שתי נשות הברזל הבכירות בישראל היו קרובות מאוד לפודיום וגם לסלוט להוואי במסגרת אליפות אירופה, שהיא ככל הנראה לא תחרות ידידותית לנשים
מאת:דני בורשבסקי
בקבוצת זון 3 קיוו לעשות היסטוריה ולשלוח השנה לאליפות העולם בהוואי שלושה נציגים ישראלים שלובשים את המדים הכחולים-לבנים שלהם. בסופו של דבר ניר מנחם היה זה שהשיג את הסלוט להוואי בזכות המקום השני בקטגוריית הגילאים 18-24. שתי נשות הברזל הבכירות בארץ, אירנה מאזין ודורה הלר, ראו את הסלוט בהישג יד אבל בסופו של דבר סיימו רק במרחק נגיעה ממנו ומהפודיום היוקרתי של אליפות אירופה בפרנקפורט, שהתקיימה בשבוע שעבר.
דורה הלר בשלב הרכיבה צילומים באדיבות דורה הלר
תחרות אגרסיבית בלי הרבה נשים
הלר, ששיאה האישי במרחק איש ברזל עומד על 10:44 שעות, יודעת שאולי יש מקומות יותר נכונים מפרנקפורט כדי להשיג סלוט להוואי עבור נשים, אבל מצד שני היא לא רצתה לוותר על ה"מגרש הביתי" שלה כפי שהיא מספרת: "זו הייתה הפעם הרביעית שלי בפרנקפורט כי ההורים שלי גרים שם ומבחינתי מדובר בתחרות ביתית עם לינה, בייביסיטר ועידוד. כיף להתחרות שם בגלל הארגון והעידוד של מאות אלפי האנשים, אבל מדובר בתחרות אגרסיבית מאוד שלא מושכת אליה הרבה נשים. הנשים היוו רק 8 אחוזים מהמשתתפים, וזו גם הסיבה שבתחרות הזאת לא חולקו יותר מדי סלוטים לנשים, בניגוד לגברים. במקרים רבים, הנשים שכן מגיעות לשם הן מתחרות ברמה גבוהה שהיו מקצועניות".
הלר סיימה את איירונמן פרנקפורט בזמן של 11:02:44 שעות. היא הייתה אחת השחייניות האיטיות בקטגוריה שלה, וגם במרתון יריבותיה לצמרת רצו בקצב מהיר יותר – אבל על האופניים הנציגה הישראלית דהרה על המסלול שהיא מכירה כל כך טוב, ואפילו המתחרה השניה הכי מהירה בקטגוריה שלה הייתה איטית ממנה ביותר מ-10 דקות. בסופו של דבר הלר פספסה את המקום השלישי ואת הפודיום בדקה וארבע שניות, כשהמקום השני והסלוט להוואי היו רחוקים ברבע שעה. "בפתיחה שחיתי יותר מדי, וגם מישהו הוריד לי את הצ'יפ, כך שבתחנת ההחלפה הייתי חייבת צ'יפ חדש וזה עיכב אותי בשלוש דקות. כנראה שזה מה שמנע ממני את הפודיום, אבל מהסלוט הייתי רחוקה בכל מקרה. יש מתחרות חזקות בפרנקפורט וזו הסיבה שאני מראש לא מגיעה לתחרות הזאת כדי להשיג סלוט. אני מעריכה שיותר קל להשיג את הסלוט בתחרויות בארצות הברית, אבל היה כיף להיות חלק מקבוצה גדולה של מתחרים ומלווים בפרנקפורט". במקרה של הלר, היא לא נשמעה מאוכזבת במיוחד ונראה שהיא הכל מקרה תמשיך להגשים את החלומות שלה גם במקומות אחרים. אחרי הכל, מדובר בספורטאית שהתחרתה פעם בטריאתלון אבו דאבי היוקרתי שבמפרץ הפרסי (טריאתלון למרחק ארוך) וכנראה שהיא לעולם לא תפסיק להפתיע.
דורה הלר. תחרות שלא מושכת הרבה נשים
מי שנסעה לגרמניה במטרה להשיג את הסלוט ולהתחרות באליפות העולם פעם נוספת הייתה אירנה מאזין, אלופת ישראמן נגב לנשים. היא אפילו סיימה את התחרות בזמן המהיר ביותר שקבעה אי פעם, 10:32:37 שעות, אבל זה הספיק לה רק למקום הרביעי בקטגוריית הגיל 40-44, כששתי הראשונות זכו בסלוט. השנה, בניגוד ל-2012, היא לא תגיע להוואי ותצטרך להמתין להזדמנות הבאה. "הייתי רחוקה בחמש דקות מהסלוט, ולמרות שזו היתה התוצאה הכי מהירה שלי, לא עמדתי במטרה", מספרת מאזין ומתארת את התחרות שגרמה לה לרגשות מעורבים: "מצד אחד הגענו לשם הרבה אנשים וזה היה ממש נוח כי לא היה צריך לדאוג מכולם. מצד שני, אני אישית סבלתי מכמה תקלות והתחרות לא התנהלה טוב. במסלול בפרנקפורט יש קטע קטן של אבנים משתלבות ברכיבה וזה גרם נזק לאופניים. חוץ מזה כנראה שלא ייחסתי מספיק חשיבות למזג האוויר החם והתייבשתי ברכיבה".
אירנה מאזין על מסלול הריצה
גם הלר נזכרת במזג האוויר בפרנקפורט, שבמקרים רבים לא מאיר פנים למשתתפים באליפות אירופה: "כמעט תמיד יש שם תנאים קשים. לפני שלוש שנים היה גשם, הפעם נהיה מאוד חם במיוחד בקטע של הריצה והיה אפשר לראות את זה מצוין לאחר מכן באוהל הרפואי". אגב, גם במקרה של אירנה מאזין היא היתה השחיינית האיטית ביותר מבין יריבותיה בצמרת בקטגוריה, ורק בקטע הרכיבה היא החלה לסגור פערים, כשהרכיבה באמת היתה מהירה יחסית למי שסבלה ממספר תקלות לאורך 180 קילומטרים אותם סיימה בזמן של 5:29 שעות. את המרתון סיימה מאזין בזמן מצוין של 3:37 שעות, אבל השנה זה לא יספיק לה כדי להגיע להוואי.
תוצאות בולטות נוספות של ישראלים שהתחרו בפרנקפורט:
נשים (40-44) – לימור הגני 11:28:54 שעות (מקום 10)
גברים (40-44) – אלדד ורדי 9:40:19 שעות (מקום 37)
גברים (45-49) – עוז דודאי 10:05:52 שעות (מקום 51)
גברים (35-39) – עמית גלעדי 10:10:07 שעות (מקום 84)
גברים (45-49) – אלי כהן 10:15:44 שעות (מקום 70)
נשים (50-54) – מינה נוסבאום 12:54:39 שעות (מקום 10)
נשים (45-49) – נטע כהן קנב 13:02:07 שעות (מקום 18)
17.7.2014
דני בורשבסקיעיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
