ב-7.10 קבענו ב-06.00
07.00 בערך בשדרות
08.00 וקצת בארי
יאללה מסתובבים
90 ק"מ הלוך חזור
שטוח, מהיר.
בארי הלוך חזור
אימון שטוח
שבועיים לפני חצי איש ברזל ביוון בואכה חצי בטבריה…
מטעמי זריחה מאוחרת,
טמפרטורה נמוכה וקיבה רגיזה איחרנו לעלות על האופניים וב-6:29 כשהרגל בקליט נשמעה האזעקה הראשונה והחלו הנפילות מסביבנו…
טיימינג.
100 יום אחרי רכבנו לבארי.
מתחילים להתגלגל דרומה
דבוקת הרכיבה של סקייליין עגורנים
אנחנו ילדי חוץ בקיבוץ של טרייהרד
הדבוקה של גל תיכון חולפת
חזקים נחושים ויפים
בשלב מסוים אנחנו לבד
אין דבוקות מסביב
שממה, מעט מאוד רכבים חולפים בדרך לשום מקום וחזרה משם…
תלמים של המחרשות באדמה
תלמים של הטנקים באספלט
ירוק מסביב ופסטורלי
שקט, שקט מדי
שקט שנקרע מרעם תותחים מבהיל
שנשמע מפסקול של סרט אחר
"ארמגדון היום שאחרי"
בוץ על הכביש מהצמיגים הכבדים
ופרפר שלא יודע שמשהו בכלל קרה
והבתים שרופים ,הרוסים
מבנים ריקים
בלי האנשים שעשו אותם לבית
בית שלהם
הדשא ירוק וריק מדי
הגדר שכשלה תוקנה
דגל ישראל על אוהל חיילים
ריח רפתות
בשקט הזה עם עצמך מחשבות
"טלפון אחד…" היא ביקשה
אנשים שקטים מסביב – אבל
טרקטור מטרטר בשדה
זיק מטרטר בשמיים
אנו מקרקשים עם האופניים בבוץ
על מה שנשאר מהכביש ההיקפי של הקיבוץ
הצמיגים הצרים עומדים במשימה.
עוצרים
מיגונית ססגונית
סמוך לפתח – מדבקת זיכוי של זק״א
ממשיכים
רכב ליווי האמר צבאי מזדמן
נתגבר ונצמח ונגדל ונחזור ונצליח כי אנחנו יודעים איך וכי אין לנו ברירה.
בתקווה שנלמד, ולא נשכח.
100 יום למלחמה
100 ימים של שבי
100 ק"מ לבארי וחזרה.
100, ציון נכשל.