. "אתה כמעט בן שלושים עכשיו", אמר לי שיין. "יש לך את כל העולם בידיים שלך. אתה רק צריך לדעת איך אתה רוצה להשתמש בו בעתיד". החלפנו יחד רעיונות לגבי העתיד ויחד נראה מה באמת יהיה. אני לא יודע מה בדיוק אעשה אבל אני יודע לבטח שזה יהיה מעניין.
שמחתי לדבר בארבעה בתי ספר שונים ולחלוק איתם את החלום שלי. אחרי שבוע בעיר אנשים התחילו לזהות אותי ברחובות ואפילו באו לאחל לי הצלחה בדרך שלי. הם אמרו את זה בדרך האוסטרלית שלהם כמובן: "good on you mate!".
פגישה אחת הייתה מאוד מיוחדת עבורי. הוזמנתי לדבר עם ניצולי שואה שגרים באזור והם מאוד נהנו מהסרטים שלי מהמסע. זה היה לי חשוב לזכור את העבר שלי אם אני רוצה להתקדם אל עבר העתיד. האנשים הללו היו מעל גיל שמונים והספיקו לראות הרבה מאוד דברים בחיים שלהם. שמחתי להראות להם גם דברים שהם עוד לא ראו קודם לכן. כשעזבתי הם ניגשו אליי ונתנו לי חיבוק והוסיפו: "you are a good Jewish boy".
אזכור את התקופה הטובה במלבורן עם החברים שלי שם. כאן גם ארצה להודות להם. אז תודה לשיין ואנדי גילד, ג'יין רפק ואמילי גיין מהמועצה הציונית של ויקטוריה, מוכה וורד ישי, האלי ושרון קימחי, זאב ושרי אייזן, דנה בר צורי ועוד הרבה אחרים שעזרו לי ונתנו לי תחושה של בית לפני החלק האחרון במסע שלי חזרה הביתה. האנשים הללו לקחו אותי חזרה אל העבר שלי אבל גם דחפו אותי אל עבר העתיד שלי. אחרי שייפסק הגשם הזה אמשיך ב – 1000 הקילומטרים האחרונים שלי בדרך אל סידני.
כל כך קרוב שקשה לי להאמין.
רועי ג'ינג'י סדן
אורבוסט
ויקטוריה
אוסטרליה
העולם.
כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן
רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com