המאמן אריאל רוזנפלד, ישתף אתכם בחודשים הקרובים בתהליך ההכנה שלו לקראת אליפות אירופה ב-24 שעות ובכל פרק יתמקד בנושא אחר הקשור להכנה המורכבת למרוץ
בחודשים הקרובים אשתף ב"זמן אמת" את תהליך ההכנה שלי לקראת אליפות אירופה בריצת 24 שעות שתתקיים ב-19-20 לספטמבר סמוך לורונה, איטליה. התהליך נגזר מהיכרות עמוקה של המאמן שלי, ליאור זך-מאור, עם ניסיוני הקודם, עומסי האימונים אליהם אני מורגל, מרחקי הריצה שהתאמנתי והתחריתי בהם, עשרות משובי אימון שבועיים (ולפעמים גם יומיים) והמטרות שלי מהמרוץ עצמו. בכל פרק אתמקד בנושא אחר הקשור להכנה המורכבת למרוץ.
מחפש אירוע עם חיבור רגשי אריאל רוזנפלד בסיום מרוץ הספרטניון | צילום: שירי אירם
עוד כתבות בנושא
אריאל רוזנפלד מסכם את הספרטניון
כיצד מבצעים הכנה ספציפית למרוץ 24 שעות?
התגובות הפיזיולוגיות בקרב רצי אולטרה מרתון 24 שעות?
בבלוג הקודם תיארתי את תהליך ההכנה שלי למרוץ 24 השעות הראשון בו השתתפתי, מרוץ הספרטניון ואת המרוץ עצמו. והנה עדיין לא יבשה הדיו ואני יוצא למסע חדש. בפרק זה אתמקד בשאלה המשמעותית ביותר בעיני לפני תחילת מסע כזה. למה?
חיבור רגשי
אני מאמין מאוד שבחירת מרוץ המטרה הקרוב שלי חייב להיות קשור לחיבור רגשי עמוק לאירוע עצמו ונוהג כך כבר שנים. למעשה מהיום שהתחלתי לרוץ. מרוצי 24 שעות עניינו אותי מאז ומעולם, ובמיוחד משנת 2015 בה השתתפתי לראשונה בספרטתלון. המרוצים הללו והספרטתלון משתייכים לאותו ״ז׳אנר״ של מרוצים ארוכים במיוחד ובאותה נשימה גם "הישגיים". בספרטתלון זה בא לידי ביטוי בדמות מגבלת זמן חריגה במהלכו ובסופו, ולעומת זאת במרוצי 24 שעות הדבר בא לידי ביטוי בשאיפה למקסימום מרחק. ואכן יש חפיפה משמעותית בין משתתפי הספרטתלון לבין מרוצי 24 שעות, לפעמים אפילו באותה השנה.
באופן ספציפי, החוויה האישית שלי בתהליך ההכנה למרוץ הספרטניון והמרוץ עצמו הוכיחו לי עד כמה אני מחובר רגשית לפורמט הזה של האירוע – אני יכול לעשות משהו שאני ממש ממש אוהב, למשך יממה שלמה, בתנאים הכי טובים (מסלול שטוח, תחנות תזונה צמודות שלא מצריכות ממני לשאת כלום עלי, עידוד בלתי פוסק וכו׳) בכדי לרוץ הכי הרבה שאוכל. עוד לפני ההשתתפות בספרטניון ידענו על קיומם של עשרות תחרויות בשנה בפורמט הזה, לרבות אליפויות אירופה ועולם.
דילמה: אליפות אירופה ב-24 שעות או הספרטתלון?
בבירור שערכנו הבנו שב-2020 לא תתקיים אליפות עולם לזמן הזה אלא אליפות אירופה והיא מתקיימת שבוע בלבד לפני הספרטתלון (ו…לא, לא מומלץ לעשות את שתיהן בהפרש של שבוע). וכך למרות שהשגתי את הקריטריון האוטומטי לקבלה לספרטתלון, ליאור ואני החלטנו להעדיף את אליפות אירופה מהסיבות הבאות.
סימון 0 על כך שלא נותרו עוד הקפות לקריטריון האוטומטי לספרתטלון | צילום: שירי אירם
הפשוטה ביותר היא שבספרטתלון השתתפתי כבר 3 פעמים (2015, 2017, 2018) ואין לי ספק שאחזור אליו שוב. הקריטריון האוטומטי שלי תקף גם ל-2021-2022. באליפות אירופה ב-24 שעות עדיין לא הייתי. למעשה לא הייתי באליפות אירופה כלשהי במשהו. עד גיל 18 הייתי שחקן כדוריד ורץ למרחקים קצרים, אבל פשוט לא הייתי טוב מספיק בכדי להגיע לרמה הזו. אז לפעמים מה שלא מסתדר בגיל 18 עובד טוב יותר בגיל 47. נפלאות דרכי העולם.
אוסיף גם שאליפות אירופה אינה תחרות פרטית ולכן זו אינה החלטה שלי בלבד. לשמחתי איגוד האתלטיקה הישראלי החליט לרשום אותי לאליפות ולייצג את מדינת ישראל באירוע. למיטב ידיעתי זו השתתפות ראשונה לישראלי באליפות הזו ואשמח לייצג אותנו בגאווה גדולה.
בית ספר בשידור חי
באליפויות אירופה קודמות השתתפו כ-150-200 רצים ורצות, מתוכם כמה עשרות שהם הטובים והטובות ביותר בעולם. אני תמיד מחפש בשקיקה מקורות לימוד בכדי לדעת איך להתנהל בצורה טובה יותר בריצה, וזו תהיה הזדמנות נהדרת עבורי ללמוד מהם ״בשידור חי״ על המסלול – איך הם מחלקים את הכוחות על פני המרוץ, איך הם מחלקים ריצה והליכה ועוד.
בנוסף, עצם השהייה אתם לפני המרוץ, במהלכו ואחריו מאפשרת הרבה מאוד אינטראקציה, קשרים וחברויות שאני לוקח איתי להמשך. בתהליך ההכנה לספרטניון התייעצתי עם לא מעט חברים/ות כאלו שפגשתי לאורך השנים וזו הזדמנות נהדרת לפגוש אותם/ן שוב וגם רצים/ות נוספים.
המשך לספרטניון
הספרטניון היה האירוע הראשון שבו השתתפתי בפורמט הזה ולכן בהגדרה רוב התכנון שלנו התבסס על "ניחושים אינטליגנטיים", על סמך הניסיון הרב שנתי שלנו ממרוצים ארוכים קודמים.
שמח גם בלילה בספרטניון | צילום: ליאת נתנאל
בראייה לאחור נראה שהרוב המכריע של מה שתכננו לעשות עבד בצורה מעולה. יש עוד כמה דברים שנרצה לבדוק/לנסות בעיקר בכדי לראות איך אפשר להקל על כאבי השרירים שחוויתי ב-7 השעות האחרונות, אבל אנחנו מאמינים שעצם ההכנה והשתתפות באירוע נוסף כזה תביא לשיפור.
לסיכום, ההחלטה על ההשתתפות באליפות אירופה התקבלה אצלנו עוד לפני ההשתתפות בספרטניון. עדיין רציתי להוכיח לעצמי שאני מחובר רגשית לאירוע בפורמט כזה וחווית המרוץ עצמו רק חיזקה את ההחלטה שלנו. ורונה, אנחנו באים!!!
