בעמדת העידוד

זה היה שיעור חשוב לחיים עבור גולדי רייך שהגיעה לעודד את חבריה לקבוצה ושם היא גם חשה לראשונה כמה העידוד הוא חלק בלתי נפרד מהתחרות עצמה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
"הצטרפתי לנקודת העידוד יחד עם המאמן שלי גל תיכון" | צילום: גולדי רייך

שבוע מאז התחרות הכי מרגשת שטבריה ראתה בתחום הטריאתלון. לצערי המאוד רב לא עמדתי על קו הזינוק. פציעה מתמשכת ושנה הזויה במיוחד פשוט לא התחברו למצב של "תחרות".

לילה לפני התחרות חזקי חזר מדובאי מטיול מדהים שיצא אליו עם עמותת "עזר מציון" לחגוג את "ניצחון הסרטן" וסיום תקופת הטיפולים. באחת בלילה חיכינו לו בשדה, חיים בני הבכור אני ועוד חבורת הורים מרוגשים. חזקי נכנס לטרמינל עם הכיסא גלגלים בידו כשדובי גדול יושב על הכיסא במקומו והוא נכנס כמו מנצח בקו סיום לתוך הטרמינל עם חיוך של מנצחים – עין לא נשארה יבשה.

חזרנו הביתה ללילה קצר מאוד של שעה וחצי. מתעוררת לתוך גשם שוטף ויוצאת לכיוון טבריה האירוע הגדול של השנה. האמת היא שלא ממש רציתי לנסוע – היה לי קשה לחשוב על זה שאני לא אתחרה. להיות חלק מהחגיגה אבל בלי להיות בחגיגה עצמה. למזלי זו גם הייתה נסיעת עבודה – לקוחות שליוויתי דיגטלית באותו יום לא השאירו מקום להתלבטות.

המתחרים עמדו עם בטן מתהפכת חליפת שחייה וטפטופי גשם על קו הזינוק. אני עמדתי ממש מעבר לגדר תחת מטריה עם שיער שנהרס מהגשם הלא קשור הזה והרבה מאוד מים שירדו מאזור העיניים. בהתחלה ניסיתי לטשטש את הבכי אבל העיניים האדומות הסגירו ויאללה כולם כבר רגילים לראות אותי בפוזיציה הבוכה אז אני מפסיקה לנסות להסתיר. אבל גם לדמעות יש אופי – הפעם זה היה בכי טוב, משחרר ומנקה. היה בו עצבות ושמחה מעורבבים. עצבות על השנה החולפת וזיכרונות מזינוק טבריה 2021, הייתה גם שמחה והקלה על סיום הסאגה וחזרה לשגרה שגם תחזיר אותי לכושר ולקווי זינוק.

חשמל באוויר. לא סתם. אליפות העולם במזרח התיכון כל התחרות סולד אאוט, ויש גם מקצה לחצי מרחק ואפילו שלשות. חגיגה של ממש, אתלטים מ-50 מדינות ביניהם ספורטאים שמדורגים כעילית. פעם ראשונה שנראתה רמה כזו בארץ.

סבסטיאן קינלה, פטריק לנגה, קמרון וורף ועוד. בגזרת הישראלים דן אלתרמן מצטרף לרשימה המכובדת. מקצה הנשים כולל 15 ספורטאיות שמוגדרות פרו, בראשן, רות אסטל, דניאלה בליימל ואינדייה לי. אליפות המזרח התיכון – יותר סלוטים להוואי הזדמנות נהדרת לישראלים להשתתף בתחרות מרובת סלוטים להגיע לבית המקדש של ענף הטריאתלון בהוואי.

אפילו בריצת "עגלות" שאני עושה עם חזקי בטיילת צעק לנו השבוע ספורטאי תודה על העידוד | צילום: באדיבות גולדי רייך

מרגש היה לראות את הספורטאים המקצועיים מסתובבים "ביננו" באווירת המונדיאל אפשר לומר שעבור הטריאתלטיים הישראלים זה היה כמו לצפות בכוכבי הכדורגל מסי או רונאלדו בלייב.

השמש זורחת, שירת התקווה ברקע והזינוקים מתחילים. אני שואגת לחברים שלי שאגות הצלחה אחרונות מוחקת את הדמעות ומצטרפת לנקודת העידוד יחד עם המאמן שלי גל תיכון. אגב, אם היו מנצחים בעמדות העידוד גל היה מקבל מקום ראשון כולל סלוט לאליפות העולם בעידודים, הוא יודע בדיוק איפה לעמוד מה להגיד ואיך להתנהל ב-17 שעות תחרות – מהראשון ועד אחרון המסיימים. עם חיוך וסבלנות. השראה!

את רוב העידוד ביצענו 7 ק"מ מתחילת ההקפה – בסיום העלייה. הספורטאים הגיעו לשם בנקודה לא פשוטה במהלך התחרות והרגשנו שאנחנו כמו זריקת אנרגיה ברגע עייף. נכנסתי לדמות ואני בתפקיד – השעות עפו הספורטאים עברו אותנו מ-4 פעמים מהקפה להקפה העידוד הפך לחשוב יותר ויותר המזג רק הלך והידרדר והיה נראה כי טבריה הוא אישיות קיצונית מאוד בכל מה שנוגע למזג אוויר.

לא מאמינה שאני כותבת את זה, אבל זאת הייתה חוויה מדהימה. פתאום הבנתי כמה ערך אני מקבלת בעמדת העידוד – מרגש לראות אנשים נלחמים על המסלול בתחרות עם תנאים מאתגרים. לראות את המנטליות של "איש הברזל" שמנצחת על כל יכולת פיזית או תנאי מסלול מאתגרים. לראות רגעים מרגשים של ערבות הדדית, של ספורטאים שזורקים מילים טובות אחד לשני, ספורטאים שעוצרים לתת נשיקה לבן/בת זוג או לילדים. אוסף של רגעים מרגשים שאפשר לראות רק מזווית העידוד. לפתוח אוזניים ולהיות קשובה לצרכים של אנשים מי צריך מילה טובה ומי צריך עדכון איפה הוא ממוקם בדירוג התחרות על מנת לתת לו זריקה של אנרגיה להמשך.

לשמוע בלייב על המסלול על סיפור מרגש בו חברת קבוצה – האישה הישראלית המהירה ביותר- סופי קורזיזנה בתחרות ראשונה שלה במרחק המלא (בתוצאה של 10:42!!) עם סיפור מרגש בו עצרה להביא ציוד לחבר קבוצה שנתקע עם תקלה טכנית ופספסה את הסלוט ב-40 שניות! סופי תגיע להוואי בהמשך – אבל את הרגע הספורטיבי הזה אף אחד לא ישכח. תודה על ההשראה.

השיא הגיע דווקא אחרי שחזרתי לתל אביב ולתוך הלילה והיום שאחרי האינבוקס שלי התפוצץ בעשרות הודעות מספורטאים שרק רצו להודות על העידוד. לא כולם חברים שלי, לא את כולם אני מכירה, אבל איזה כיף שהייתי חלק אפילו קטנטן בהגשמת החלום הספורטיבי שלכם. אפילו בריצת "עגלות" שאני עושה עם חזקי בטיילת צעק לנו השבוע ספורטאי תודה על העידוד. איזה כיף!

זה היה שיעור חשוב לחיים והזדמנות גם להראות לחזקי כמה העידוד הוא חלק בלתי נפרד מהתחרות עצמה ואני מחכה לראות אותו מעודד אותנו בשאגות במסלול התחרות בישראמן באילת.

מוזמנים להזמין אותי לעידודים מסתבר שאני ממש טובה בזה ואני ממש מקווה לסרב לכם בשם העובדה שאני מאוד רוצה להתחרות. כך או כך תודה על ההזדמנות הייתם אדירים.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • רז הגיב:

    מדהימים!!!

    אין ספק שהתחרות הזאת היא שיא של ניהול משברים – לכולם זה מגיע בשלב כזה או אחר של התחרות.
    ראיתי אתכם בכל ההקפות בקצה העלייה, ולמרות שאני לא מכיר ולא זיהיתי זה היה פשוט מרומם. לא מחפשים רק את הקבוצה שלכם אלא מרימים לכל תריאטלט שנאבק שם עם עצמו עם מילה טובה או כמה מילות עידוד.
    בהקפה הראשונה עוד הייתי בטוח שגל מדבר עם מתאמן שלו שנמצא לידי עד ששמתי לב שאני לבד שם והוא מדבר אליי.

    פשוט אלופים

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם מכירים את הנתונים שלי והתארים בהם זכיתי. אבל למען האמת, ארצה לפני הכול להיזכר בתור אדם טוב ממיורקה. בתור ילד קטן שרדף אחרי החלומות שלי ועבד הכי קשה שאפשר בשביל להגשים אותם", רפאל נדאל בנאום הפרישה שלו מטניס.




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג