בכל פעם שאני מגיע לצומת דרכים מעניינת והדרך שלפני מתפצלת לשתי דרכים שונות עולות בי שתי זוויות מחשבה שמדברות ומתלבטות אצלי בראש
מאת:רועי "ג'ינג'י" סדן
זווית אחת היא "הזווית הנורמאלית". היא זאת שרוצה לעשות דברים בדרך הבטוחה והמהירה. היא אוהבת הרפתקאות אבל לא חושבת כל הזמן איך לדחוף ולהגיע לקצה.
הזווית האחרת היא "הזווית המאתגרת". היא רוצה לנסות ולעוף הכי גבוהה שהיא יכולה ובשבילה הדרך הקשה היא גם הדרך היחידה. מבחינתה אם אתה עושה משהו אתה צריך לעשות אותו בדרך הכי טובה שאתה יכול וזאת הזווית שבדרך כלל מובילה אותי.
נראה לי לפעמים שלכל אחד יש את הזוויות הללו בראש שלו ואת אותן ההתלבטויות כשהוא פוגש בצומת דרכים בחיים אבל אולי שלי הן פשוט קצת יותר "רועשות" משל האחרים.
הצומת שהייתי בה הפעם הבדילה בין רכיבה על דרך סלולה לבין דרך עפר (שוב). בחירה "קלה" בין הדרך הנוחה לדרך הלא נוחה. ידעתי שאם אקח את דרך העפר אז יהיה לי עוד שבוע לפחות עד שהדרכים הללו יפגשו שוב.
שבוע שיהיה שבוע קשה מאוד.
בפוסט הזה אני אנסה לתאר לכם כמה מהדילמות שהיו לי בראש באותו היום שבו ביקרתי בצומת.
הזווית הנורמאלית אמרה לי: "למה בכלל אתה צריך לחשוב על זה רועי. אתה כבר יודע שאתה יכול לעשות את זה אז למה לעשות את זה שוב. זה כבר סוף המסע עוד מעט אז בבקשה בוא נסיים אותו בחתיכה אחת. כולם חושבים שאתה משוגע אז למה אתה מתעקש לתת להם עוד סיבה אחת לחשוב ככה??? זה 500 קילומטר של חול, בלי אוכל או שתייה בדרך, אז למה???"
למה?
והזווית המאתגרת אמרה לי בתגובה: "אל תקשיב לה רועי. כבר ידעת בעבר איך להתעלם מהזווית הנורמאלית אז פשוט תעשה את זה שוב. בפעם האחרונה! זאת הולכת להיות דרך העפר האחרונה שלנו במסע ואתה בכלל חושב לעבור לדרך הסלולה? תתבייש לך חבר! זה לא כל כך קשה ואתה יכול לעשות את זה עם קצת אמונה ורצון."
הזווית הנורמאלית התפרצה ואמרה: "אתה עוד חלש מדרך העפר האחרונה שהיית בה עד לא מזמן. אמונה בכלל לא במצב טוב ויש לה כבר שלושה חישורים שבורים בגלגל האחורי ובכלל, המקום הבא לתקן אותם הוא במרחק של 1000 קילומטרים!."
והזווית המאתגרת לא נשארה חייבת ואמרה: "אתה יודע שהיא יכולה לעמוד בזה. אמונה בנויה לדרכים כאלו ואם אתה לא תיקח את הדרך הזו זה כאילו שתשקר לעצמך ולאמונה. בבקשה אל תהייה כמו האנשים האלו שיש להם ג'יפ לנדרובר 4X4 שנוסעים איתם לעבודה ואף פעם לא רואים איתם שטח או עפר!"
ברוך הבא לכוכב הלכת אוסטרליה.
"מתחיל להיות קר ויש גם עננים בשמיים ויכול לרדת גשם אז אתה באמת רוצה ללכת לשם?"
"הו… אולי תשתקי כבר! אפילו כאן באוסטרליה אומרים, 'יורד כאן גשם רק כשענן אחד הולך לאיבוד'."
"החברים שלך מחכים לך בעיר הגדולה (אדלייד) ואתה רוצה לפגוש אותם הכי מהר שאתה יכול. כבר עברו שנים מאז התראתם. אתה רוצה להיות מותש כשתיפגשו? הגוף שלך צריך שלושה ימי מנוחה בשביל להתאושש עד שהם יראו את ג'ינג'י שהם מכירים".
"הם חיכו 4 שנים אז הם יכולים לחכות עוד כמה ימים וזה גם טוב יותר שיהיה לך משהו לספר להם עליו, על הדרך המדהימה הזו שלקחת בשביל לראות אותם".
"דרך מדהימה? יש כאן רק שום דבר ואפילו המקומיים קוראים לדרך הזו 'הדרך של הרבה… של הרבה שם דבר'. זה הולך להיות משעמם אז כדאי כבר לסיים את זה הכי מהר שאפשר ובכלל יש לך את כל העולם לדבר עליו אז למה אתה צריך עוד דרך אחת?"
בכל מקרה, עכשיו זה לא הזמן להשתפן. האתגר מחכה לך ואני יודע שאתה תתחרט אם לא תקשיב לי כמו שבדרך כלל אתה עושה. קח את הדרך הקשה והארוכה".
"מה תעשה בכל הנוגע למים?"
"כמו שעשינו בעבר. רק תצטרך לעצור את הג'יפים שיעברו בדרך ולבקש מהם. כולם אוהבים לעזור בדרכים ואולי אפילו תקבל איזה בירה קרה מדי פעם כמו שקרה לנו לפני שבוע בערך, זוכר? אין כמו בירה קרה באמצע המדבר!".
אכן!!!
"נחשים, כלבים תועים וכלבי דינגו ייללו בלילה ואתה לא תישן טוב במשך שבוע שלם…"
אוהל בשום מקום.
"תביא אותם! כמו שאני אוהב! יותר סיפורים ותמונות לחלוק עם האחרים ובכלל לא הייתה לך שינה טובה כבר חודשים אז מה זה משנה. עדיף לעשות את זה לבד, רק אתה והמדבר. ואל תשכח מי מדבר איתך עכשיו. אני הזווית שבכלל הביאה אותך עד לכאן".
"זה כבר סוף המסע ובעוד כמה חודשים תסיים את המסע ויגיע הזמן להתיישב ולראות מה אתה הולך לעשות בעולם הנורמאלי אז כבר הגיע הזמן להתחיל ולהקשיב גם לי קצת. רועי, אנשים יתחילו לפחד ממך אם תמיד תלך על האתגרים. הם יחשבו שאתה לא נורמאלי וזה יהיה קשה".
בלילה.
"כן, כן, כן… ואני בכלל בתולה…. להתיישב? אתה תעשה מה שאתה רוצה אחר כך ואתה תעשה את זה איך שתרצה. רק תאסוף עוד סיפורים לספר לילדים שלך. אז אחי, מה אתה אומר? עכשיו הזמן להחליט. הדרך לא תהייה יותר קצרה אם נמשיך להתלבט אתה יודע".
"כן, סוף כל סוף הזווית המאתגרת צודקת. הדרך באמת ארוכה וצריך להחליט. אז מה אתה מתכוון לעשות?"
הגיע הזמן לבחור בדרך הנורמאלית או הדרך המאתגרת? איזה דרך אתם תיקחו, חברי?
אני לקחתי את הדרך שאני תמיד לוקח. הדרך הקשה והמשוגעת אבל באופן נורמאלי… חוץ מזה, לא סיפרתי לזוויות שלי אבל כבר קניתי לפני זה אוכל לשבוע.
זהו, סיימתי את ערבות אוסטרליה. עכשיו סיימתי את דרך העפר האחרונה שלי במסע ואני כבר מתגעגע…
הדרך שלי!
רועי ג'ינג'י סדן
ליה קריק
דרום אוסטרליה
העולם
כל הפוסטים של של רועי "ג'ינג'י סדן
רועי ג'ינג'י סדן הוא רוכב האופניים הישראלי הראשון שמקיף את העולם ברכיבה. רועי יצא למסע, יחד עם אמונה (שם האופניים שלו), ביולי 2007
http://www.dreamwithopeneyes.com