השחייה הישראלית הוכתה אתמול (שני) בתדהמה עם הידיעה על מותו של שחיין העבר, ד"ר אמיר גניאל, בגיל 55 בלבד. גניאל סבל בשנים האחרונות ממחלה קשה ומת בביתו שבפילדלפיה, שם עבד בשנתיים האחרונות. גניאל היה אחד השחיינים הבולטים בארץ בשנות השבעים והשמונים, ולאחר פרישתו למד רפואה והפך למנתח חזה ולב. בנו, אמרי גניאל, המשיך את דרכו כשחיין וייצג את ישראל במשחקים האולימפיים ב-2012 בלונדון.

בנו השלים את החלום האולימפי ב-2012. אמיר גניאל (מימין) ואמרי | צילום: איגוד השחייה

ד"ר אמיר גניאל נולד ב-1963 בירושלים, אבל החל לשחות כשהיה בן 7 בארצות הברית, כשמשפחתו עברה לשם לצורך עבודת פוסט-דוקטורט של אביו שהיה פיזיקאי. כאן בארץ הוא החל לגרוף מדליות באליפויות ישראל לגילאים עוד כשהיה בן 10. כשהיה בן 13, תוך כדי שזכה ב-7 תארים באליפות ישראל לגילאים, הוא גם שבר את השיא הישראלי לבוגרים במשחה 800 חופשי. אגב, שני שיאי גילאי 13 שקבע בשנות ה-70 מחזיקים מעמד עד היום, מדובר בשיאים למשחי 800 ו-1,500 חופשי.

בגיל 17 הוא היה אמור להשתתף במשחקים האולימפיים וגם נהנה מעונה מצוינת שבמהלכה הפך לשחיין הישראלי הראשון שירד מ-4 דקות במשחה 400 חופשי. בסופו של דבר, ישראל הצטרפה לחרם האמריקאי על אותם משחקים שהתקיימו ב-1980 במוסקבה וכך גניאל פספס את החלום האולימפי. בתחילת שנות השמונים קבע גניאל 4 שיאים בוגרים שהחזיקו מעמד למספר שנים טובות. מדובר בשיאים ל-200, 400, 800 ו-1,500 חתירה. השיא ב-400 חופשי החזיק מעמד במשך 13 שנים ונשבר רק ב-1993.

גניאל השתתף פעמיים במשחקי המכביה וזכה שם בשתי מדליות זהב, 5 מכסף ואחת מארד. כמו כן הוא ייצג את ישראל בתחרויות שמונה האומות שבהן צבר 6 מדליות זהב,  מכסף ו-4 מארד.

"לא היו לי שחיינים שעבדו ברצינות ובהתמדה כמו אמיר" 

פרשן השחייה בוקי צ'יש היה מאמנו של אמיר גניאל במכבי תל אביב בין השנים 1981 ל-1984. צ'יש התייחס היום לגניאל כתופעה בגיל צעיר וסיפר: "כאלה תופעות לא היו כאן. הוא היה אחד השחיינים הטובים בעולם בגילו, ואולי זו לא צריכה להיות מטרה בגיל 14, אבל ככה הוא היה. בגיל 12 הוא סבל מגידול סרטני ברגל שהצריך ניתוח, הוא לא שחה חצי שנה ולאחר מכן היה מגיע לבריכה על קביים ונכנס לשחות. אין ספק שזה פגע בשחייה שלו, אבל הוא לא ויתר והתמקד בסגנון החתירה, מאחר ובסגנונות האחרים צריך רגליים חזקות יותר. לא היו שחיינים שעבדו ברצינות ובהתמדה כמו אמיר".

צ'יש נהנה להיזכר באיכויות המאוד ייחודיות שאפיינו את אמיר גניאל כשחיין, ואולי זה גם עזר לו להפוך בהמשך לרופא מנתח שעבד בבתי החולים סורוקה ואיכילוב וגם בבתי חולים בבוסטון ופילדלפיה: "הוא ידע את הגוף שלו בצורה בלתי רגילה, ידע לשחות ולהגיד את הזמן שלו בלי להסתכל על השעון, תופעה שלא הכרתי אף פעם. אם היה עושה 50 מ' הוא ידע להגיד בדיוק את הזמן שעשה", מספר צ'יש ומוסיף: "הוא היה רציני אולי אפילו יותר מדי עם השחייה והעבודה, ואת זה ידע להנחיל לבנו אמרי".

"הוא היה רציני ואולי אפילו יותר מדי". ד"ר אמיר גניאל | צילום: BASWIM

"הוא היה אחד השחיינים הכי מוכשרים שגדלו בשחייה הישראלית. השיאים שלו היו בזמנם יוצאי דופן ברמה הישראלית. בגיל 13-14 הוא חזר מהפסקה של כחצי שנה בשחייה, והפציץ עם שיאי גילאים מהדור הבא", מספר המאמן חנן גלעד, אמיר הפסיק את קריירת השחייה שלו מוקדם מדי. באותם ימים לא באמת היו לאיגוד השחייה אמצעים לתמוך בשחיין ברמתו. אימנתי את שגב פורת שרדף אחרי השיאים של אמיר, ולבסוף שבר את השיא של אמיר ב-1,500 מ' חופשי. אבל ב-400 מ' חופשי, למרות כמה וכמה ניסיונות, שגב לא הצליח לשבור את השיא של אמיר. רק 30 שנה אחר כך, הצליח דניס לוקטב לשבור את שיא הגילאים של אמיר ב-400 מ'".

יוחאי ליפשיץ היה אחד המתחרים העיקריים של אמיר גניאל בשנות השמונים. היום הוא סיפר: "ב-1978 הוא היה דמות להערצה, ומ-1981 הפכתי למתחרה שלו. היתה בינינו יריבות הוגנת. למרות שהתחרינו אחד בשני היו בינינו יחסים טובים, ובאחת התחרויות בחו"ל אפילו ניצחנו זוג שחיינים אמריקאים בבאולינג. הוא היה בחור שקט ונבון, עילוי בשחייה, וחריג בנורמליות שלו בתוך הנבחרת. הוא היה אלוף האריזות ועד היום אני אורז מזוודות כמו שאמיר גניאל לימד אותי. בתקופה שבה רדפנו אחרי הקריטריון האולימפי ללוס אנג'לס 1984 עשו לנו מבחנים פסיכוטכניים שהגיעו ממזרח גרמניה. רק אמיר ועוד שחיין הצליחו לעבור את המבחנים האלה. אמיר הוא שחיין מצוין שהטביע חותם גם על לוח השיאים הישראלים, וצריך לזכור שגם היתה לו רגל אחת חלשה יותר".

בשנות השיא של הבן אמרי גניאל בשחייה הישראלית, ד"ר אמיר גניאל דאג לעקוב אחריו מקרוב וגם הפך לרופא של הוועד האולימפי הישראלי. הוא תמיד המשיך לעקוב אחרי השחייה הישראלית והעולמית כפי שמעידים מכריו. מועד הלוויתו עדיין לא נקבע.

שיאי ישראל שאמיר גניאל החזיק בהם
200 מטר חופשי: 1:54.29 דקות, נקבע בשנת 1983, נשבר בשנת 1991 על ידי יואב ברוק (1:53.47 דקות)
400 מטר חופשי: 3:59.29 דקות, נקבע בשנת 1980, נשבר בשנת 1993 על ידי מורן זומרפלד (3:58.43 דקות)
800 מטר חופשי: 8:23.33 דקות, נקבע בשנת 1980, נשבר בשנת 1989 על ידי רז דר (8:21.97 דקות)
1500 מטר חופשי: 15:49.62 דקות, נקבע בשנת 1980, נשבר בשנת 1986 על ידי שגב פורת (15:48.72 דקות)

2 שיאים ישראלים לגילאים שגניאל עדיין מחזיק בהם (2017)
800 מטר חופשי לגילאי 13: 9:10.30 דקות (אוגוסט 1976)
1500 מטר חופשי: לגילאי 13: 17:30.00 דקות (אוגוסט 1976)