"עשרים הגשרים מאחורי, זהו אחד המשחים היפים והמרגשים שיכולים להיות", מספר לשוונג גיא כהן ששחה השבוע (ראשון) את משחה סובב מנהטן למרחק 48 ק"מ, "מדובר בחוויה מיוחדת של משחה עירוני מצד אחד, אבל אתגר אולטרה לא פשוט מצד שני".
עוד כתבות עם אולטרה שחייה בשוונג
גיא כהן סיים את משחה סובב מנהטן למרחק 48 ק"מ
אבישג טורק שחתה ברציפות 42.2 ק"מ בים
שחתה 126 ק"מ ושברה את שיא העולם בשחייה
הוא מספר כי בבוקר המשחה התקבצו על הרציף 12 שחיינים מארצות שונות, ביחד עם הצוותים שלהם וכי זה היה נראה בעיניו שזה הולך להיות המקצה החזק ביותר השנה, כיוון שכולם היו נראים לו צעירים וחסונים. "היה מלחיץ. הכניסה למים היתה מול פסל החירות, צמודים למוזיאון השואה וליד מגדל הסחר העולמי החדש. כמה סימבולי. כשהגעתי לגשר ברוקלין הוותיק, שהוא הראשון בדרך, התהפכתי על הגב וצעקתי משמחה כשחלפתי מתחתיו – כך הבטחתי לחברי שאעשה", הוא מציין.
כיצד התמודדת עם הזרמים?
"מהלך המשחה הוא בהקפה נגד השעון והגאות היתה בשיאה, כך שהיא דחפה אותי במעלה האיסט-ריבר. הזרם נעצר ולפעמים מתהפך. ניווטתי בעזרתו של ג׳ף הקיאקיסט שליווה אותי בין הזרמים דרך מפגש הנהרות ב-"Hell gate", ואז נכנסתי לנהר הארלם. לאחר כארבע שעות אני מזהה את הפנייה החדה שמאלה שמסמנת את הקצה הצפוני של מנהטן. אני באדרנלין מטורף. נכנסתי לנהר הדסון הרחב וניסיתי לשחות למרכז הנהר. מכאן זו אמורה להיות דרך ישרה דרומה עד לסוף ההקפה. אבל הזרמים עוד לא תמכו בי והיה נראה שאני נעצר. תנועת הסירות במרכז הנהר אילצה אותי לזוז הצידה לשולי הנהר, שם ההתקדמות יותר איטית. גשר וושינגטון הענק והנפלא נפרס לכל רוחב הנהר והוא הגשר האחרון. חלפתי מתחתיו כבר עייף אבל עדיין היו עוד כשעתיים מכאן ועד הסיום".
מכאן והלאה השפל מהאוקיינוס משך איתו את מי הנהר והזרמים התגברו, כך שהוא התקדם בהדסון והתחיל לראות את גורדי השחקים הענקיים של המיד טאון, ואחריהם גם את דאון טאון. "הנהר נהיה גלי וגועש, לא קל לשחות עכשיו, אבל נקודת הסיום הגיעה, בדיוק מהמקום שבו התחלתי. לאחר 7:45 שעות צופרים לכבודי מצופר הספינה ואני נאסף לסירה ומשם בחזרה לרציף. תם ונשלם, כרגיל – עד האתגר הבא".
כל הכבוד. אבל קצב 6 קמש ???? נראה דימיוני אפילו למרחקים הרבה יותר קצרים….
אין ספק שמר כהן הינו שחיין מצויין והתוצאה שלו נהדרת , אך כתושב ניו יורק לשעבר שגר על גדת האיסט ריבר והשתתף במספר משחים בהדסון אוכל להעיד ( ללא שמץ של הגזמה ) כי גם שחיין מתחיל יכול, טכנית, אם מתזמנים את הזרמים נכון, להשלים את המשחה הנ"ל (ואפילו בקלות).
זרמי הגאות והשפל סביב מנהטן הם אדירים בשיאם : אפילו סירות ממונעות מתקשות להתקדם נגד הזרם . לחלופין גם סבתא יכולה לעלות את כל האיסט ריבר במהירות שיא בלי גריפת יד אחת.
שוב, בשום אופן אין בכוונתי לזלזל בהישג.
כל הכבוד
היי הרצל,
יכול להיות שאין לך כוונה לזלזל בהישג, אבל התגובה שלך היא בהחלט מזלזלת. מאוד. כמי שמעיד שהשתתף במספר משחים בעצמו, לא ברור לי איך אתה יכול להציג שחייה של 48 ק״מ כשחייה שטכנית כל שחיין מתחיל יכול לעשות, כל עוד הוא מתזמן את הזרמים נכון. אני לא מתכחש לעוצמה של הזרמים, וברור לי שלזרמים השפעה עצומה, אבל יחד עם זאת זה לא אומר שאני יכול לקפוץ למים עם גלגל הצלה, והזרמים יקחו אותי 48 ק״מ.
גיא כהן התאמן חודשים ושנים בשביל להיות מסוגל להשלים שחייה מהסוג הזה, מעטים האנשים בעולם שיכולים להגיד שהשלימו שחיית אולטרה של 48 ק״מ. לא ברור לי מאיפה החוצפה, היהירות והזלזול המוחלט שלך לרמוז שכל עוד אתה מתזמן את הזרמים זה לא בעיה לשחות ככה.
אני מתנצל. הסגנון של תגובתי אכן לא ראוי .
קראתי על המשחים של גיא ואני מלא הערכה. ניסיתי לתת הסבר למגיב הראשון לתוצאה המעולה שלך ( מעולה ,כמובן, גם בהתחשב בזרמים ).
אנסה לברר עם האתר לגבי מחיקת התגובות שלי.
סליחה
גיא הפרטנר שלי לאימונים,
ולאהבת הים, היה משגע לעקוב אחרייך, ולראות איזה פנומן אתה, בשקט עם חיוך, למרות ההצמדה לצד והזרם החוזר ביחס לשחיינים האחרים.
אני שמחה שנהנת הרי זה העניין,
אולטרא שיש בו כיף וטסים עם הזרם בחלקו בעצם למה לא?
יופי!
והים של כולם של הרצל ושל סבתוש,
ואנחנו פה להנות ולא בקטע של מי יותר גדול או ארוך,
זה לא מעניין!
כיף בים.
גאה בך מאוד.