דניאל קרן כתב בספרו "ספר הריצה השלם" המרתק – "לרוץ כמו שציפורים עפות". כשקראתי לראשונה את ספרו כל כך התחברתי למשפט זה. כאשר גיליתי את הריצה והמשכתי לרוץ, הריצה היוותה עבורי עוגן, קרקע בטוחה, בית.
לכתבות נוספות בנושא:
"ממשיכים לרוץ, מה נשאר לנו חוץ מזה"
לימים טובים יותר: סט של מוזיקה ישראלית לאימון במיוחד עבורכם
10 דרכים בהן פעילות גופנית מסייעת להפחתת מתח נפשי וחרדה
בריצותיי אני זוכה לפגוש ציפורים בשמיים. בכל ריצה הרגשתי כמו הציפורים הללו חופשיה, עם כנפיים פרושות, ובעיקר זכיתי לפגוש את התחושה שבריחוף. הרגע הזה בו שתי הרגליים מתנתקות מן הקרקע – רגע הריחוף, שם בדיוק אני מרגישה חזקה כל כך, כל יכולה. הלא, לא סתם אנשים רבים מציינים שהריצה מעניקה להם את הכוח, הריצה מעניקה להם את התשוקה להמשיך לחיות למרות הכל. הריצה קדימה – באופן סימבולי, מייצרת את תחושת יצר החיים והעתיד.
ב-7 באוקטובר 2023 הקרקע נשמטה לרגלינו, לכולנו.
מה קרה לנו שאנו מתקשים לרוץ? חוששים לרוץ, מה היא הקרקע שלנו?
קרן עמרוסי | צילום: הילה אייזינגר
בהיבט של הטיפול ההוליסטי, קיימות 7 צ'אקרות עיקריות, הממוקמות לאורך עמוד השדרה מבסיסו ועד לראשו. כל צ'אקרה מזוהה, עם מקלעת עצבים מסוימת ובלוטה אנדוקרינית, כל אחת עשירה במשמעות פיזית ונפשית , כל צ'אקרה היא מרכז של מודעות, נעה על פי תנודת התדר שלה ובהתאם לצבע ולצליל שלה.
הצ'אקרות משמעותיות לחלק הפיזי של הגוף הקרוב אליהן ולאיברים המיוחסים להם. בעיה בצ'אקרה מסוימת עלולה ליצור בעיה פיזית באיברים המיוחסים אליה, כמו כן גם בהשפעה וביחס להיבט הנפשי. הצ'אקרות מגיבים בהתאם לאירועים בחיינו, לכל צ'אקרה יש את הלמידה שלה, השיעור שלה שמתקיימות מהתנסויות האדם בחיים.
צ'אקרות הן ערוצי אנרגיה בגוף, ומה קרה לנו כעם אחד – צ'אקרת הבסיס שלנו נפגעה, המכונה גם בשם צ'אקרת השורש, מיוחסת לאיברים הללו – עצם הזנב, רגליים, ירכיים, אשכים, אדרנל, רקטום, אנוס ושופכנים, 5 החושים, מערכת החיסון.
כאשר צ'אקרת הבסיס מאוזנת – נרגיש מלאי חיים, נחוש יציבות פיזית ורגשית בסיסית, נחוש את החיבור לגופנו, נהיה בעלי אינסטינקטים ויצרים בריאים, נחוש שפע ובאופן כללי נרגיש שהחיים טובים ומיטיבים, נרגיש שיש לנו יכולת להתמודד עם טלטלות ואתגרי החיים.
מפת הצ'אקרות בגופנו | צילום: Okan Caliskan from Pixabay
הצבע המזוהה עם צ'אקרת בסיס הינו – אדום. הצבע האדום מסמל את היצרים האנושיים העמוקים ביותר, בין אם מדובר באהבה, אומץ לב, הקרבה , תקווה. האדום מסמל את האדמה, האנרגיה הבסיסית, החוזק, התשוקה, ההתעוררות, הספונטניות, החיוניות, נחישות ההחלטה, כושר ההתמדה, עשייה, הישרדות, צבע האש והדם – קשור לאנרגיה , מלחמה, סכנה , כוח. הדם הזורם בעורקינו – אדום – כוח החיים.
צ'אקרת בסיס הינה הראשונה במעגל הצ'אקרות והיא משקפת את רמת החיבור שלנו לאדמה, היא קשורה לאינסטינקט ההישרדותי הראשוני, היא הבסיס שלנו, היא כוח החיים שלנו, הצרכים הבסיסיים שלנו, הקשר עם המציאות, ביטחון אישי, שייכות, עוצמה וחיות. בשביל לצמוח ולגדול דרושים שורשים יציבים בקרקע. צ'אקרת השורש בסיס מייצגת הישרדות, יציבות, קרקע, בית, הזנה,בריאות, ביטחון. כשמה היא אחראית על כל הדברים שמהווים את הקרקע.
הרגליים שלנו מחברות אותנו באופן פיזי אל השורשים, האדמה, היציבות, אין ספק שכולנו חשים את הקרקע רועדת לנו תחת רגלינו, אין ספק שהפחדים הללו כל כך מוצדקים, מה קורה לנו באופן פיזי כאשר אנו מרגישים לא מוגנים, האם מתאפשר לרוץ?
הגוף מכווץ, הנפש פגועה ושברירית, הרגליים מרגישות כבדות, חלק יעידו גם על קושי ביציאות או להיפך ריבוי יציאות, כאבי גב תחתון. כשיש הפרה בהרמוניה של צ'אקרת בסיס – ייתכנו בעיות ברגליים, טחורים, עצירות, בעיות בשלפוחית שתן, דיכאון, פגיעה בביטחון העצמיֿ, בעיות בעצמות, בלוטת האדרנל, ציפורניים, שיער, אנמיה, ירידה בחשק מיני קשיים בתפקוד מיני, פחדים הישרדותיים, פחד נטישה.
צילום: Engin Akyurt from Pixabay
מבחינה נפשית צ'אקרת בסיס מסמלת באופן מטאפורי את השורשים המחברים את העץ לקרקע ממנו הוא צומח היא מחברת לחיי היום יום את האדם. כאשר קיימת חסימה בצ'אקרה זו, אין אפשרות להיפתח לשמחה ואושר, לאנרגיית החיים, ישנה חרדה גדולה, היקום לא יציב, לא מוגן.
כולנו חשנו ועודנו בתחושת איום גדול, אבל גדול. כולנו בכינו, כאבנו את הכאב הבלתי נתפס, אובדן של חיים, מוות אכזרי, לצד שבויים מארצנו, אוסף של מצבים שמעולם לא דמיינו, גם אם שמענו מקרוב את זוועות סיפורי השואה, לא חווינו זאת כמו עכשיו בחוויה יומיומית שעה שעה, אין ספור מראות קשים הנחקקים בדמעות, לצד סיפורי גבורה, על משפחות שלמות שנרצחו בדם קר, הנפש לא מוגנת די להכיל כאב אכזרי שכזה.
יש לנו עוד כברת דרך לעבור כולנו, שאינה ידועה, כולנו יחד כעם. בשעה זו אנו למדים איך לרוץ מחדש.
כולנו שואפים לאזן את צ'אקרת הבסיס שלנו, בשלב זה אני ממליצה לחזק את התודעה שלנו במשפטים שיחזרו על עצמם כמנטרה ויחזקו את צ'אקרת הבסיס שלנו:
1. אני אשרוד
2. אני יכול
3. יש לי יכולת להתגבר ולהתמודד
4. אני מכיר בכוחי להמשיך להתקיים
5. אני מוגן
6. אני אחיה
משפטים מחזקים עוזרים | צילום: Shutterstock
תחשבו לרגע, הרגליים נושאות אותנו אל על ממקום למקום, כפות הרגליים נוגעות באדמה, המרחב שעליו מתקיימים החיים, אנחנו נתרגל את הריצה מחדש, נחשב מסלול חדש בכדי לאפשר התמודדות נשאף שוב ליצור הרגלים אוטומטים המעניקים לנו שגרה בטוחה ויציבה.
לבל נשכח את כוחה של הריצה, לבל נשכח עד כמה הריצה מהווה תקווה. הריצה בכוחה מאפשרת פלסטיות מוחית ויכולת לחולל שינויים. הצורך המולד שלנו להיות בתנועה, והריצה מייצגת זאת באופן מופלא, תנועה מייצגת חיים, המשכיות, זורעת תקווה ועתיד.
באופן אישי אני בוחרת לרוץ ולהשתמש בביטוי הזה: "בוחרת לרוץ – בוחרת בחיים". הריצה מאז ומתמיד נתפסה ונתפסת בעלת ערך הישרדותי גבוה – ועל כן רבים בוחרים בה לחזק את התחושות הללו. רגע הריחוף מקביל לרגע הזיקוק של הנשמה ולכן אנשים בוחרים לרוץ לזכות ברגע המשמעותי הזה שקיים בריצה.
הריצה מנוהלת בד בבד בשליטה בגוף, יחד עם עצמאות, אני מול עצמי, מייצרת חוסן נפשי וכוח התמודדות. בעת הריצה משתחרר כאב, שמחה, צחוק, בכי, זיעה ובהיבט הנפשי הריצה מנקה, מחדשת יוצרת שינוי חיובי בהיבט הנפשי והפיזיולגי בזכות האנדורפינים המשתחררים בזמן פעילות גופנית, התורמים להפחתת דיכאון חרדה ושיפור מצב רוח.
בימים אלו, ברגעים אלו, אני ממליצה לחזק את צ'אקרת הבסיס, לבחור בחיבור שלנו עם הרגליים על הקרקע, אפשר תחילה יחפים, ממש לתרגל את החיבור אל האדמה כדי לחזק ולהעצים את תחושת השייכות, החיבור, היציבות, לעצום עיניים ולדמיין קרן אור כחולה מגנה ועוטפת, להמשיך בדריכה, הליכה. בשלב הבא להתהלך/לרוץ.
להתחבר מחדש לאדמה | צילום: Shutterstock
הריצה מועילה כמסיחת דעת, משחררת מעכבות האדם עם הרגשות המיידים כאן ועכשיו, ריצה במרחב פתוח נתפסת מגינה יותר. הטבע, תקרת השמיים, המרחב, צבעי הטבע יוצרים מעטפת הגנה נפשית. אם אתם גרים באזור שאתם יכולים לצאת לרוץ במרחב, קרוב אל הבית על פי הנחיות פיקוד העורף – עשו זאת. אם לא, בחרו באופציה קרובה למקום המגורים, אפילו חדר כושר עם הליכון בו דמיינו לכם את המרחב, את האימון נבצע באופן הדרגתי בהתאם ליכולת שלכם.
דברו אל עצמכם, למילים יש כוח, עשו שימוש במילים "אני יכול לרוץ", "אני ארגיש טוב יותר אחרי הריצה", "אני מסוגל".
באופן אישי לי זה עובד נפלא, אני משתמשת בקול שלי הקול שלנו נוצר ממעמקי הנשמה, הוא מופק מהגרון – הגרון בהיבט ההוליסטי מתקשר לקול הפנימי שלנו, קול הנשמה. כולנו בתודעה רוצים לרוץ כעת, להרגיש את התחושה הזו שאנו שורדים, ממשיכים, חזקים למרות הכל, רצים קדימה.
שואפים לרוץ שוב כמו ציפורים שמחות, חופשיות בארצנו!
לא אבדה תקוותנו, ברגעים אלו אני שולחת לכולם חיבוק חזק מייחלת לעמנו ימים טובים ושלווים אמן!
מייחלת לשובם של החטופים, מייחלת להחלמה מהירה של כל הפצועים , אמן כן יהיה!
הכותבת: קרן עמרוסי סמרה | מטפלת הוליסטית רב תחומית ומאמנת ריצה וכושר גופני.
