הרומן שלי עם הסוכרת התחיל לפני ארבע שנים, בהיותי בת 48. לא הרגשתי חולה, למעשה לא הרגשתי שום שינוי פיזי. בדיקות דם שגרתיות שעשיתי הראו רמות גבוהות מאוד של סוכר בדם. בבירור מול רופא המשפחה, עלה חשד לסוכרת מסוג 2, ובהתאם התחלתי בטיפול תרופתי. האבחון השגוי שלי כסוכרתית מסוג 2 נמשך שנה. שנה שלמה במהלכה מצבי הרפואי הדרדר, והטיפול התרופתי לא הביא לשיפור.
חוסר האיזון הקיצוני ברמות הסוכר הוביל אותי בסופו של דבר לבית החולים. שם אושפזתי ולאחר בירור מעמיק שכלל סדרת בדיקות, קיבלתי לבסוף את האבחנה הנכונה – סוכרת נעורים (מסוג 1). כמובן שהייתי מופתעת ומבולבלת כך, באמצע החיים, מצאתי את עצמי נדרשת להתמודד עם מחלה שעד לא מזמן הייתי בטוחה שהיא 'שמורה' אך ורק לילדים.
כתבות נוספות בנושא
"אני יכולה לעשות הכל עם סוכרת"
"הסוכרת מעולם לא מנעה ממני להשתתף בפעילות ספורטיבית כלשהי"
יאיר קרני || על סוכרת ופעילות גופנית
בן זוגי הושפע מאוד מהבשורה, אך אני התעשתי מהר מאוד. יכולתי להמתיק את הגלולה המרה בידיעה שאני לא לבד – כמה שנים לפני כן אובחן אחי הגדול גם הוא כסוכרתי מסוג 1, גם הוא בגיל דומה. החלטתי שאני ממשיכה את חיי כרגיל, כמה שניתן. מהר מאוד למדתי כל מה שאפשר על סוכרת סוג 1, בעזרתו של אחי. אין ספק שהסוכרת קירבה בינינו מאוד, ובתקופת ההתמודדות הראשונית נעזרתי בו והוא היווה משענת עבורי.
כאמור החלטתי לשדר 'עסקים כרגיל' וכך עשיתי. המשכתי לעבוד במשרה מלאה בחברה המפתחת חיסונים וטרינריים, סיפרתי לסביבה הקרובה על הסוכרת והחלטתי שאני זו שאנהל את הסוכרת ולא היא אותי.
בעקבות האבחון החלטתי לשנות את אורח החיים, ולהתמקד בשני תחומים עיקריים: תזונה וספורט. את התזונה שיניתי לאחר קריאה מעמיקה בתיעוד ובאתרי תזונה ורפואה מהעולם. החלטתי לבחור בתזונה דלת פחמימות. היום, שנים ספורות אחרי, תזונה דלת פחמימות הולכת ותופסת מקום מרכזי בארץ ובעולם, בקרב חולים ובריאים, ולאחרונה אף בקרב ספורטאי עילית.
ספורט ותזונה
על מנת לשמור על איזון הסוכרת, לצד הטיפול התרופתי, החלטתי לשלב את הספורט כמרכיב יומיומי בחיי. התחלתי להתאמן בכל דרך שעושה לי טוב: שחייה, ריצה, רכיבה על אופניים, ספינינג. הספורט הוא כמו זריקת עידוד עבורי, מצד אחד הוא מסייע לי מבחינה גופנית ורפואית להתאזן ולשמור על רמות הסוכר, ומצד שני הוא כל-כך מעודד את הרוח. בעזרת העיסוק בספורט הבנתי שאני מסוגלת, גם לצד הסוכרת, לעשות הכל. אני משתתפת בטריאתלונים, מרתונים ובמגוון מרוצים. צלחתי את הכנרת בשחייה ואחד השיאים עבורי היו מסע רכיבה תלולה על אופניים לפסגת החרמון, שמעבר למאמץ הפיזי העצום היה מרגש ומרומם במיוחד עבורי. בשנה שעברה אף השתתפתי בשלשה, בתחרות חצי איש ברזל, ביחד עם בן זוגי ובני הבכור, בה זכינו במקום הראשון בקטגוריה.
מאז האבחון אני גם מתאמנת בקבוצה מסוג א', קבוצת ספורט ייעודית לסוכרתיים סוג 1 המסייעת לסוכרתיים לשפר את איזון הסוכרת באמצעות כושר גופני, באמצעות מאמנים שהינם ספורטאים סוכרתיים בעצמם. מעבר להיותה קבוצת ספורט, קבוצה מסוג א' היא גם מסגרת חברתית לסוכרתיים, כאשר בשבתות אנו נפגשים לרכיבת אופניים ועל הדרך מתייעצים, תומכים ומעודדים זה את זה.
בעזרת לימוד והבנה וכן ניהול הסוכרת, הפכתי אותה לאורח חיים בריא שאין בו כמעט איסורים ומגבלות. חשוב לי להעלות את המודעות לכך כי סוכרת נעורים היא עדיין מחלה ללא מרפא, שעלולה להיות הפכפכה ומסוכנת ללא טיפול ומעקב נכונים. לכן שמירה על אורח חיים בריא וספורטיבי חשובים כל כך לאיזון ולניהול הסוכרת בשגרה.
ב-14 באוקטובר 2016 תקיים האגודה לסוכרת נעורים (סוג 1) את אירוע הספורט למשפחות ולספורטאים – "מסע לעתיד מתוק", שמטרתו גיוס כספים לקידום המחקר למציאת מרפא לכ-50 אלף חולי סוכרת סוג 1 בישראל ולשיפור איכות חייהם. "מסע לעתיד מתוק", יתקיים בלטרון, בשיתוף מועצה אזורית מטה יהודה ופארק מיני ישראל. השנה יתקיים האירוע בחסות ראשית של חברת סמסונג וחברת התרופות נובו-נורדיסק. המסע יתקיים בתנאי שטח ויכלול שלושה מסלולי ריצה/הליכה: 3 ק"מ (מסלול למשפחות), 6 ק"מ ו-12 ק"מ, ושני מסלולי רכיבה: 12 ק"מ ו-36 ק"מ, כל אלו על רקע נופיו הקסומים של אזור מטה יהודה. הנחה תינתן לחברי האגודה לסוכרת נעורים, לתושבי מטה יהודה, ללקוחות לייף סטייל ולקבוצות. מהרו להירשם, מספר המקומות מוגבל!
היי אני גם סכרתית ומתעסקת בספורט איך ניתן ליצור קשר עם בילי או קבוצת האימון שלה.
בפייסבוק. קבוצה מסוג א. מוזמנת בשמחה. אפשר ליצור קשר עם כפיר טהרי.
תותחית