המאמר מבוסס בעיקר על הסקירה Vitamin D and Immune system
מערכת החיסון חשובה לנו מאוד משום שהיא שער ההגנה שיש לגוף שלנו מפני הסביבה הזרה ובפני פולשים פתוגנים מחוללי מחלות. בשנים האחרונות התברר הקשר שבין חוסר בויטמין D, לבין רגישות יתר לזיהומים שונים ואף למחלות אוטואימוניות.
ויטמין די חיוני לספיגה של סידן בגופנו והוא חיוני כמובן לבריאות העצמות. הספיגה של ויטמין D נעשית במעי הדק והיא מעודדת את היצירה של התאים מפרקי העצם – אוסטאוקלסטים (Osteoclasts) ובוני עצם (Osteoblast) ואת הספיגה מחדש של סידן. בבני אדם, ויטמין D מקורו מגיע בעיקר מהמזון והוא מיוצר בעור בעקבות חשיפה לאור השמש. זו הסיבה שהיצירה של הויטמין הזה מושפעת מכמות החשיפה לשמש, מהפיגמנטציה, משימוש במקדמי הגנה וכו'.
ייצור ויטמין D
התרכובת הראשונית של ויטמין D היא צורה שאין לה פעילות ביולוגית. בכבד היא עוברת תהליכים ביוכימיים ולבסוף מתקבלת הצורה הפעילה שלו שנקראת: 1,25 Dihydroxy vitamin D 1,25D. הצורה הפעילה 1,25D פועלת על איבר המטרה: המעי הדק ושם היא עוזרת לספיגתו של סידן. בעצמות הצורה הפעילה של ויטמין D מעודדת יצירה של תאים בוני עצם: Osteoblasts וכן מעודדת תהליכי מינרליזציה של העצם. הפעילות של ויטמין D מתווכת על ידי הקולטן שלו, שנמצא לא רק בעצמות ובמעי, אלא גם באברים נוספים, כמו תאים שנמצאים במח העצם, במח, בשד, תאים של גידולים ממאירים וגם תאי מערכת החיסון.
מכאן שיש לויטמין D פעילויות שהן מעבר לבקרה על משק הסידן ובריאות העצם, כמו למשל השפעה על מערכת החיסון. ממצא מאוד מעניין הוא שתאים של מערכת החיסון: לימפוציטים מסוג תאי T, תאי B, מקרופגים ותאים מציגי אנטיגנים יש להם מערכת משל עצמם לייצר את הצורה הפעילה 1,25 D ולהגיב לה.
אחת הדוגמאות לפעילות החיסונית של ויטמין D היא הטיפול בשחפת. שחפת היא מחלה מדבקת מאוד והיא נגרמת בעקבות הדבקה בחיידק Mycobactrium Tuberculosis. בעבר, חולי שחפת היו נשלחים לטיפולים שכללו בין היתר גם חשיפה לאור השמש שנמצא שהיא מובילה ישירות להרג של החיידק. שמן מכבד של דג קוד (Cod Liver oil), למשל, נחשב למקור עשיר בויטמין D ומשתמשים בו לטיפול בשחפת ובאופן כללי משמש להקטנת הסיכוי לתחלואה ממזהמים שונים. אחד המחקרים הגדולים נעשו בין השנים 1988-1994 ובו נבדקו 19,000 פרטים שהיו להם רמות נמוכות מהנורמה של ויטמין D (פחות מ- 30ng/ml). נבדקים אלו דיווחו על שכיחות יותר גבוהה של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. מחקר מעניין נוסף מפינלנד נעשה על 800 אנשי צבא, גברים, עם רמות ויטמין D שונות. מצאו קשר מובהק סטטיסטי בין אבדן ימי עבודה בעקבות תחלואה בדרכי הנשימה העליונות באותם חיילים שרמות הויטמין D בסרום שלהם היו נמוכות מהנורמה.
ויטמין D ושפעת
מחקרים מעניינים נוספים בדקו למשל את הקשר בין רמות ויטמין D לבין תחלואה ב*שפעת. השפעת העונתית היא מחלה שההתפרצות שלה היא תנודתית, והיא מתוארת כמו "חומר נפץ", היא מגיעה, נותנת את נזקיה ונעלמת בפתאומיות. כדי להדגים את החשיבות שיש לויטמין D עבור התקינות של מערכת החיסון, ישנם מחקרים רבים בספרות, אחד מהם נעשה על ידי קבוצה יפנית בשנת 2010 ובדק האם תוספת של ויטמין D בקבוצת ילדי בית הספר עשויה למנוע או להפחית את התחלואה בשפעת העונתית A, לעומת קבוצת ילדים שקיבלה פלצבו. במחקר השתתפו 12 בתי חולים ו-8 קליניקות פרטיות. המחקר נעשה על ילדי בית ספר בין הגילאים 6-15 שנים. התנאים להשתתפות במחקר מפורטים במאמר המקורי: Vit D Influenza viral infection.
במחקר מצאו ש-10.8% מהילדים שקיבלו תוספת של ויטמין D חלו בשפעת עונתית A, לעומת 18.6% מהילדים בקבוצה שקיבלה פלצבו. בין היום הראשון ליום ה-30 לא היו הבדלים ניכרים בהארעות של שפעת A בין הקבוצה שקיבלה תוסף ויטמין D לבין זו שלא קיבלה. בין היום ה-31 ליום ה-60, שיעור ההארעות של שפעת מסוג A היה באופן משמעותי סטטיסטי, יותר נמוך בקבוצת הילדים שקיבלו תוסף הויטמין (5.4%), מאשר בקבוצת הפלצבו (13.2%). בין יום 61 עד לתום תקופת המחקר לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשעורי ההארעות של שפעת מסוג A בין שתי הקבוצות. זהו מחקר קליני רנדומלי, שבו הראו כי תוסף תזונתי על בסיס יומי של ויטמין די (1200 יח"ל), בין חודש דצמבר לחודש מרץ הביא לאפקט מניעתי משמעותי סטטיסטי לגבי תחלואה בשפעת מסוג A, אלא שלא היו הבדלים ניכרים מבחינת תחלואה בשפעת מסוג B.
מנגנונים שונים יכולים להסביר את האפקט המניעתי של ויטמין D. הויטמין מעלה את הייצור של *פפטידים אנטי-מיקרוביאליים, כמו למשל "דפנסין" שמיוצר על ידי תאים מונוציטרים (תאי דם לבנים של מערכת החיסון). במחקר הזה, קרוב לוודאי שתוספת תזונתית של ויטמין D הביאה לידי עלייה ברמות של פפטידים אלו וזה בסופו של דבר הגן על הילדים מפני תחלואה בשפעת מסוג A. בנוסף, ויטמין D משפיע על מערכת החיסון בכך שהוא מביא ליצירה של ציטוקינים (חלבוני בקרה), אשר מורידים את עוצמת התהליך הדלקתי, ובכך הסימפטומים של המחלה הם פחותים יותר.
לוקח בקירוב של כ-3 חודשים להגיע לרמות נאותות של ויטאמין D בסרום באמצעות תוספי מזון, ומכאן ניתן להניח שכדאי להתחיל לצרוך תוסף ויטמין D לפחות חודשיים לפני תחילת עונת השפעת. המחקר הזה מציע כי תוספת של ויטמין D במהלך עונת החורף, מקטין את סיכויי התחלואה בשפעת מסוג A, בנוסף על כך הראו שתוספת של ויטמין D גרמה להפחתה בהתקפי אסטמה. ההשפעות המיטיבות שיש לויטמין D על מערכת החיסון, מוסברות בחלקן על ידי ההשפעה שלו על מערכת החיסון המולדת, מה שמכונה Innate immune system.
ויטמין D משפיע ישירות על אוכלוסיות תאי דם לבנים שנקראים לימפוציטים. הוא משנה את האוכלוסיות שלהם באופן כזה שנוטה לטובת המאזן האנטי-דלקתי. (במלים אחרות: ויטמין D מעכב את ההתרבות של לימפוציטים מסוג B ו-T, וכן מעכב את היצירה של ציטוקינים תומכי תהליכי דלקת).
צד נוסף בהשפעה של ויטמין D הוא כאשר מדובר על *מחלות אוטואימוניות. ישנן ראיות הולכות ומצטברות שמקשרות בין מחסור בויטמין D לבין מחלות אוטואימוניות, כמו טרשת נפוצה, סוכרת נעורים, זאבת systemic lupus erythematosus ועוד. עבור מספר מחלות אוטואימוניות ישנן גם ראיות מצטברות המעידות על כך שתינוקות שכבר ברחם אימם יש להם חוסר בויטמין D, תהיה להם נטייה מוגברת יותר לתחלואה אוטואימונית.
טיפים לחשיפה לויטמין D
1. חשיפה לקרינת השמש היא חיונית על מנת שיווצר ויטמין D בצורתו הפעילה. לכן הוא נקרא גם "ויטמין השמש". החשיפה לקרניים האולטרה-סגולות (UV) מהווה שלב ראשון בהפיכת ויטמין D בלתי פעיל להורמון בעל פעילות והשפעה על מערכות גוף רבות.
2. קרינת ה-UV של השמש חודרת בקלות לתוך שכבות העור ששם נוצר הויטמין D. צריך לשים לב ולתת את הדעת לכך שככל שמתמעטות שעות אור השמש, למשל בחורף, כך מתמעטת החשיפה לקרינת UV ולכן מתמעט הייצור של ויטמין D ועשויים להיות חוסרים בו. אם כך, החשיפה לקרינת השמש היא חיונית.
3. קשה לאמוד במדויק כמה זמן יש להיחשף לשמש, על מנת לאפשר ייצור רמות נאותות של ויטמין D. חלק מהחוקרים מציעים לשהות בשמש במשך 5-30 דקות בין השעות 10:00 ל-15:00 (שעה שקרינת השמש חזקה), לפחות פעמיים בשבוע, תוך כדי חשיפת הפנים, הזרועות, הרגליים והגב, ללא קרם הגנה.
4. יש לשים לב לאוכלוסיות שרוב הזמן "מכוסות" בלבוש, כך שלמעשה גם אם הם מסתובבים בחוץ בשמש, עדיין הם לא מקבלים את "מנת החשיפה לשמש" שתספיק בכדי ליצור ויטמין D ברמה מספקת. לכן, באוכלוסיות אלו עשויים לראות חוסרים, שיבואו לידי ביטוי לא רק בפתולוגיות, אלא גם בפגיעה חיסונית.
5. יחד עם כל האמור, יש כמובן להיזהר מחשיפה בלתי מבוקרת לשמש. אין לשכוח את העובדה שקרינה אולטרה-סגולה גורמת להתפתחות מלנומה, סרטן העור, ואחראית לנזקים נוספים בעור, כמו יובש, גירויים והאצת הזדקנות העור. הפתרון הוא ככול הנראה בתזונה ובתוספי תזונה.
6. לכן בתקופה זו שבה אנחנו פחות בחוץ בגלל הסגר ומגיפת הקורונה, אולי אנחנו בכלל לא מקבלים את "מנת" קרינת ה-UV הרצויה, צריכים לדאוג לתזונה העשירה בוויטמין D או ליטול אותו כתוספי תזונה.
לסיכום, ברורה חשיבותו של ויטמין D לתקינות תיפקודה של מערכת החיסון ומכאן שחשוב לתת לגוף "מנת שמש" על בסיס יומי ובמידה ואין זה מתאפשר, ניתן בקלות לצרוך אותו כתוסף תזונתי.
מושגים (לקוח מויקיפדיה):
*שפעת עונתית- (Influenza): היא מחלה נגיפית מדבקת, והיא בין מחלות החורף הקשות. המחלה מערבת בעיקר את דרכי הנשימה העליונות והתחתונות (האף, הסימפונות והריאות). לשפעת שלוש צורות עיקריות, הקרויות B ,A ו-C. שתי האחרונות פוגעות רק בבני אדם, ומעולם לא גרמו למגפות.כל שלושת זני השפעת החדשים שחוללו מגפות מתחילת המאה ה-20 נמנים על קבוצה A של נגיפי שפעת.
נגיפי שפעת מסוג A לעומת זאת, תוקפים מגוון רחב של בעלי חיים, ובהם בעלי כנף, חזירים, סוסים, בני אדם ויונקים אחרים. עופות מים, כגון ברווזים, מהווים "מאגר" טבעי לכל תת הזנים המוכרים של שפעת. A פירוש הדבר, שהנגיף חי במעי העוף אך אינו גורם לתסמינים. זני הבר של שפעת העופות יכולים לעבור מוטציות עם הזמן ולהחליף חומר גנטי עם זני שפעת אחרים, וכך נוצרים נגיפים חדשים היכולים להתפשט בקרב יונקים ובעלי כנף.
*מחלה אוטואימונית: נקראת גם מחלת חיסון עצמי ומתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון, נוגדנים ולימפוציטים מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה.
*פפטידים אנטי-מיקרוביאליים: מכונים גם דפנסינים Host Defens Peptides. הם חלק מהמערכת החיסונית המולדת הנמצאת בכל סוגי החיים. נמצא שפפטידים אלו הורגים חיידקים , וירוסים , פטריות ואפילו תאים אבנורמליים וסרטניים. הפפטידים המיקרוביאליים נחשבים למעין "אנטיביוטיקה" שמערכת החיסון שלנו מייצרת ויש להם את היכולת לשפר את החסינות של הגוף על ידי תפקודם כבקרים של מערכת החיסון.