זה ממש לא מקרה, וגם לא חד פעמי, ריצת המרחקים הישראלי בפריחה שהיא לא ידעה מעולם, והיא ממש לא מתכוונת לעצור בקרוב. השיא הישראלי האדיר שקבע אתמול (ראשון) גשאו איילה במרתון סביליה, 2:04:53 שעות היה האחרון בשורה של שיפורי שיאים בשנים האחרונות שהציבו אותו, ואת ישראל בכלל, בתוך חבורה איכותית במיוחד של מדינות.
לכתבות נוספות בנושא:
שיא ישראלי אדיר לגשאו איילה במרתון סביליה
"מחפשת שותף למרוץ, אבל שונה": הסיפור מאחורי הפוסט שהפך לוויראלי
נותרנו עם הפנטזיות: פרידה מקלווין קיפטום
התוצאה של גשאו מדרגת אותו במקום הרביעי באירופה בהיסטוריה ומקפיצה אותו ארבעה מקומות, בין היתר מעבר לאלוף האולימפי האגדי מו פראח. גם שאר המרתוניסטים הישראלי הבכירים – גירמה אמרה, איימרו עלמיה ומארו טפרי, מדורגים בטופ האירופי בריצה זו, וכאמור הכיוון הוא רק מעלה במעלה הדירוג.
רק לפני חמש שנים וחצי, נתונים כאלו היו נראים דמיוניים לחלוטין. השיא אז, שהיה שייך להיילה סטאין, עמד על 2:14:21 שעות. הוא החזיק מעמד כמעט 15 שנה, וכבר לא היה ממש מדורג בטופ העולמי בלשון המעטה. אלא שאז, משהו בישראל השתנה. זה התחיל באליפות אירופה בברלין ב-2018 כשמארו טפרי התפוצץ לראשונה עם 2:13:00 שעות, שיפור של 1:12 דקות לשיא של סטאין. "חשבתי על השיא הישראלי", סיפר אז טפרי בסיום הריצה, "אבל אני חייב להודות שלא חשבתי שאשפר אותו עד כדי כך".
מרגע שהמחסום נשבר, הזמנים רק הלכו והשתפרו. רק ארבעה חודשים חלפו עד שגירמה אמרה קיזז עוד 23 שניות מהשיא הטרי במרתון ולנסיה והעמיד אותו על 2:12:37 שעות. טפרי ואמרה כמו הרימו אחד את השני בכל פעם לגבהים חדשים. הם שברו זה לזה את השיא בכל פעם מחדש, ובסך הכל ארבע פעמים תוך 10 חודשים בלבד – בפברואר 2019 טפרי החזיר לעצמו את השיא במרתון סביליה, כשהוא מנפץ את השיא בכמעט שתי דקות וחצי (2:10:10 שעות), אמרה ענה לו שלושה חודשים לאחר מכן במרתון פראג והפך לישראלי הראשון בהיסטוריה מתחת ל-2:10, עם 2:09:55 שעות, ואז הגיע שוב טפרי ובמרתון פרנקפורט באוקטובר קיזז עוד קרוב לשתי דקות עם 2:08:09 שעות.
מאז מארו שבר את השיא עוד שלוש פעמים – במרתון סביליה של 2020 קבע 2:07:20 שעות, בדיוק שנה לאחר מכן באותו המסלול בדיוק הוריד עוד 22 שניות מהשיא עם 2:06:58 שעות, ולאחר מכן במרתון פוקאוקה שיפר ב-15 שניות נוספות עם 2:06:43 שעות, תוך שהוא מנצח את המרוץ.
מארו אמנם לא שיפר את תוצאתו מאז, אולם זה בעיקר כי התמקד במרתונים ה"חמים" ולא המהירים, ועשה זאת בצורה מדהימה. הוא קבע את הישג השיא של מרתוניסט ישראלי במשחקים האולימפיים עם המקום ה-13 בטוקיו, סיים במקום ה-11 באליפות העולם ביוג'ין, הוכתר לסגן אלוף אירופה במינכן וגולת הכותרת הייתה תואר סגן אלוף העולם בבודפשט בו זכה בקיץ האחרון.
במקביל, התפתח לו יריב ראוי ללא ספק. גשאו איילה, מדליסט הארד מאותה אליפות אירופה היסטורית במינכן, הראה כבר ללא הרבה ניסיון כי הוא מהיר במיוחד, עם 2:05:33 שעות בסביליה בדיוק לפני שנה, שיפור של 1:10 דקות לשיא של טפרי. אתמול (ראשון) הגיע שיפור נוסף, של 40 שניות, שהשלים עבור ישראל קיזוז יוצא דופן של קרוב לעשר דקות בחמש שנים וחצי.
איילה: "התוכנית עבדה", גזאצ'ו: "הלכנו על כל הקופה"
גשאו איילה סיפר אתמול לאחר הריצה: "השאיפה שלי הייתה לעשות שיא ישראלי. הגעתי במטרה לסיים על הפודיום, אמרתי לעצמי שאני הולך להמר על כל הקופה, לתת את כל מה שיש לי ומה שיצא יצא. אני שמח שהתוכנית שלי עבדה, שגם סיימתי על הפודיום וגם עם שיא ישראלי חדש".
המנהל ההישגי של איגוד האתלטיקה והאחראי על תחום הריצות הארוכות והבינוניות איתי מגידי ניתח את הריצה: "הוא ידע שיש לו עוד זמן לחתוך מוולנסיה, כמה עוד אנחנו אף פעם לא יודעים עד שמגיעים ליום עצמו. הדבוקה הלכה מהר אז לא הייתה לו ברירה אלא ללכת איתם. הוא היה חכם, בזנב של הדבוקה שם הרוח נסחמת, וכשהדבוקה התחילה להידלדל, בסוף הוא חפר עמוק וזה מה שיצא. אנחנו יודעים שיש לו לתת איכויות כאלו ברגליים ולהתמודד עם הטופ, מה שחשוב זה להכין אותו ואת שאר הנבחרת כרגע לריצה קשוחה בפריז, שם הזמן לא ישנה, תנאים קשים ואחרים".
מאמנו של איילה, גזאצ'ו יוסף, שהוא גם מאמן נבחרת ישראל בריצות ארוכות בצוותא עם זוהר זמירו, סיפר על הרגשתו בסיום: "התרגשתי, למרות שידעתי כבר במרתון ולנסיה בדצמבר שהוא גם היה שם בכושר של 2:04 שעות. שם העדפנו ללכת על הקריטריון יותר, עם אמצעי זהירות, לא רצינו להמר ולאבד את הקריטריון, אז הלכנו על בטוח. הפעם הלכנו על כל הקופה, והוא עשה את העבודה מעולה מבחינת הכנה וביצוע. הייתה לו הכנה מעולה באתיופיה.
גזאצ'ו מכיר את איילה מתחילת דרכו במרתון ומספר עליו: "הוא מאוד רציני מאוד מחויב, אחד מהספורטאים שכיף לעבוד איתם. ברגע שאתה מציב מטרה, אחרי זה צריך לעבוד, והוא אחד שבאמת יודע לעבוד קשה, וזה לא קל. לקום כל בוקר עם משימות חדשות ואימונים מפרכים בגובה, שכל היום ממוקד בזה… יש פה הרבה הקרבה, אבל זה כיף לראות שיש תמורה לזה, שיש תוצאות. כשהתחלתי לעבוד איתו הוא הגיע אליי די שברירי ומאוד מבולגן, גם מבחינת הראש. הייתי צריך לפקס אותו וברגע שהתחלנו להבין אחד את השני, שם ידעתי שאפשר להגיע איתו רחוק".
ההתקדמות המדהימה שעבר: "זה רק מרתון חמישי שלו וזה מראה שהוא לומד ומתקדם מכל מרתון. הוא התחיל ב-2:09 שעות, אחר כך שלישי באירופה וזהב קבוצתי במינכן, שנה שעברה הגיעה הקפיצה הגדולה בסביליה, ועכשיו הוא במגרש של הגדולים.
האם התכנון לפריז הוא שהישראלים יעבדו יחד: "אנחנו כמובן מבחינה טקטית רוצים שיעבדו ביחד, אבל מצד שני יודעים שזו תחרות אישית וכל אחד רוצה להצליח. אני מקווה שכולם יגיעו באותה רמה מבחינת הכושר, ואם נראה שהם באותו כושר נבנה טקטיקה כזו, אבל אם יהיו הבדלים, אנחנו רוצים בסופו של דבר שכל אחד יפיק את המקסימום, המטרה אבל להכין אותם לעזור אחד לשני, לעבוד יחד, כמו שעשינו באליפות אירופה".
לסיום הוסיף: "יש הרבה עבודה קשה מאחורי הדבר הזה, תכנון נכון, הרבה הקרבה, אבל זה אפשרי. תמיד אמרתי שאנחנו לא פחות טובים מאף אחד, זה רק עניין של הצבת מטרות, גישה ועבודה קשה. אחד הדברים שלמדתי מהקנייתים והאתיופים זה שאין תחליף לעבודה קשה, מה שמכריע בסוף זה מה שאתה עושה בתוך היער, או על הכביש בשעה 5-4 בבוקר כשאף אחד לא רואה. אם נעשה שם את הדברים הנכונים, נצליח גם בתחרויות"
כל הכבוד. כתבה מעניינת מאוד.
נשמח לכתבות עומק קצת ביוגרפיות בנוסף
בהצלחה
התקדמות ביכולת במעבדות? איך שיפור של 10 דקות בלי "עזרה"?