אחרי החצייה הגדולה של המדבר הייתה לי הזכות לפגוש את החבר הטוב שלי, מוכה, שבא במיוחד לאולרו (הסלע הגדול שבמרכז אוסטרליה) בשביל לפגוש אותי

מאת:רועי ג'ינג'י סדן

דיברנו על הרכיבה הזו יחד במשך שנים ותכננו אותה למעשה בחודשים האחרונים. עכשיו, הספיק לנו זמן הדיבורים ועברנו לזמן המעשים. אחרי פגישה מרגשת התחלנו לרכב משדה התעופה שביולארה אל עבר הסלע המרשים.

והרכיבה מתחילה!

היום הראשון עבר עלינו מהר מאוד ומצאנו מקום טוב לחנות בו ללילה. באמצע של שומקום, איפה שרק מוכה ואני היינו והנוף היפה של הסלע. המקום הזה הוא בעצם תמונת הנוף הכי מפורסמת בכל היבשת הזו ועכשיו אני גם יודע למה.

מסביב לאולרו.

כמו בחורה יפה, האולרו הוא מדהים לא משנה מאיזה זווית שאתה מסתכל עליו. הבחורה, כמו הסלע, בכל פעם תראה יפה. היה לי נחמד לראות שהעיניים שלי עדיין מתרגשות מנופים אחרי כמעט 4 שנים בהרבה מקומות מרשימים. יחד עם מוכה, הייתה לי הפעם גם את ההזדמנות לחלוק את ההתפעלות מהנוף עם מישהו אחר. הלכנו לעשות סיבוב קצר סביב הסלע והרגשנו קרובים מאוד אל המקום המסתורי הזה.

הפנים על הסלע.

אמרנו שלום לסלע וברוך הבא למסע שלנו יחד. מוכה הוא רוכב נלהב אבל בכל זאת, שום דבר לא יכול להכין אותך לעסק הרציני. הרכיבה יחד עם משקל על האופניים שלך ושינה באוהל באמצע שומקום דורשים כוחות נוספים. "אני לא יודע איך הצלחת לעשות את זה באפריקה!!!", מוכה אמר לי כבר בלילה השני.

אם לומר לכם את האמת, זאת לא הייתה רכיבה יפה במיוחד. אחרי שעברנו את הסלע, במשך ימים על ימים, רכבנו ולא ראינו פשוט שום דבר באופק פרט לארץ רחבה ושטוחה. מוכה ידע שהרכיבה הזו לא תהייה הכי מעניינת בעולם ולכן בשבילו לבוא ולהתלונן על הריקנות של הנוף ברכיבה יהיה כמו ללכת למדבר סהרה ולהתלונן שיש שם כל הזמן שמש ואין צל.

מצב הרוח שלנו לא היה כל כך טוב ברכיבה אבל הצלחנו יחד לצחוק על הכול וליהנות יחד מהבישולים ואפילו מהרוח שהייתה לנו בפנים.

באחת העצירות הלכנו אל אזור קמפינג וראינו שהוא היה פשוט מלא בעכברים שהגיעו מכל מקום. בלילה לקחתי את הלחם שלנו (לחם ב 7$!!! מחיר של שומקום…) אל תוך האוהל שלי והלכנו לישון. באמצע הלילה מוכה העיר אותי ואמר לי: "ג'ינג'י, הם אוכלים לך את האוהל!" העכברים הללו הצליחו להגיע לתוך האוהל שלי וגם אל הלחם!!!

התעוררתי ברגע וראיתי שהאוהל שלי היה מלא בעכברים אז פתחתי אותו ו"הוצאתי" אותם החוצה… צחקנו על זה הרבה ואחר כך הלכנו שוב לישון. אחרי שעה בערך בלי שינה הרגשתי פתאום רגלים קטנות הולכות עלי בתוך השק שינה שלי… אז לא אכפת לי עד כמה אני אוהב את מיקי מאוס, באותו הרגע רציתי ממש להרוג את העכבר הזה ואם הייתי באפריקה אז גם הייתי אוכל אותו אחר כך לארוחת בוקר עם ביצים!!!

זה היה אחד מאותם הלילות שבהם אתה מתפלל כבר שהשמש תעלה ותסיים את הסיוט הזה של העכברים… אחרי השבוע הראשון של כמעט שום דבר באופק הגב של מוכה התחיל ממש לכאוב לו והיה לו גם קשה לחזור ולעלות על האופניים אחרי המנוחות.

ראיתי את הכאב בפנים שלו ואפילו שהוא בחור חזק היה אפשר להרגיש את זה והיה לי חבל בשבילו. היינו צריכים לקחת יום של מנוחה ולראות מה יגיד הזמן ובמנוחה שמחנו לפגוש רוכבת אופניים שרכבה בכיוון ההפוך מאיתנו.

קארי היא רוכבת ואישה מצחיקה שרוכבת כעת בשביל לציין את סיום הלימודים שלה. היא חוצה מהר את היבשת ולשמחתנו היא גם הצליחה לעזור למוכה עם בעיות הגב שלו. אחרי עיסוי איכותי באוהל שלו הוא היה מוכן לעלות שוב על האופניים ולרכב, עדיין עם קצת כאבים.

שמחתי לחזור ולרכב שוב עם מוכה אבל אחרי התלבטות ארוכה הוא קיבל את החלטה הנכונה והיא להפסיק לרכב בהזדמנות הראשונה שתהייה לנו. אחרי כמעט שבועיים של רכיבה הגענו לעיר הקטנה של קובר פידי, שם ראינו כבר כמה בתים קטנים ואפילו סופרמקרט.

בשבילי כל יום במסע הוא "עוד יום במשרד" אבל אני צריך לזכור שבשביל כמעט כל השאר זה יהיה מאוד קשה לבוא ולרכב איתי ועם סדר היום שבשבילי הוא כבר נורמאלי. עם גב כואב, ועם הגעגועים לאישה המדהימה שלו ולילדים, הרכיבה הייתה קצת קשה בשביל מוכה ולצערנו גם הטבע לא היה כל כך מסביר פנים עם רוח פנים חזקה ובעיקר הריקנות שמסביב שמגיעה עד למחשבות שלך.

שמחתי לחלוק איתו את המסע שלי ולדבר איתו על העתיד אבל גם למדתי על עצמי שאני צריך לשפר כמה דברים בכל הנוגע ליכולות החברתיות שלי. אחרי שאתה מתרגל לעשות דברים לבד, אז לצאת ולרכב עם חבר זה קצת יותר קשה. אני חושב שהרכיבה במסע עשתה אותי אדם יותר קשוח וגם בגלל זה נראה שיש לי עוד דבר או שניים להשתפר בתחום החברתי.

עכשיו אני שוב רוכב לבד ומתכונן לקראת שבועיים של רכיבה לפני שאגיע לאדלייד בחוף הדרומי של אוסטרליה. שם, באדלייד, אני אתחיל אתגר חדש שעוד לא היה לי במסע.

אני אפגוש את אורלי טל, רוכבת אופניים עיוורת מירושלים, שתצטרף אליי לרכיבה של שבועיים בערך עד למלבורן. אני בטוח שהסיפור הזה יהיה מלא ברגעים מדהימים.

היה לי כיף מאוד לרכב עם מוכה וליהנות מהידע והחוכמה שלו וחוץ מזה גם הזדמנות לחפור איתו יחד במחשבות על האתגרים הבאים שיהיו לי בעתיד. עם כל הקושי, לפחות אני יודע שיש לי חבר טוב שיכווין אותי במקרה הצורך. אני שמח בשביל מוכה שהוא חזר אל הבית שלו כי אין כמו בבית ואני שמח בשבילו שהוא לא יישן באוהל בזמן הקרוב לפחות…

אוהב את כולכם,
רועי ג'ינג'י סדן
קובר פידי
דרום אוסטרליה.

כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן

רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com