זה לא התסריט שמיליוני צופים ברחבי העולם דמיינו אתמול (שבת). נכון, אחרי ההפסד של יוסאין בולט בגמר ל-100 מטרים ואחרי אליפות מאוד מאכזבת לנבחרת הג'מייקנית, אפשר היה לצפות שבולט וחבריו לא ינצחו את ריצת השליחים 4 פעמים 100. אבל מי חשב שאת הריצה האחרונה של האתלט הגדול מכולם הוא לא יצליח לסיים?
יוסאין בולט היה הרץ הרביעי בנבחרת הג'מייקנית. הוא קיבל את המקל מיוהאן בלייק כשג'מייקה במקום השלישי בפער לא גדול במיוחד מהאמריקאים והבריטים, פער שבשנים קודמות הוא היה מוחק ואפילו די בקלות. אלא שהפעם, בזמן שהצעדים הגדולים שלו קידמו אותו לכיוון ההובלה, הוא מתח שריר ולא יכל להמשיך לרוץ בעשרות המטרים האחרונים. הוא סבל מכאבים ונשכב על הרצפה ממרר בבכי. כך נגמרה הקריירה של האיש המהיר בהיסטוריה, שכל כך רצה שזה יראה אחרת אבל אף אחד לא יקח ממנו את ההישגים המטורפים שלו, ההישגים שנראים לא אנושיים שזה בדיוק ההפך מאיך שהוא נראה על המסלול אתמול בלונדון.
המפתיעה הגדולה של הערב היתה הרביעייה הבריטית, שהצליחה לנצח את הפייבוריטים האמריקאים, שקיוו שמעידה של ג'מייקה תחזיר להם סוף סוף את מדליית הזהב. הבריטים חצו ראשונים את קו הסיום בזמן של 37.47 שנ', 5 מאיות מהיר יותר מהאמריקאים כאשר יפן זכתה במדליית הארד עם 38.04 שנ'.
את הקהל הבריטי זה פיצה על הפסדו של מו פראח. הגיבור הגדול של האתלטיקה הבריטית בשנים האחרונות רץ על המסלול בפעם האחרונה בלונדון. הוא כל כך רצה להשלים דאבל נוסף של הריצות 10,000 ו-5,000 ואחרי שניצח ביום הראשון של האליפות בריצה הארוכה יותר, כאן הוא כבר נתקל במשוכה קשה יותר. שלושת האתיופים בגמר עבדו ביחד והקשו מאוד על פראח, שבמהלך הריצה היה צריך גם לפזול לכיוונם של רצים אחרים כמו פול צ'לימו האמריקאי, פטריק טירנן האוסטרלי וגם אנדרו בוצ'ארט הבריטי.
בסופו של דבר ובניגוד גמור לכל ריצה דומה בשנים האחרונות, פראח פרץ מוקדם מיד בריצה מאוד טקטית שהתישה אותו, וביישורת האחרונה נגמרו לו הכוחות. למען האמת, גם מדליית הכסף שאתה סיים כמעט וברחה לו. המנצח הגדול היה האתיופי מוקטאר אדריס שסיים בזמן של 13:32.79 דק', פראח סיים ב-13:33.32 דק' ובמדליית הארד זכה צ'לימו עם 13:30.30 דק'. בסיום הריצה אמר פראח: "היה קשה מאוד מול האתיופים כי הם החליטו שאחד מהם יקריב את עצמו בשביל הריצה הזאת". פראח יתחרה עוד פעמיים נוספות באצטדיון, בבירמינגהם ובציריך, ולאחר מכן יתמקד בקריירת מרוצי כביש.
קצת לפני ריצת השליחים התקיימה גם ריצת השליחות ל-4 פעמים 100 מטרים וכאן האמריקאיות לא אכזבו. הרביעייה בכיכובן של אלופת ה-100 טורי בואי ואליסון פליקס הוותיקה ניצחה בזמן של 41.82 שנ' והקדימה את בריטניה (42.12 שנ') כשג'מייקה סיימה שלישית (42.19 שנ').
אחרי מספר שנים ללא הישגים משמעותיים, סאלי פירון האוסטרלית ניצחה בגמר ה-100 משוכות אחרי שנראתה מצוין לאורך כל האליפות. האוסטרלית סיימה בזמן של 12.59 שנ' והקדימה ב-4 מאיות את דון הארפר נלסון האמריקאית כשפמלה דוטקייביץ' הגרמניה סיימה שלישית (12.72 שנ'). שיאנית העולם האמריקאית, קנדרה האריסון, סיימה במקום הרביעי בלבד.
בעידן שאחרי בריאן קליי שפרש, קווין מאייר הצרפתי ניצח בקרב 10 לגברים עם 8,768 נקודות והקדים את שני הגרמנים ריקו פריימות וקאי קזמירק. התוצאות של מאייר: 100 מטר – 10.70 שנ', קפיצה לרוחק – 7.52 מ', כדור ברזל – 15.72 מ', קפיצה לגובה – 2.08 מ', 400 מטר – 48.26 שנ', 110 משוכות – 13.75 מ', זריקת דיסקוס – 47.14 מ', קפיצה במוט – 5.10 מ', הטלת כידון – 66.10 מ', 1,500 מטר – 4:36.73 דק'.
מריה לסיטסקנה הרוסיה שמתחרה תחת הדגל של האתלטים הנייטראלים בגלל השעייתה של רוסיה, ניצחה בקפיצה לגובה לנשים אחרי שעברה 2.03 מ' ופסלה שלוש פעמים בגובה של 2.08 מ'. יוליה לבצ'נקו האוקראינית סיימה שנייה עם 2.01 מ' ובמדליית הארד זכתה הפולניה קמילה ליצ'ווינקו (1.99 מ'). בהטלת כידון לגברים ניצח הגרמני יוהאנס וטר (89.89 מ') שגבר בקרב צמוד על יעקב ואדלייץ' הצ'כי (89.73 מ'). פטר פרידריך הצ'כי זכה במדליית הארד עם 88.32 מ'.