זה התחיל בסין, התעצם באיטליה וכעת מדינת אירופה ובהן ספרד צרפת ואנגליה מתחילות להסתגר אט אט והאזרחים כופים על עצמם מרחק נגיעה והסתגרות מרצון מחשש להדבקות בווירוס הקורונה. במצב כזה, אותו אנחנו מכירים גם בישראל, יש צורך פיזיולוגי ויותר מכך פסיכולוגי, לפרוץ את המחסום ולהכניס שפיות לתוך האי-שפיות הסובבת אותנו.
במצב כזה, לא מפתיע לראות פתרונות בקרב ספורטאים שאין דרך אחרת מאשר להגדירם בעזרת הקלישה,"מחוץ לקופסה", או ביתר דיוק "מחוץ למרפסת". כך לדוגמה חשב, אלישע נוחומוביץ', רץ צרפתי המסוגר בביתו בימים האחרונים וחיפש דרך בה יוכל לרוץ למרחקים ארוכים בהתאם לנסיבות. אז בקשר לנסיבות רק נוסיף, שהמטרה של ידידנו נוחומוביץ' היתה, לרוץ מרתון מלא, כאשר גבולות הגזרה שהיו לו הם מרפסת ביתו שאורכה 7 מטרים בלבד. במצב נתון שכזה, אין ספק שהמגבלה המנטלית גדולה בהרבה מהקושי הפיזיולוגי של האתגר ואת ההשראה לכך הוא קיבל מהרצים הסיניים שהחלו כבר לפני כחודשיים להקיף את סלון ביתם בתחילת ההתפרצות של הקורונה בעיר ווהאן שבסין.
הרץ הצרפתי הקדיש את הריצה לכוחות הרפואה של צרפת שנלחמים בווירוס הקורונה והדגיש שניתן לעשות בבית בהסגר כל פעולה שרוצים גם אם התנאים קשים. "מדובר מבחינתי בצעד שאמור לשקף את התקופה ומצד שני גם להציג את הצד ההומוריסטי של המצב הדרמטי הזה בעולם. ידעתי שאני לא יכול לעזור לכוחות הרפואה שעובדים בתנאים לא רגילים, אז ניסיתי בדרך שלי לעודד אותם על הפעולות מצילות החיים שלהם. הם הגיבורים שלנו", אמר לגופי התקשורת שנכחו במקום לחשוף את סיפורו. האתגר שלקח על עצמו העסיק אותו לא פחות מ-6:48 שע' ואין זה עבורו שיא אישי, אך במצב הנתון בו לא ניתן לפתח מהירות והריצה היא בקצב הליכה מהירה, הוא לא מתלונן על כך. אך יחד עם זאת הוא חשש משני דברים שאחד מהם היה תחושת הבחילה שתקפה אותו מעת לעת והדבר השני היה החשש שמא השכנים בקומה שמתחתיו יתלוננו למשטרה על הטרדתם. אך בסופו של דבר חששותיו התבדו והוא כאמור סיים את המרתון שלו בריא וללא דו"ח מהמשטרה.
אגב כך, בצרפת הרשויות עדיין מאפשרות לספורטאים חובבים ומקצועיים לצאת מביתם לפעילות הספורטיבית שלהם, אך עליהם לחתום על הצהרה מיוחדת המסבירה את הנוכחות שלהם מחוץ לבתים. מסתבר שמאז הצו הקורא לאזרחים בצרפת לפקוד את בתיהם, מספר הרצים והרצות במדינה הוכפל והחשש הוא שהנוכחות שלהם בחוץ תפגום במאמצים לעצור את התפשטות הנגיף.
