הוא עיתונאי, כתב ספורט ושדר בערוץ הכי ממלכתי שנשאר לנו. פניו מוכרים לכולנו מאין ספור משדרי ספורט עליהם ניצח במהלך קריירה "עשירה". מלבד העיסוק התקשורתי, הוא גם שחיין המקפיד להגיע לבריכה כל בוקר ב-5, כדי לגרוף מים בגפו. אבל מים אינם הדבר היחידי שמשה גרטל גורף כשהוא שוחה. מאז שנות ה-60, השדר/שחיין זכה באין ספור מדליות בארץ ובעולם כשהוא קובע שיאים רבים. בסוף השבוע הקרוב, גרטל ישתתף באליפות ישראל בשחייה למאסטרים, "וגם משם אין לו שום כוונה לשוב בידיים ריקות".
מאת:אילן גולדמן
השתתפות באליפות ישראל בשחייה למאסטרס, אינה זרה למשה גרטל. הוא עושה זאת כבר 25 שנה, מאז "שזו רק התחילה והתקיימה בבריכת שחייה של 25 מטרים". הוא שם עוד מהימים שגרשון שפע, אגדת השחייה הישראלית היה "האחראי". "אני שחיתי באליפות המאסטרס עוד לפני שזה היה משהו מאורגן. בתקופה שתחרויות המאסטרס רק הגיעו ארצה מארה"ב," מספר גרטל על אותם ימים.
"ההשתתפות באליפות ישראל אינה זרה למשה גרטל"
צילום: באדיבות משה גרטל
"התוצאה שאשיג במשחים
תתן לי את המידע לגבי היכן
אני נמצא ביקום הזה"
גרטל החל לשחות בקיבוץ רמת יוחנן בו גדל. "הגעתי לשחייה בקיבוץ, שם ישב יוסף טלקי (יוז'ו), גדול מאמני השחייה בישראל". תחת טלקי, או כפי שגרטל מכנה אותו: "אבי השחייה המודרנית בישראל", החל הנער הצעיר לראות תוצאות. "כבר מילדותי הייתי אלוף ישראל ושיאן ישראל בכל משחי החתירה, מ-100 מ' ועד ה-1500 מ' ". גרטל מספר, כי כבר בשנת 1966 החזיק בשיאי שחייה רבים ומגוונים. "באותה שנה קבעתי שיאים חדשים והשגתי את כל תארי האליפות. הייתי רק בן 20 אז. אלו היו ימים בהם עוד היינו שוחים בבריכות אגירה".
ביום שישי, יגיע השחיין גרטל לתחרות, "בעמדת כוח נדירה" כפי שהוא מגדיר זאת. הוא רוצה לנצח כמה שיותר בסוף השבוע אך יותר חשוב לו, "לבחון עצמו בהקשרי גיל פיזיולוגיה ותפקוד". "התוצאה שאשיג במשחים תתן לי את המידע לגבי היכן אני נמצא ביקום הזה". במשך שנים, גרטל שחה לבדו, וכעת הוא מתאמן תחת הדרכתו של אנדריי, המאמן של קבוצת ירושלים רבתי. בהקשר זה הוא מספר,"גרשון שפע תמיד אמר עלי שאני שוחה. עכשיו אחרי שלקחתי מאמן הוא אומר שסוף סוף התחלתי להתאמן. מאז שאני עם אנדריי, אני מרגיש שיפור בעוצמה המנטלית והפיזיולוגית", הוא מעיד על מצבו החדש. "שאתה שוחה לבד אתה נוטה לעגל פינות ואז יש ירידה ביכולת. כעת אני מרגיש בעמדה טובה מאוד לקראת האליפות. אני נכנס למה שאני מגדיר כתחום הבעיה. עליתי לקטגורית גיל חדשה (65-70) ואין מישהו שיכול 'לתת לי תחרות'. כל מקצה שאכנס אליו אקבע בו שיא חדש".
גרטל- "רוצה לבדוק את תפקודו באליפות"
צילום: באדיבות משה גרטל
גם מיקי חיימוביץ וגיא זוהר
משתתפים באליפות השחייה
האם אתה זוכה ליחס מיוחד מהשחיינים בארץ בגלל מעמדך בתקשורת?
הוא מצחקק. "לא ממש לא". "יש עוד שני אנשי תקשורת שמגיעים, גיא זוהר ומיקי חיימוביץ'. הם אלה הראויים לכבוד. הם בניגוד אלי לא הגיעו מתחום השחייה. אצלם זה לא מילדות. יפה בעייני לראות אנשים שמאמצים לפתע ענפי ספורט חדשים באמצע החיים. מה גם ששניהם מתמידים ומשתפרים כל הזמן".
אך בשביל השדרן הוותיק, אליפות המאסטרס הישראלית, היא רק אבן בוחן לקראת אליפות אירופה, בה ישתתף ב-4 לספטמבר השנה. "אני מאמין כי ברוב המשחים אהיה אלוף אירופה," הוא אומר בביטחון רב. גרטל יעשה את רוב משחי החתירה כהרגלו, אך הוא מתכוון גם להשתתף במקצה "המים הפתוחים" ל-3 ק"מ, שיערך מיד לאחר שתסתיים לה תחרות הבריכות.
האם משה גרטל הוא אדם תחרותי?
"במובן מסויים אני אדם תחרותי. זו תכונה שמלווה אותי אולי בכל התחומים בחיי. אבל בשחייה אני מצליח להוציא את האגרסיות שבי, את היצר והרעב התחרותי. זה מאפשר לי להיות יותר מאופק בחיי החברה היום יומיים".
גרטל מזנק למים- "במובן מסוים אני אדם תחרותי"
צילום: באדיבות משה גרטל
"אני מנסה לדחוס הכול
למסגרת חיים שנקראת
ספורטאי מזדקן"
את בריכת השחייה בעמק רפאים הוא פוקד מידי בוקר בשעה 5 וחצי. הוא טובל במימי הבריכה הקרירים, בשעות בהן אדם מן הישוב עוד שרוי במעגל השינה האחרון שלו. "האימון נע בין שעה לשעה וחצי, תלוי בתכנית כמובן". הרגל זה אינו משתנה אצלו כבר יותר מ-20 שנה. "כשהבריכה נפתחת אני כבר שם. אתה מוזמן להצטרף," הוא מתריס. "לאחר מכן אני כבר צריך ללכת לעבוד".
כיצד אתה מצליח לשלב את השחייה, עם אורח החיים התובעני הנדרש מאיש תקשורת?
"לצערי הכול נפגע מכך. התזונה נפגעת, אני נח פחות ולא תמיד מצליח להתאושש. כשאני מסיים את האימון, אני ישר רץ לעבודה. אני מגיע ליום עבודה שמתחיל ב-8 בבוקר ונגמר לעיתים ב-9 בערב – עם המהדורה. לעיתים זה דורש הרבה עצבים. אלו ימים ארוכים שנמשכים, אך אני מנסה לדחוס הכול למסגרת חיים שנקראת – ספורטאי מזדקן. לעיתים המשפחה היא זו שסובלת מהשחייה ולהפך. רק מי שיצא לפנסיה יכול להקדיש את חייו לספורט".
גרטל- לא מתכוון לצאת לפנסיה מהשחייה בקרוב
צילום: באדיבות משה גרטל
"אני עדיין רוצה 'להרוג' את מתחרי בתחרות,
גם אם יכבלו את ידי אני לא אפרוש ולא
אפסיק את המנגינה הזו. אני מכור לזה"
משה גרטל כבר בן 65. למרות זאת, הביטוי "לתלות את המגבת" אינו קיים בלקסיקון שלו. עוד שנתיים אצא לפנסיה ואז אוכל להקדיש את חיי לשחייה", הוא מצהיר בהחלטיות. "אחד מהקיסרים ברומא, נהג להרוג את מתחריו טרם התחרויות כי פחד להפסיד. אני עדיין רוצה 'להרוג' את מתחרי במהלך התחרות. אני עדיין רוצה לנצח את הטובים ביותר במצבם הטוב ביותר. גם אם תקשרו את ידיי מאחורי הגב אני עדיין אנסה לנצח. גם אם יכבלו אותי אני לא אפרוש. גם אם יזרקו אותי מהדלת אכנס דרך החלון. אני עושה טוב לעצמי ולא עושה רע לאדם. כל מי שמכיר אותי יגיד לך כמה רגוע אני יוצא מהבריכה כל יום. לא אפרוש ולא אפסיק את המנגינה הזו". מבחינתו, גם הפציעות אשר מגיעות באופן יותר תכוף, והסבל המתלווה אליהן, לא יוכלו לו. בימים בהם תחרותיות נחשבת למילה גסה, גרטל מכריז בגאון,"אני לעולם לא אוותר על האפשרות לעמוד על הפודיום". "אני מכור לזה. לתחושה הזו שאתה יוצא מהאימון והאדרנלין זורם לך בגוף. עשיתי כבר הכול, שיחקתי טניס, רצתי, עשיתי טריאתלונים. אין שני לספורט ולא משנה הגיל".
אך גרטל עצמו, בחר לעסוק בענף ספורט שהחשיפה התקשורתית אליו מוגבלת. כששאלתי אותו, "מדוע לדעתו השחייה אינה מקבלת את החשיפה הראויה"? הוא הציע תיאוריה משלו. "בעבר גם המעט שחשפו השחיינים כוסה על ידי חליפות שחייה, כובעי ים ומשקפת. אנשים קודם כל רוצים להזדהות עם מושא הערצתם, וכשזה נמצא מתחת לפני המים, זה קשה. אנשים מתקשים למצוא את המכנה המשותף ביניהם לבין שחיין. מה גם, שאנשים תמיד ימשכו באופן טבעי יותר, 'למשחקים חברתיים' כמו כדורגל וכדורעף". אך מנגד גרטל דואג להזכיר, "באולימפיאדה, שחייה הוא אחד ממקצועות הבסיס הנצפים ביותר".
"הייתי רוצה שזה יהיה כמו באוסטרליה
שם שחייה זה טירוף כלל מערכתי"
"בתור שחיין זה מעולם לא הפריע לי אם ראו אותי אותי או לא. שחיתי כי התאהבתי בספורט מילדותי. כל ספורטאי מגיע לענף בו הוא עוסק כי משהו בתוכו דחף אותו לכך", הוא ממשיך. אני חושב שענף השחייה בכל זאת מקבל את החשיפה הראויה לו. ערוץ הספורט גם היה אמור לעסוק בזה, אבל גם להם יש בעיות. אני יכול להגיד לך כי ערוץ 1 עושה מה שהוא יכול. הייתי רוצה שזה יהיה כמו באוסטרליה, שם זה טירוף כלל מערכתי. כרגע יש תזמון טוב לקידום הענפים, ואם אתרים כמו שוונג יצליחו לקדם את הענפים האירוביים הרי שזה מבורך".
אך יהיה אשר יהיה, עם החשיפה או בלעדיה, בין אם ישבור שיאים נוספים וגם בין אם לא, משה גרטל כנראה שוב יעמוד במעלה דוכן המנצחים, אחרי שגרף מים ומדליות כיד המלך. הוא שוב יראה לכולם "כי הוא ממשיך לשחות, ולעולם לא יפסיק". כי כל עוד יש מים בעולם, הוא שוחה…
אילן גולדמןעורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
