אף אחד לא יכול להתווכח עם העובדה שאליוד קיפצ'וגה, רץ המרתון הטוב בעולם, הגיע ליכולות שמעטים מאוד האמינו שגוף האדם יכול לעמוד בהן בריצה למרחק של 42.2 קילומטרים. מצד שני, צריך לזכור שמרתון זו תרבות שלמה בכל העולם, ושחוץ מהתוצאות המהירות בעולם יש גם שיאי גילאים, ושבתוך השיאים האלו מסתתרים סיפורים מדהימים.

האם ישבור את שיא העולם של אד וויטלוק?

אחד מהם הוא של ג'ין דייקס, שאולי העובדה שהוא רץ מרתון בטורונטו בשבוע שעבר בזמן של 2:55:17 שעות לא אמורה לרגש יותר מדי אנשים, אלא אם כן הם מודעים לזה שהוא בן 70. ולא רק זה, כי בניגוד למרתוניסטית אחרת בת 70, ג'יני רייס, שרצה לאחרונה במרתון שיקגו 3:27:50 שע' (שיא עולם לנשים בקטגוריית הגיל שלה), דייקס נמצא כל הזמן במגמת שיפור של שיאו האישי במרתון. וכעת, הוא רחוק רק בחצי דקה מהשיא העולמי בקטגוריית הגיל 70-74 השייך לאד וויטלוק, שמחזיק בשיאים מדהימים נוספים לגילאים מבוגרים יותר.

וויטלוק הלך לעולמו בשנה שעברה, אבל ג'ין דייקס זוכר מצוין הרצאה שלו במסגרת אירועי מרתון טורונטו ב-2013, שבה נשאל וויטלוק איזה מהשיאים שלו יחזיק מעמד הכי הרבה. וויטלוק אמר אז שזה אותו שיא לגילאי 70-74 במרתון העומד על 2:54:48 שעות ונקבע ב-2004 בטורונטו. דייקס מספר שבאותה הרצאה של וויטלוק הוא היה רץ בן 65, עם שיא אישי של 3:16 שעות במרתון וגם הוא אמר לעצמו שכנראה שאף אחד לא יוכל להתקרב לתוצאה הזו. מצד שני, גם הוא לא חלם שיוכל להפתיע את עצמו עד כדי כך בפרק זמן של 5 שנים, וזה דווקא משהו שהרבה רצים למרחקים ארוכים יכולים להזדהות אתו.

ישמח לנסות לשבור את השיא של אד וויטלוק

בין הגילאים 65 ל-70 דייקס שיפר את שיאו האישי במרתון ביותר מ-18 דקות, כשבגיל 70 סיים את מרתון רוטרדאם בזמן של 2:57:43 שעות. חצי שנה לאחר מכן ובשבוע שעבר, הוא סיים את מרתון טורונטו בזמן מדהים של 2:55:17 שעות וגם עם חלוקת קצבים מדהימה שכללה חצי מרתון ראשון בזמן של 1:27:33 שעה וחצי שני בזמן של 1:27:44 שעה.

ועכשיו, הוא סוף סוף יכול לעשות את הלא ייאמן ולכוון לשבירת אותו שיא עולם מדהים של וויטלוק, שבעין מקצועית נראה בלתי שביר כפי שאולי נראה היום שיא העולם הנוכחי במרתון של אליוד קיפצ'וגה. החדשות הטובות הן שיש לו עוד שלוש שנים לנסות ולעשות את זה, אבל השאלה הגדולה היא איך הוא מתמודד כל כך הרבה שנים נגד המסלול הטבעי של הגוף האנושי, שהולך ונחלש?

"המחשבה על כך שיש שיא שאפשר לשבור נותנת לי את המוטיבציה להתאמן. כמובן שאין לי שום דבר נגד אד וויטלוק, אבל אני אשמח לנסות לשבור את השיא שלו. כשיש מטרה כזו באופק, זה מאפשר לי להתאמן ממש קשה".

מאמן חדש תוצאות חדשות

באותו מרתון ב-2013 בטורונטו, דייקס קיווה לשפר את שיאו האישי שעמד על 3:16 שעות אבל היה איטי בהרבה וסיים ב-3:29 שעות. הצעד הבא שלו היה לעבור להתאמן, לראשונה בחייו, אצל מאמן, כי הוא פשוט רצה לדעת עד כמה הוא יכול לממש את הפוטנציאל שלו כרץ מרתון. "תמיד חשבתי שזה טיפשי לשכור מישהו כדי שהוא יגיד לי איך אני צריך לרוץ, כי מי לא יודע לרוץ?", מספר דייקס.

אבל הוא עשה את זה, ושכר את שירותיו של ג'ון גולדת'ורפ, שכמו דייקס הוא תושב פילדלפיה בארצות הברית. כבר מההתחלה, גולדת'ורפ החל לדרוש הרבה יותר. בעוד שלפני כן דייקס חשב שהדבר הטוב ביותר בשבילו היה ריצות ארוכות ואיטיות (באופן הגיוני בהתאם לגילו) ודאג למנוחות ארוכות אחרי אימונים עצימים, מאמנו החדש החליט להסיק עם שגרת האימונים שכללה 3-4 ריצות בשבוע והעביר אותו לשגרה של 5-6 אימונים בשבוע. "פתאום הכל נהיה מהיר יותר, גם הריצות המהירות וגם ריצות ההתאוששות", מספר דייקס. במקביל, הוא גם יצא לפנסיה אחרי שעבד כמתכנת מחשבים, מה שאפשר לו להשקיע את כל הזמן שלו רק באימונים ובהתאוששות.

המחויבות למאמן שלו עוזרת, כך הוא מספר: "אני תמיד רוצה לרצות אותו וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך הלאה", הוא מספר. למעשה, כבר 5 חודשים אחרי שדייקס החל לעבוד עם מאמן, הוא הצליח לשפר את שיאו האישי ב-7 דקות וסיים על הפודיום של בני גילו במרתון בוסטון בזמן של 3:09 שעות. והוא לא מסתפק רק במרתונים, אלא גם במרוצי אולטרה ובמרוצי שלבים. למרות שזה לא קונבנציונלי לגילו הוא אומר: "ריצות אולטרה מספקות בסיס מצוין, אני עושה אותם די הרבה ואחרי שאני בונה את הבסיס, אני עובד על המהירות שאני צריך בשביל המרתון".

האתגר הבא שלו, עד כמה שזה נשמע מוזר, יהיה לרוץ 50 קילומטרים בסן פרנסיסקו ב-1 לדצמבר ויום לאחר מכן לרוץ במרתון קליפורניה. אחת המטרות שלו היא לעודד אנשים בני גילו לקחת על עצמם אתגרים שנהוג לחשוב שהם גדולים עליהם. "גרמתי לשלושה או ארבעה אנשים לרוץ למרחקים של 50 מייל וזה משהו שהם מעולם לא דמיינו. שכנעתי אותם כמה זה כיף, והרבה אנשים מבוגרים אומרים לי שבזכותי הם רצים הרבה יותר טוב.